הרי להתעשר - לא תתעשרי ממכירתם. תמיד נחמד שיש ספרים כאילו-חכמים בבית, ולא רק הארי פוטרים וחסמב"ה על המדף. הרי הרבה, ביום סגריר, תמיד תוכלי להשליכם אל האש ולהתחמם בעת שהתיאוריות הפסיכולוגיות מראות מה הן באמת שוות.
קניתי מעט מאד ספרים במהלך התואר, ואת מה שקניתי לא מכרתי ולא זרקתי. מי יודע מתי תזדקק לקרוא על תסמיני סכיזופרניה או על למידה פאבלוביאנית. וכמו שאמרת, זה באמת נחמד שיש ספרים "כאילו-חכמים", בבית, סתם בשביל ההרגשה
את הילגרד (אם כי הסתדרתי תואר שלם בלי, אבל בסופו החלטתי שכדאי שיהיה לי), אולי קרלסון (פיזיולוגית), ואולי עוד איזה ספר בשיטות מחקר (או"פ?). בשביל 200 ש"ח (אולי אולי אולי) - לא חבל למכור?
כי סינג'רתי מישהו שיצלם לי חלקים רלוונטיים, וגם, בינינו, הרי שאפשר להסתדר היטב בלי הספר הזה. גם לי יש ערימת צילומים של קרלסון. לא פתחתי אותו אפילו פעם אחת מאז שנה א' (ועברה יותר ממחצית עשור מאז), אבל יש לי תחושה שיום אחד, בעתיד הלא רחוק, אזדקק לו...
