שאלה "קשה"...:
- פותח הנושא אלון 58
- פורסם בתאריך
לא בטוחה אבל בא ננסה....
נראה לי שמודעות פנימית היא תהליך שבו אתה הופך מודע למחשבות שלך , לרצונות, לדרך ההתנהלות שלך כדי להשיג רצונות או לדחות אותם, מודע לפחדים ולאיך אתה מגיב, מה מאתגר אותך ולמה וכו..... בקיצור ארכאולוגיה
סתם תהליך הכי חשוב לדעתי. לגבי תודעה עצמית אני לא בטוחה....
נראה לי שמודעות פנימית היא תהליך שבו אתה הופך מודע למחשבות שלך , לרצונות, לדרך ההתנהלות שלך כדי להשיג רצונות או לדחות אותם, מודע לפחדים ולאיך אתה מגיב, מה מאתגר אותך ולמה וכו..... בקיצור ארכאולוגיה
אני אוסיף על מה שאורלי כתבה
תודעה לא לוקחת בחשבון את האנרגיה , מה שנקרה פסיכו אנרגיה בחשבון של תהליך. מודעות מקבלת את כול הכיוונים מכול ההספקטים. תודעה היא פילוסופיה , נשארת בתחום ההבנה, המודעות הולכת הלאה לפיתרון ולשחרור. מקווה שלא הטעיתי אותך ואם כן ללא כוונה אשמח לשמוע דעתך
תודעה לא לוקחת בחשבון את האנרגיה , מה שנקרה פסיכו אנרגיה בחשבון של תהליך. מודעות מקבלת את כול הכיוונים מכול ההספקטים. תודעה היא פילוסופיה , נשארת בתחום ההבנה, המודעות הולכת הלאה לפיתרון ולשחרור. מקווה שלא הטעיתי אותך ואם כן ללא כוונה אשמח לשמוע דעתך
אלון - תודעה
תודעה = מודעות. תודעה זו תכונת נפש, זו הכרה, כושר של הבנה וקליטה של דברים. מודעות - זו ההכרה, ההבנה והקליטה של האני והסביבה. לכן אחד הם. יש הבדל בין ידע ותודעה, הידע כל הזמן קיים בייקום, אך הוא הופך לתודעה, ברגע שאדם מגיע להכרה, לתודעה, למודעות שהוא קיים. יום טוב אתי
תודעה = מודעות. תודעה זו תכונת נפש, זו הכרה, כושר של הבנה וקליטה של דברים. מודעות - זו ההכרה, ההבנה והקליטה של האני והסביבה. לכן אחד הם. יש הבדל בין ידע ותודעה, הידע כל הזמן קיים בייקום, אך הוא הופך לתודעה, ברגע שאדם מגיע להכרה, לתודעה, למודעות שהוא קיים. יום טוב אתי
תודעה = מודעות זה נכון במילון העיברי עיברי.
כלומר כל עוד ובמלל עסקינן, על פי המילון אין הבדל בין השניים. אבל - בתחום הרוח, או כל שם שתתן לזה, למרות שהכל אחד והאחד הכל, מנסים, לצורך הסברה והבנה, לחלק את השלם לחלקים כך שכל חלק יוכל לקבל התייחסות, בהדגשה שלמרות החלוקה אחד הוא, בדיוק כפי שהכל אחד הוא בתוכו ומחוצה לו. בתמצות רב - תודעה = הכרה תבונית שבפניה פתוחים כל "הזמנים" יחדיו לקבלת החלטה המתבקשת על מצב כלשהו. במצב השרדותי קשה (כמו פציעה חמורה) יתכן והתודעה תחליט להוציא את החווה ממעגל החיים הנוכחי. מודעות = הבנה, ידיעה (להבדיל מידע) ראייה וכו'. אפשר לכנות את התודעה כחלק האנליטי של האדם. אצל אדם משוחרר "מחומרים מיד שניה" (אחרים מכנים זאת התניות) המודעות תבדוק דרך ההגיון את חוסר ההגיון שבהגיון על מנת להכניס את החווה לתגובה. אצל אדם טעון המודעות היא רק מודעות מדומה או מודעות קיומית. בקיצור רב.
כלומר כל עוד ובמלל עסקינן, על פי המילון אין הבדל בין השניים. אבל - בתחום הרוח, או כל שם שתתן לזה, למרות שהכל אחד והאחד הכל, מנסים, לצורך הסברה והבנה, לחלק את השלם לחלקים כך שכל חלק יוכל לקבל התייחסות, בהדגשה שלמרות החלוקה אחד הוא, בדיוק כפי שהכל אחד הוא בתוכו ומחוצה לו. בתמצות רב - תודעה = הכרה תבונית שבפניה פתוחים כל "הזמנים" יחדיו לקבלת החלטה המתבקשת על מצב כלשהו. במצב השרדותי קשה (כמו פציעה חמורה) יתכן והתודעה תחליט להוציא את החווה ממעגל החיים הנוכחי. מודעות = הבנה, ידיעה (להבדיל מידע) ראייה וכו'. אפשר לכנות את התודעה כחלק האנליטי של האדם. אצל אדם משוחרר "מחומרים מיד שניה" (אחרים מכנים זאת התניות) המודעות תבדוק דרך ההגיון את חוסר ההגיון שבהגיון על מנת להכניס את החווה לתגובה. אצל אדם טעון המודעות היא רק מודעות מדומה או מודעות קיומית. בקיצור רב.
