שאלה פילוסופית

[adif11]

שאלה פילוסופית

נניח שמחר יכולתם להפסיק לעבוד. היה לזה מחיר כלכלי קל אבל בהחלט הבית היה ממשיך להתנהל בצורה סבירה וללא הרגשה של מחסור.בן הזוג מפרגן וכו'. הייתם שוקלים להפסיק לעבוד ? אם כן, מה הייתם עושים עם הזמן הפנוי ?

 

[פרמלה]

לא. אולי מורידה היקף משרה, אבל לא מפסיקה לחלוטין

אני צריכה שגרה ומסגרת בשביל הרווחה הנפשית שלי.

 

[moma422]

קצת מזכיר את המצב שלי

אומנם לא הפסקתי לעבוד לחלוטין, אבל כמות השעות שאני עובדת הצטמצמה עד מאוד.
כמו הרבה דברים שקרו לי בחיי, אני מוצאת את עצמי במצב מסוים בלי שממש התכוונתי להגיע אליו.
אם מגיעה עבודה אני כמובן עושה אותה, אבל קשה לומר שאני משקיעה המון בלחפש משהו.
האמת, לא לגמרי נוח לי במצב הזה.

אבל לא מספיק לא נוח, בשביל שאני אעשה עם זה משהו, כרגע.
בעיקר מפריע לי שאני לא עצמאית, אני לא מסוגלת לפרנס את עצמי וזה big no no בעיני להיות במצב כזה.
מה אני עושה?
מציירת הרבה (יש לי אתר www.ilanart.co.il בשאיפה הייתי רוצה למכור את העבודות שלי), קצת עובדת בהתנדבות , מנסה לשווק את עצמי לעבודות מדי פעם וכציירת מדי פעם. יש ימים שאני מלאת התלהבות לגבי מה שאני עושה ויש ימים שאני מיואשת, כי האינטרנט מפוצץ באנשים מוכשרים. כל השאר ממשיך, ילדים, תחזוקת בית, הורים...

אני רק אוסיף, שהמון שנים אני עובדת מהבית כך שזה לא שינוי מאוד דרמטי עבורי מהבחינה הזו.

 

[אשרז4]

אהבתי את הרישומים שלך. במיוחד הארטישוק והמאוורר

 

[moma422]

תודה

הם בין החביבים עלי גם

 

[adif11]

גם אני מאוד אהבתי

את הציורים. המאורר משגע.

 

[חייבתלהגיב]

וואו, באמת רישומים מאוד יפים.

 

[אמה וודהאוז]

את מוכשרת מאוד! אני אוהבת את הכיור החברתי

 

[moma422]

תודה

 

[moma422]

ובנימה כללית יותר...

תלוי:
כמה את מרוויחה כיום
כמה את שבעת רצון או סובלת מהעבודה שלך
כמה הזהות שלך נשענת על העבודה
&nbsp
וגם יש את השיקול לטווח ארוך:
הפגיעה ברמת החיים שלכם בפנסיה וביכולת שלך לסייע לילדים שלך בעת הצורך - (אלא אם בעלך מרוויח ממש טוב)
והאם את חושבת שתרצי לחזור לשוק העבודה...

 

[אשרז4]

אני אישית, במצבי כיום

הייתי שמחה לקצץ במשרה (פחות שעות או פחות ימים)
אבל לא הייתי רוצה להיות נטולת עבודה.
&nbsp
מה שכן, אם הייתי מוצאת עצמי במצב כזה הייתי מחפשת התנדבות קבועה ומסודרת ומחייבת.
הית מנסה ליצור לי מסגרת זמן (או חוג) ליצור + להתעמל

 

[adif11]

הלוואי ויכולתי למצוא משרה חלקית

בשנה שעברה היו לי חמישה חודשים כאלה. מישהו שעבדתי אצלו בעבר חיפש עזרה בחצי משרה לתקופה של כמה חודשים. עבודה שכבר עשיתי בעבר כך שנכנסתי אליה מאוד מהר בחזרה, אנשים שאני מכירה ומחבבת, אפילו השכר היה ממש בסדר בהתחשב במיעוט השעות. אבל כמו כל דבר טוב זה נגמר בסוף ולא הצלחתי בשום אופן למצוא משהו חלקי אז קפצתי על משרה מלאה שהיתה אופציונאלית.
לא יודעת למה זה כ"כ מפריע לי דוקא עכשיו , כשהילדים גדולים יחסית, שאין לי יותר זמן פנוי. אולי בגלל שאני לא כ"כ אוהבת את העבודה.
חולמת על לצמצם שעות עבודה.

 

[אמאyyy]

לא להפסיק לגמרי

לרדת באחוזי משרה, להפסיק לתקופה מסוימת, אבל לא לגמרי.
כל מה שאמרו - מצב כלכלי, תחושות ערך עצמי, עצמאות כלכלית אם חלילה....
יש לי סטטיסטיקה קטנה ולא מייצגת של אבא שלי, אחיו ושני בני דודיהם, שאורך חייהם הוא ביחס ישר לכמה שעבדו (אינטנסיביות וגם מספר שנים). זו שלא עבדה כל חייה מתה הכי צעירה אחרי המון מחלות, אבא שלי טפו* מליון יש לו כמה מחלות רקע אבל הוא אחלה בגיל 82.
&nbsp
מה שכמובן לא מפריע לי לרגע לפנטז על להעביר את 30 השנה הבאות בצפיה בסדרות טלויזיה וקריאת ספרים....
&nbsp

 

[alongrin]

