שאלה

אמאלה02

New member
שאלה

שלום רב,

בני בן 17 פלוס.... למיטב ידיעתי התפתחותו תמיד היתה מהירה וטובה.
תמיד ידענו שיש בעיות קשב וריכוז...מטופל עקב כך בתרופות המתאימות.... כמו כן יש גם כמה שנים בעיות חרדה ולכן מטופל תרופתית גם לכך.... לא יודעת אם קשור
או לא אבל יש גם בעיות שינה שנים רבות.... מטופל תרופתית גם בכך.... בחור מאוד חכם.... אבל לא מתמיד בבית הספר.... אין הרבה חברים אבל יש.
תמיד היה לו קל להתחבר אבל לא הצליח להתמיד בחברויות האלה.
מטופל אצל מטפלים שונים כולל פסיכולוג שנים רבות בגלל קשיי הקשב וריכוז.
רק בעקבות פגישה אצל פסיכיאטר לקראת הצבא עלה העניין של אספרגר....
איך יכול להיות שכל השנים אף אחד מהמטפלים לא העלה את עניין האספרגר ?
האם יש טיפול מיועד לאספרגר ? האם עדיין אפשר לטפל בגיל הזה ? (ברור לי שזה משהו לכל החיים כמובן אבל אם לא טופל במהלך כל השנים בכיוון הזה אלא לבעיות הקשב וריכוז שלו האם אפשר להדביק את הפער בטיפול מיועד במידה ויש ? )

תודה מראש

אמא
 
אין במה לטפל

אוטיזם זה לא מחלה אלא נקודת מבט ואישיותו ,אם יש לו בעיות אז יש דרכים לטפל, למשל קבוצות חברתיות וכו,אבל אני לא מאמין בזה ולא יכול להמליץ על זה, אני חושב שפשוט צריך להניח לו,הוא יכיר בקצב שלו ובזמן שלו זה לפחות דעתי .
 

גור4242

New member
נכון שלא צריך "לטפל", אבל בהחלט כדאי לספק הדרכה כלשהי

לתת לו ללמוד הכל לבד "בקצב שלו ובזמן שלו", זה לא רעיון כל-כך טוב.

זה המסלול שבו אני נאלצתי לבחור, כי לא היה לי אף-אחד שהדריך אותי בדרך שמתאימה לי. ואצלי זה עבד בסופו של דבר. אבל זה לקח לי משהו כמו 10 שנים, ובכל זאת אנחנו לא אלפים (elves) שחיים אלפיים שנה. ודוגרי? כשאני מסתכל אחורה על כל השמיניות באוויר שהייתי צריך לעשות כדי להגיע לאן שהגעתי, אני מתפלא איך הצלחתי לעשות את כל זה בלי שום עזרה - אפילו בהינתן 10 שנים.

בקיצור, בהחלט מומלץ לנסות ולעזור לנער ללמוד ולהבשיל. רק שצריך לעשות את זה נכון. בצורה רגישה, ובאופן שמתאים לו. לא לנסות להתאים אותו לאיזשהו מסלול "נורמטיבי" מקובל כזה או אחר, אלא לזרום עם הכיוון שלו.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לצערנו רמת המודעות לעניין לא משהו...
מטפלים רבים נוטים להיות עם אצבע קלה על הדק התרופות,
במקום לנסות לפענח ולהבין לעומק
את פשר הרגישויות, ההתנהגויות, הקשיים והכשרונות.
&nbsp
אספרגר, כמו כל הספקטרום האוטיסטי, אינו מחלה ולכן אינו מצריך טיפול.
לאספים (אנשים עם אספרגר) יש קשיים שלהם ניתן למצוא מענים שיתאימו להם אישית.
כלומר לא משהו גורף אלא בהתאמה אישית.
האיבחון עצמו עשוי להיות הצעד הראשון אם עושים בו שימוש נכון-
הוא יכול לעשות לבנאדם סדר בראש, להבין שאינו פגום,
אינו חייב להיות תלוי בכ"כ הרבה תרופות (ואולי לסבול מתופעות הלוואי שלהן)
הוא פשוט בנאדם קצת שונה, וכמוהו יש רבים וטובים

וזה כבר עשוי להפחית חרדות ומתחים.
מעבר לזה, האיבחון יכול לאפשר לו לקבל את אותם מענים שציינתי קודם
בהתאם לצרכיו.
 

dina199

New member
בהחלט ייתכן שפספסו.

הבן שלי למשל אובחן בגיל 14.
במקרה שלכם די מפחיד לי לשמוע שלכל דבר הוא 'מטופל בתרופות מתאימות'.
ייתכן שמרוב תרופות פספסו את האספרגר.
וייתכן מרוב תרופות (וגם תגובות בין תרופתיות) זה נראה כמו אספרגר אבל למעשה לא.
לכן אם אתם רוצים לברר צריך ללכת לאיבחון רק אצל מי שמתמחה באספרגר.
האם לדעתכם הוא מסוגל לשרת בצבא בשירות רגיל ?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נכון
ויתכן שלפני האיבחון, רצוי לנקות את הגוף מתרופות
מהסיבה שכתבת.
 