חלה טעות במודעות...
מודעות = הבנה, ידיעה (להבדיל מידע) ראייה וכו'. אפשר לכנות את המודעות כחלק האנליטי של האדם. אצל אדם משוחרר "מחומרים מיד שניה" (אחרים מכנים זאת התניות) המודעות תנסה לבדוק דרך ההגיון את חוסר ההגיון שבהגיון על מנת להכניס את החווה לתגובה. אצל אדם טעון המודעות היא רק מודעות מדומה או מודעות קיומית.
מודעות = הבנה, ידיעה (להבדיל מידע) ראייה וכו'. אפשר לכנות את המודעות כחלק האנליטי של האדם. אצל אדם משוחרר "מחומרים מיד שניה" (אחרים מכנים זאת התניות) המודעות תנסה לבדוק דרך ההגיון את חוסר ההגיון שבהגיון על מנת להכניס את החווה לתגובה. אצל אדם טעון המודעות היא רק מודעות מדומה או מודעות קיומית.
שאלה במקומה
תודעה = תו =רשימו + ד=הבדלה + ע=עולם +ה =שינויי מודעות . דהיינו האור מצטייר בכלי/גוף בתור רושם המתייחס להבדלה , ההבדלה עצמה מביאה לביטוי נקודה בתוך שדה של הבדלות בין טוב ורע אור וחושך טמא טהור וכו' , הנפרש במקום התולדה שלנו לאורך גיד השס"ה , וכך הרושם וההבדלה מוארים באור המפעיל אותם כהיבט המתייחס לעולם הנפרס לעומתם וגורם לשינויי מודעות . שינויי המודעות מתיחסים למילוי ופעולת האור ביחס למקיף , ולכן הצבירה משתנה בהתאמה לפריסת האור החדשה בכל נשימה המכניסה אור יחסי =אויר ,ואז המילוי שונה וגורם לשינויי מודעות בתודעה , מודעות-מו- במקיף המקיים ד-הבדלה לעומת ע- העולם כרושם הפוף -תו = מו+ד+ע+ות . המודעות והתודעה קשורים לפריסת האור בכלי אחד מתייחס מרשמים מצטברים (תודעה) והאחר מרשמים חדשים (מודעות)וזה ביחס לפריסת האור , והכוח המניע את שניהם הוא ההכרה , הנובע מכוונת האל בנו . אז כוונה+ אור מתחלף בנשימה ,מתייחס לרושם או יוצר רושם ומתייחס להבדלה שהוא מאיר ומשם לפריסת הנצפית של העולם. ובמקרה של התודעה יוצר אף סוגי מודעות . לגבי עצמי ופנימי זה נגזר לפי הפריסה שלך מבפנים החוצה ואיזה הארה ממשיכה בעולם הנ"ל את הצדיק הפנימי . מקווה שזה עוזר קצת . דוד
תודעה = תו =רשימו + ד=הבדלה + ע=עולם +ה =שינויי מודעות . דהיינו האור מצטייר בכלי/גוף בתור רושם המתייחס להבדלה , ההבדלה עצמה מביאה לביטוי נקודה בתוך שדה של הבדלות בין טוב ורע אור וחושך טמא טהור וכו' , הנפרש במקום התולדה שלנו לאורך גיד השס"ה , וכך הרושם וההבדלה מוארים באור המפעיל אותם כהיבט המתייחס לעולם הנפרס לעומתם וגורם לשינויי מודעות . שינויי המודעות מתיחסים למילוי ופעולת האור ביחס למקיף , ולכן הצבירה משתנה בהתאמה לפריסת האור החדשה בכל נשימה המכניסה אור יחסי =אויר ,ואז המילוי שונה וגורם לשינויי מודעות בתודעה , מודעות-מו- במקיף המקיים ד-הבדלה לעומת ע- העולם כרושם הפוף -תו = מו+ד+ע+ות . המודעות והתודעה קשורים לפריסת האור בכלי אחד מתייחס מרשמים מצטברים (תודעה) והאחר מרשמים חדשים (מודעות)וזה ביחס לפריסת האור , והכוח המניע את שניהם הוא ההכרה , הנובע מכוונת האל בנו . אז כוונה+ אור מתחלף בנשימה ,מתייחס לרושם או יוצר רושם ומתייחס להבדלה שהוא מאיר ומשם לפריסת הנצפית של העולם. ובמקרה של התודעה יוצר אף סוגי מודעות . לגבי עצמי ופנימי זה נגזר לפי הפריסה שלך מבפנים החוצה ואיזה הארה ממשיכה בעולם הנ"ל את הצדיק הפנימי . מקווה שזה עוזר קצת . דוד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.