שאלה שהתעוררה בשיעור תושב"ע.

[Blood Roses]

שאלה שהתעוררה בשיעור תושב"ע.

במהלך לימוד כיבוד אב ואם למדנו שאדם צריך לחזר על הפתחים, בלבד שיוכל להאכיל את אביו. המורה הזכירה שמדאורייתא צריך לדאוג לצרכי הילדים עד גיל שש, ואחרי גיל שש הטיפול נכנס בקטגורייה של צדקה. אחת התלמידות שאלה מי קודם לפי ההלכה במקרה שלאדם יש חמישה ילדים והגדול מבניהם בן שש, ויש הורים שצריך לדאוג לצרכיהם. גם המורה לא ידעה מה התשובה ההלכתית וגם לא רב האולפנה שבדיוק נכנס לכיתה.

 

[mgb]

שאלה מעניינת ומאלפת!!

בס"ד שלום לך! השאלה מעניינת והאמת לא פעם, לצערינו, מעשית. ננסה לנתח לאור דברי רבותינו ונראה כיצד ניתן ליישב את השאלה: אכן, ההלכה שיש לחזר אחר הפתחים אפילו כדי לכבר את ההורים. ונכון גם שילדים מעל גיל שש, חובת הדאגה לצרכיהם ולמחייתם היא בגדר צדקה. אבל יש הבדל מהותי בין הצרכים להורים לבין צרכי הילדים: והאמת שלדעתי שניהם לא מדין "צדקה" הרגיל, ונפרט זאת לקמן! החיוב להורים נובע מיסוד מצוות כיבוד הורים ולא ממצוות צדקה. כלומר כך. הבן חיב בכיבוד אביו. אם אין לבן כסף חייב בכל אופן ולא פטרה אותו התורה בשל כך. לכן אמרו חכמים: "אין לך כסף לקיום מצוות כיבוד אביך? חזר על הפתחים!!" אביו במקרה זה הוא ה"חפצא" של המצווה שלו, וכמו שאדם חייב בנר שבת או בתפילין הוא חייב גם בכיבוד הורים. החיוב לחזר על הפתחים אינו בגלל שאביו עני אלא בגלל שהוא -הבן, עני!! מה-שאין-כן בילדיו הקטנים. שהם בגדר "עני" כי אין להם משלהם כלום. לקטן כידוע אין כוח ל"קניין". אפילו מציאתו לאביו(ב"מ י"ב ע"א). לכן, חייבו חכמים לזון אותם מדין צדקה כדי שיהיה להם אפשרות קיום. אבל כל עוד האב אינו עני אינו נפטר מחיוב זה. כעת לשאלתך: כשיש את אביו ואת בניו, יתר מגיל שש, החובה לזון את אביו לכאורה קודמת לילדיו כי עבור אביו חייב לחזר על הפתחים אם הוא עני ואין לו משלו. אבל אם הוא עני ואין לו לתת לילדיו נפטר מחיובו זה. שכל זה כאשר אין לאביו. אם יש לאביו כיבוד אב משל אביו! עוד דבר, כאשר אין לו והוא מחזר על הפתחים חובת הבי"ד לדאוג מ"קופה של ציבור" או "צדקה" לילדיו. כן נראה לענ"ד ושגיאות מי יבין! בברכה

 

[mgb]

תיקון משפט>>

בס"ד במקום לכן, חייבו חכמים לזון אותם מדין צדקה כדי שיהיה להם אפשרות קיום. אבל כל עוד האב אינו עני אינו נפטר מחיוב זה. צ"ל לכן, חייבו חכמים לזון אותם מדין צדקה כדי שיהיה להם אפשרות קיום. אבל כל עוד האב אינו עני נפטר מחיוב זה. מתנצל על הטעות..

 

[Blood Roses]

תודה../images/Emo13.gif../images/Emo9.gif

 

[privet i]

ומבחינה מעשית מה עושים ?

יש להבחין ולדעת את טבע האדם, רגשותיו, כאביו ומחשבתו. ידוע שאדם קרוב אצל עצמו. יביט כל אחד ואחד מבינו הנשואים עם משפחות. לו היה המצב המתואר בשאלה כיצד היה מתנהג. לדעתי האישית, הקירבה של אדם לילדיו קרובה יותר מאל הוריו, בפרט כשהוא כבר אדם בוגר. "ועזב איש את אביו ואימו ודבק באישתו" טבעי יותר שמבחינה רגשית הילדים קודמים. זאת תחושה פנימית שטבועה בכל אב ואם. זה לא אומר שהאב או האם נשכחים חלילה. אמנם חיוב הכיבוד של אב ואם ממונו הלכה היא, אבל צריך להבין איך היה אדם פותר זאת, ועדיין מקיים ההלכה. לכאורה הפתרון פשוט. מאחר והילד מגיל שש יכול לפרנס את עצמו מן הסתם היה על האב לדאוג למלאכה לבן כדי שיוכל להתפרנס ולעזור בצרכי הבית. ואת האב הזקן לזון מתוקף כיבוד אב ואם וההלכה. לו יצוייר שבל המצב הכלכלי לחוץ מאוד, וגם שאין מקור פרנסה לילד, על הילד לחזר על הפתחים ולא על האב. ותרתי לטיבותא. ידוע לנו מממציאות של העבדים, שלעבד קטן יש יתרון על העבד הגדול שכן הבריות מרחמים עליו יותר ומפרנסים אותו. ודאי שעם הילד סביר להניח ינהגו בהתאם. השם ירחם וישמור. נקווה שמצב כזה אין ולא יהיה במציאות. כולנו במלחמה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה, ובכל זאת יש מי שמנהיג את העולם בחסד וברחמים ישתבח שמו לעד.

 

[mgb]

אכן כך..privet i !

בס"ד ידוע שבארצות רבות אז אבל גם היום נשלחית ילדים לעבודה ולא פעם עליהם "עומד" הבית! כך, שמבחינה מציאותית הילד מסוגל ל"שרוד" לא תמיכה של האב. אבל אב זקן לא ישרוד.. אבל, בלאו-הכי, לענ"ד תמיכה כלכלית באב אינה נובעת מדין צדקה אלא מדין כיבוד אב.. שאם לא נאמר כך, מדוע לא נתחייב עבור כל יהודי עני לחזר על הפתחים עבורו?? בברכה