בהחלט כן

מפסיק לעבוד לגמרי אם זה לא היה פוגע משמעותית באיכות החיים שלי.
&nbsp
לעבוד כדי להתפרנס זו התנייה שהכניסו לנו לראש מגיל אפס.
&nbsp
- למעשה עד שנות ה-30 של המאה שעברה היו באירופה מעמדות שלמים שלא עבדו יום אחד כדי להתפרנס. החיים שלהם היו מלאי תוכן ועניין, מבלי לדאוג איך מביאים את הפרנסה הבייתה.
&nbsp
- גם היום יש מספיק אנשים שפטורים לגמרי מלדאוג לפרנסתם והם חיים נהדר.
&nbsp
מה לעשות בזמן הפנוי?
תני לי מספיק כסף ואני כבר אמצא מה לעשות עם כל הזמן הזה.
חלק מהרשימה הארוכה:
- תחביבים
- לימודים
- תרומה לקהילה
- טיולי- עוד?
&nbsp
&nbsp

 

[נהורית1]

תשובה עיניינית לשאלה פילוסופית

אני חושבת שמרבית אלה שעובדים, עושים זאת לפרנסתם. אבל יש גם את ההיבט של פרנסה אחרי, כלומר בשעת הזקנה. אני בעיקר עבדתי גם לפרנסה אבל גם כדי להיות מסודרת בזמן הפנסיה. כבר 10 שנים שאני בפנסיה (מוקדמת), ומאז עשיתי המון. קודם כל התחביב שלי הוא לכתוב. כתבתי רומן היסטורי, ופרסמתי אותו באתר 'מנדלי' כספר דיגיטלי, פרק ראשון בבלוג שלי. עכשיו אני בהליך פרסום
ספר שני, רומן תנכ"י, מקווה שיצא בקרוב כספר מודפס. חוץ מזה אני מציירת, קוראת המון, מטיילת בשעת רצון, וגם משתתפת במספר פורומים.
אם את לא דחוקה מבחינת פרנסה, תמצאי לך עבודה בחצי משרה, ואת הזמן הפנוי תמלאי בתוכן. ויש המון אפשרויות. בטוחה שיש לך תחביבים שהיית רוצה לעשות. אז שיהיה לך בהצלחה במה שתבחרי. וחג שמח.

 

[Il deserto rosso]

לא הייתי מפסיק לעבוד,

הייתי עובד עד יומיים בשבוע. (אין עבודות כאלו כמעט אלא אם אתה עצמאי שיורד באופן מודע בהיקף העבודה)
הייתי מתנדב. (עושה את זה כבר זמן רב) קורא יותר ועיסוקי פנאי אחרים.

 

[hatalya]

אמממ מה הייתי עושה..

הייתי שמחה לפתוח עסק קטן, כמו אלו שסורגות ממש יפה ומוכרות דרך האינטרנט, אז הייתי רוצה ללמוד מקצוע שכזה ולמכור. וחוץ מזה, מתעוררת בבוקר מכינה פלטת ירקות למשפחה, מפזרת למסגרות, הולכת לשיעור פילאטיס, משם להתנדבות / חוג / עובדת בעסק הקטן שלי.. אחר כך מכינה ארוחת צהריים, לא משאירה את הילדים בצהרון ונהנת עם הילדים, מחנכת אותם באמת, משקיעה באומנות ותרבות, משפחה בראש סדר העדיפויות זה נהדר! אוי חלום!

 

[אמה וודהאוז]

הגעתי לדיון קצת באיחור

גם אני בערך במצב הזה - עובדת מהבית בתחום שאני אוהבת, אבל על אש קטנה. אמנם יש לי צפי עבודה של כשנתיים, אבל ממש ממש לא בלחץ. לשמחתי.
העבודה הזאת לא מפרנסת אותי, התמורה היא בערך ברמה של דמי כיס. אני עוסקת בתחום שקשה להתפרנס ממנו, וכדי לעשות זאת צריך לעבוד המון, להשקיע הרבה בפרסום עצמי וגם לשנות את הפוקוס ממה שאני עושה עכשיו לתחומים מסחריים יותר. אפשרי, אבל דורש הרבה מאמץ, ועדיין התועלת לכלכלת המשפחה תהיה מעטה יחסית להשקעה ויחסית למה שבעלי מרוויח באותו זמן.
אז למזלי מצאתי לי נישה קטנטונת שאני ממש אבל ממש אוהבת והיא מספקת אותי, ומעבר לזה - ואני יודעת שזה נחשב מאוד לא פמיניסטי, אבל זה מה שמתאים לי - בחרתי להיות soccer mom. אני מוציאה את הילדים בצהריים מבית ספר הביתה, אנחנו אוכלים צהריים ואחר כך אני בעיקר מסיעה אותם לחוגים ולחברים. זה לא רומנטי כמו שזה נשמע אצל hatalya, לעתים קרובות אין לי סבלנות לשחק עם הילדים, אבל אנחנו מדברים הרבה, ובעיני יש חשיבות לכך שאחד מאתנו זמין לילדים ועוקב מקרוב אחרי מה שקורה איתם.
בסך הכול אני מאוד מרוצה מהמצב הקיים, אבל אני חייבת להדגיש שלמרות שהעבודה לא מפרנסת אותי, היא חשובה לי לנשמה. היא עוגן. סוג של תחביב יצירתי מחייב. בתקופות שלא הייתה לי עבודה הרגשתי רע מאוד. העבודה היא גם עיקר הקשר שלי לעולם שלא קשור לילדים - אני משתתפת בפורומים מקצועיים ויש לי קולגות שמתייעצות אתי, וזה ממלא ומאתגר.
&nbsp