לאדונאית יש אגב 'גראמר' (ספר דיקדוק) די מקיף
ששרד מבלי הרבה שינויים, וכך אפשר למצוא בו הרבה מלים ובסיסים ליצירת מלים נוספות. זה המאגר הגדול ביותר ששרד לצד לקסיקוני הקווניה והסינדארין לדורותיהם וניביהם (החלו כ'קניה' ו'גולדוגרין' בימי ה'אבודים'). מהואלארין למשל, שם טבעת הגורל בואלינור ('מאהאנאקסאר') הוא אחד השמות הבודדים ששרדו. מהשפה השחורה יש בערך כמו שיש מהק'וזדול, ויש שהוסיפו פיתוחים משלהם על הקיים (חלק שולבו בסרטי שרה"ט - משל אחד הבלשנים המומחים בתחום, דיוויד סאלו). שפת הרוהירים היא בעצם ניב מוקדם של שפת ה'ווסטרון' ('לשון המערב' בספר בנוסח הישן) שחלק ממנה מובא בנספח האחרון לשרה"ט (מבחר גדול יותר הובא בכרך 12 של ה'היסטוריה'), שתורגמה ליחס דומה בין האנגלית לאנגלית העתיקה (אם כי האמת היא שהיחס המודרני קדם ליחס ה'אמיתי').