שאלה

שאלה

יש לי אבא בן 80 שמידי ערב מתקשר אלי הביתה ומתיש אותי בדיבורים על עצמו. אימי סיעודית ואינה יכולה להקשיב לו. יש לו חברים והוא די פעיל. הוא טוען שנעים לו לדבר איתי. הבעיה שאני די עסוקה וזה לוקח לי זמן מדברים אחרים כמו מהילדים מבעלי ומעצמי. חשבתי שפה ושם..אבל זה נעשה הרגל..מה עושים?
 

ח י ה א

New member
מקשיבים!

גם לי יש אמא בת 80 ...שמידי יום בשעה קבועה מתקשרת ומצפה לשיחה איתי וגם אם לפעמים זה גוזל כמה דקות מדברים אחרים וגם אם לפעמים זה מתיש לשמוע אותם הדברים שוב ושוב תמיד לזכור שהוא היה שם בשבילך בעבר , ואת לא יודעת כמה הייתי נותנת בשביל שיחה עם אבי שוב ושוב ושוב .ולחשוב שבשנה האחרונה של חייו סיפר לי לראשונה על כל קורותיו במיוחד על תקופת מלחמת העולם השניה והסיפורים האלו מלווים אותי היום ומועברים לילדיי לולא הסיפורים על עצמו שחזרו הרבה פעמים על עצמם היום הייתי נותרת עם מידע מועט על עברו וכמה אני שמחה שאני יודעת יותר לדעתי לקחת אויר ולהקשיב באהבה.
 
ל-חיהא

קודם כל את יוצאת מהנחות לא נכונות..(את הרי לא מכירה את ההיסטוריה שלי) דבר שני..אם זה היה גוזל כמה דקות לא הייתי פונה בכלל עם הסיפור..אני מדברת איתך על כמעט כל יום על שיחה של שעה וחצי- שעתיים ביום. כמוך..גם אני חושבת שכדאי להקשיב..כי אם חס וחלילה..אבל, זה נעשה הרגל..וזה בעייתי בין כל הלחצים, עבודה, בעל , ילדים..
 

חיה אש

New member
נכון שיצאתי מהנחות שאולי לא נכונות

אבל רציתי לספר לך על הנסיון שלי , תמיד יש דרך לקצר שיחה בנימוס - ותאמיני לי שגם לי עם כל הרצון והידיעה שזה גיל כזה שאוהבים לספר שאוהבים לדבר ובטח לילדים , הרבה פעמים אין סבלנות ואז תמיד מנסה לאמר ומשתדלת בנימוס "שאני חייבת לרוץ" "שד. רוצה לאכול" שהאוכל מתבשל ושלא יישרף וכך מסיימת את השיחה.. לא קל להתחלק בין כל המטלות.....ואגב בגיל הזה זה בדרך כלל נעשה הרגל. אצלי זה כל יום ב 17.30 לאחר ששומעת חדשות ואם אני לא עונה בשעה הזו היא תנסה כמה פעמים עד שתצליח.
 

חיה אש

New member
סליחה-זה הפיצול אישיות שלי....כל פעם מופיע שם

אחר שהיה בעבר ואני לא מבינה למה...אבל זו חיה א....
 
אמי, בזקנתה, פתרה את הבעיה היא שכרה אשה

שישבה אתה כל ערב בערך שעתיים והקשיבה לה וארחה לה חברה בערבים כדי שלא תרגיש בודדה. היא הבינה שלכל אחת מבנותיה יש עיסוקים.
 
רעיון מדהים - תודה

רעיון מדהים! השאלה איך משכנעים את אבא שלי לזה..הוא חושב שזה התפקיד של הילדים שלו..ומה שגרוע יותר זה שהוא לא מתעניין באף אחד..הוא רק צריך אוזן..
 
ישנה עוד אפשרות

את יכולה בעדינות אך בתקיפות לקבוע איתו זמנים קבועים להתקשרות , זמן שיהיה לך נוח ואת תחליטי גם על משך הזמן. אני עשיתי את זה עם אמא שלי. הסברתי לה מתי נוח לי לדבר איתה ואחרי כמה פעמים של מאבקים קטנים זה הצליח והיום זה עובד יופי. כדאי לנסות.
 
מסכימה מאוד שזו דרך להסביר שרוצים לדבר

רק לא תמיד נוח, אבל צריך לעמוד בהתחייבות הזו - כי אבא שלך בטח יחכה כל היום לשיחה איתך ולא כדאי לאכזב אותו או להראות שהסידור הזה לא עובד.
 
צודקת בהחלט

כדאי לזכור, שבגילאים המבוגרים האלה, הם לפעמים הופכים להיות כמו ילדים. וגם אנחנו לא אוהבים שמאכזבים אותנו. התחייבות זה לשני הצדדים.
 
בנתיים עבד לי חלקית

אני בהחלט לקחתי את ההתחייבות. בהתחלה זה מצא חן בעיניו, אחר כך אני שמה לב ששוב הוא גולש ומתחיל להתקשר בכל מיני שעות, וכל הזמן מושך את זמן השיחה. אני ממש שמה לו גבולות ואני מרגישה שהוא נעלב. אז הסברתי לו שוב, שאין לי כל כך הרבה זמן לדבר איתו ולכן בגלל שחשוב לי אז אני רוצה שנדבר באופן קבוע, בזמן שיש לי זמן אבל הוא מוגבל ל-רבע שעה..טוב..בהתחלה זה נראה מבטיח..עכשו פחות..ואני מקוה שבהמשך יותר. לא פשוט.
 
הכי חשוב להיות עקבית

זה בדיוק כמו עם ילד קטן. אל תוותרי ותמשיכי להיות אסרטיבית בעדינות. בסוף זה יעבוד. כל הכבוד על ההתחייבות בהצלחה
 
לא פשוט

את יודעת בעיה של גבולות זו בדרך כלל לא בעיה חדשה..אבל אמשיך להיות אסרטיבית כי אחרת זה פשוט לא יעבוד...כי בסוף מה..את "עושה טובה" שאת "מקשיבה" ואז את מתוסכלת..וזה אכשהוא יוצא..או בתשובות גועליות..או במשפטים "סותמי פה"...ותוך שאני מדברת על זה..הרבה פעמים אני למשל רואה דו שיח של חרשים בין הורים וילדים..ההורה למשל יכול לומר "קשה לי..לא ישנתי בלילה"..ואז הבן יאמר "טוב..יהיה בסדר"..ואז ההורה ממשיך "להקשות" .."כן אבל קשה לי עם הלילות"..ואז את יכולה לשמוע משהו בנוסח "טוב..נו..אתה לא יחיד..תגיד תודה שאתה ישן כמה שאתה ישן"...ועוד דברים בנוסח..שלפעמים אני חושבת לעצמי ..אז מה הפואנטה?
 
למעלה