גור4242

New member
נכון. תרופות ממסכות את הבעיות האמיתיות, ויוצרות בעיות חדשות

וזה רלוונטי גם מעבר לעניין האבחון עצמו: אין אפשרות להתמודד ביעילות עם שום בעיה, כל עוד יש השפעה של התרופות.
 
לדעתי אין טיפולים

אספרגר כבר לא אבחנה מקובלת, מאבחנים על הרצף האוטיסטי לפי רמת חומרה.
אני אובחנתי אספ]רגר שלא אובחן בצבא.
ושירתתי שירות רגיל, עכשיו ברווחה רוצים למנות לי אפוטרופוס.
יכול להיות שאבחנה כזאת זה עניין שקשור בסביבה יותר מאשר במאובחנים.
לא יודעים איך להתמודדד.זה מצב מאוד מבלבל.
חלק מהטענות שלך שינה-חרדה, יכולות להתאים לאוטיזם בתפקוד גבוה.
אנטלגנציה נורמלית ומעלה וכולי.. אל תבקשי כאן אבחונים. אבל זה מצב מאוד מבלבל, במיוחד את הסביבה. ולכן לפעמים האבחון מפוספס.
 
הסביבה ללא יודעת להתמודד

אז נותנים לנו תוית.
זה לפחות חצי מהעניין.
פעם היו שורפים מכשפות.
ועד היום יש טענות ש'נכנס בך השד'.

האמת שלא מדובר בפסיכוזה בכלל. .עדיין החברה מתקשה להתמודדדד. עם אופן מחשבה ועיבוד נתונים שונ בצורה מהותית. .אז אומרים... הוא לא מבין קודים חברתיים, הוא לא מבין מצבים חברתיים. אין לו יכולת להבין כביכול את הסביבה, לא רק נטע זר ,גם מסכן שלא יודע לתקשר . במקרה שלי הפסיכיאטר אמר שזה לא נכון. לפחות במקרה שלי .
אז איך מתמודדים עם השוני בחברה?
הדבר הראשון שהסביבה תגיד-עושה את עצמך, שקרן, משחק אותה. רמאי
הדבר השני וזה אחרי אבחנה והתוית. - לא שקרן לא רמאי לא משחק אותה, אין לו כישורים חברתיים לזה , זה לא יתכ ... הוא מסכן שלא יודע אפה הוא חי.
אמא שלי לפני שנפטרה ניסתה להסביר לי שאני צריך קצת להיות פראיייררר בשביל שיאהבו אותי. גם את השיטות האלה ניסינו , אין אוטיסט שלא ניסה את זה. לא עוזר. לא יודעים איך להתמודד עם השוני הזה.
 

arana1

New member
כל האמצעים והמאמצים הולכים רק על כחש ומירמה

ואחרי זה שוללים את זכותנו לצרוח כי זה לא יפה

בעעההה
פשוט להקיא
 

אמאלה02

New member
תודה לעונים ו....

בוקר טוב,

ראשית שוב - תודה לכל המגיבים.
הלכנו לכיוון פטור משירות צבאי בגלל שלא נראה לנו שהוא מתאים לשירות צבאי בגלל מכלול הקשיים שלו (לא מתאים למסגרות).
הוא אכן לוקח הרבה תרופות בשביל כל הקשיים שלו אבל לא יכולה להגיד באמת שהכל עוזר לו אבל זה גם בגלל התנהלות לא נכונה מצידו וכיום אנחנו עובדים על הכיוון הזה בעיקר.
איפה אפשר לעשות אבחון מסודר כדי לבדוק אם אכן הוא על הספקטרום ?
האם יכול להיות שיש לו גם קשב וריכוז וגם אספרגר ?
 

arana1

New member
אספרגר, אוטיזם,זה קשב וריכוז שונה

הנסיון לחלק את הדברים למחלות ולקויות נפרדות הוא הכי טיפשי מאוד ומצביע על חוסר הבנה מוחלט של הנושא מצד כל הנוגעים בדבר
 

גור4242

New member
"התנהלות לא נכונה מצדו" עלול לנבוע מגישה טיפולית לא מתאימה

אם הילד לא משתף פעולה, זה בדרך-כלל מצביע על זה שגוררים אותו לכיוון שלא מתאים לא.

כדאי לקחת את זה בחשבון.
 

dina199

New member
אין דבר כזה 'התנהלות לא נכונה מצדו'.

הוא מתנהל כמיטב יכולתו בנסיבות שיש מסביבו.
אם הוא על הספקטרום אז הגיוני שיש דברים שלא עוזרים , כי הם לא מטפלים בדברים הנכונים. יש גם מצב שתרופות משפיעות באופן שונה על אנשים בספקטרום.
אתם גם לא יודעים אם הכיוון 'לעבוד על התנהלות נכונה' הוא בכלל כיוון נכון.
אוטיזם זו 'חבילה' של הרבה דברים. קשב וריכוז יכול להיות גם בפנים.
וייתכן שמה שנחשב 'קשב וריכוז' זה למעשה תוצאה של סביבה שלא מתאימה לו. וגם בעיות בשינה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אבחון
בנוסף למרפאת קשה שהוזכרה כאן
אפשר לברר גם ב'בית אחד'
ויש גם מאבחנים פרטיים-
בקישורי הפורום, סעיף 'רשימות אנשי מקצוע' תמצאי המלצות.
 
שאלה 2

כן, אחותי אני וגם עוד אנשים פה הם גם על הספקטרום וגם יש להם הפרעת קשב
זה יותר נפוץ אצל אנשים על הספקטרום לסבול מהפרעות קשב וריכוז
(וקשה גם להפריד כי יתכן ומבנה אישיותי וחושי אחר - למשל ויסות חושי יוצר מלכתחילה מצב בו האדם סובל מהפרעת קשב כתוצאה-
בגלל שהקשב שלו והיכולת לנתב משמעות שונה מלכתחילה בגלל השוני החושי
שמרכיב את התפיסה על העולם.
למשל בצורה הכי שטחית- אדם שיש לו קושי במגע חזק יכול לאבד קשב מישיבה על כסא עם חלק מתכת קר מאוד, או שהוא למשל יכול להיות מרוכז יותר בחושיו מאשר בדברי אדם מדבר בכיתה- למשל ריח , טעם , שמעלה בתורו תגובה נפשית)

קצת בעייתי לטעמי להפריד : ) ...
אולי בגלל זה תרופה כמו ריטלין משפיעה באופן שונה
על חלק מאלה על הקשת
(יכולה להחריף מצב למשל) אם כי לא בהכרח
 

גור4242

New member
זה בדיוק אני, כשהייתי בן 17. פשוט מדהים.

אצלנו זה הוביל לפסיכיאטרים ולאשפוז. ממש, אבל ממש לא מומלץ.

לא יודע איך יצאתי מהברדק הזה, אבל לקח לי משהו כמו 10 שנים לאסוף את השברים ולהתחיל לטפל בעצמי בצורה נכונה. רק אחרי שהפסקתי עם התרופות (עם פיקוח רפואי כמובן. מסוכן להפסיק תרופות על דעת עצמך) והמטפלים וכל העולם הטיפולי העקום, הצלחתי לפרוח.

בכל מקרה, מה שאני מנסה לומר לך זה שנער בן 17 עם אספרגר לא צריך "טיפול". מה שהוא צריך זה הכוונה והדרכה מיוחדת שמתאימה לו. כי ה"מחלה" היחידה שיש לאספרגרים, זה שאנחנו לומדים דברים בצורה שונה, וזה נכון גם למיומנויות הכי בסיסיות בחיים (ואנחנו גם "מוזרים", אבל זה לא דבר רע להיות מוזר).
 

אמאלה02

New member
היי שוב ו...

היי,

בשביל להבהיר.... כשאני שואלת לגבי טיפול זה ברור לי שהכוונה להדרכה ותמיכה מתאימה בהתאם לקשיים.... ולא לטיפול כמו זה שיכול להבריא שפעת.... וברור שצריך את שיתוף הפעולה של הבן בנוסף להדרכה שלנו ההורים למרות שהוא כבר כמעט ברשות עצמו מבחינת הגיל עדיין יש הרבה עבודה לעשות איתו עד שיוכל באמת להיות עצמאי בשטח.

בהחלט נתתם לי הרבה חומר למחשבה.... צריכה לראות איך ממשיכים מכאן הלאה כי ברור לי שכנראה כל מה שעשינו עד היום לא היה הכיוון הנכון כל כך.... כולל כנראה הכיוון התרופתי....

אנסה להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי ואשקול את הצעדים מחדש.

תודה רבה על הכל ומן הסתם עוד אבקר פה לעוד מחשבות תהיות ושאלות.

שבת שלום וחג חנוכה שמח לכולם

אמא
 

dina199

New member
זה שהוא בן 17 מבחינה כרונולוגית

לא אומר שהוא 'כמעט ברשות עצמו'. עובדה שאתם יודעים שלמשל הצבא לא מתאים לו. לכן אל תתביישו אם כשהוא יהיה בן 18 , 19 או 22 (למשל) ועדיין לא יהיה 'ברשות עצמו'.
 
למעלה