שאלות לעם.
אזרחי ישראל בכלל ובמקרה זה קוראי פורום אקטואליה בפרט. אני אתחיל בהכרות, שמי (לפי ת"ז) עודד דוד ששון (מכונה גם דדי) ואני בחור בן 25 תושב ישראל. החלטתי לפנות אליכם בראשונה בכמה שאלות שעל אף גילי הצעיר אני חוזר ושואל את עצמי חזור ושאול כלפי התנהלות השלטון במדינתנו בשנים האחרונות על היבטיו השונים. כפי שכולם עדים לכך היום כנסת ישראל כולה רחש וגעש סביב הקמת ממשלת האחדות החדשה שבאה להוביל עקרונות מדיניים וחברתיים אשר בסופו של דבר אמורים להביא את מדינתנו הקטנטונת אל עבר השלום הנכסף (במקרה זה תהליך ההתנתקות אשר עומד כרגע לבדו), תיקונים כלכליים, תיקונים חברתיים ועוד כהנה וכהנה יעדים שהציבו לעצמן המפלגות השונות שרצו בבחירות האחרונות לכנסת. ושוב על אף גילי הצעיר במשך השנים האחרונות ראיתי התחלפויות שלטון, בחירות שהקדימו את מועדן, נפילות של ממשלות משום אי הסכמות כאלה ואחרות במשכן הכנסת והמששלות עצמן ואני שואל את עצמי ואתכם: האם לכך נועדו בחירות? האם לכך נועדו 120 נציגי העם שאמורים לכאורה להציג את דעותיו והשקפותיו של העם ולהביא ליישום בפועל של רצונו? אם נסתכל על העובדות, ואני אינני מומחה ואף איני מלומד, 1.חלק נכבד מחברי הכנסת והממשלה היו ו/או נמצאים בהליכי חקירות אי אילו ואחרות בשל חשד למעורבויות בלתי חוקיות בעניינים שאינם עניינם של המדינה, 2.מפלגות רבות אשר מחויבות בעצם המצע שאיתו הלכו לבחירות לצדק חברתי וכלכלי מוכרות את עצמן לטובת הקולות שלהם ו/או כיסאות ותיקים בממשלה, 3.המדינה והעם עצמו זועקים (אם כי עדיין בשקט יחסי) לאותו צדק חברתי וכלכלי בעוד האנשים המנהלים את המדינה ואת כספי האזרח חיים באופן מופרז (ולא ניתן להפריח זאת) על חשבון משלם המיסים, 4.תושבי המדינה - בחלקם - רואים בבוז את מעשי ההנהגה הפוליטית במדינת ישראל אך חושבים כי אינם יכולים לשנות דבר מכיוון וזהו המצב הקיים - אך מקבלים בו בזמן כבר מעכשיו את החלטתם כלפי מי יצביעו בבחירות הבאות, כאשר שוב בפועל מה שקרה בעבר וימשיך לקרות מצד הפוליטיקאים זה ההבטחות לקראת הבחירות עצמן ובפועל אי יישום ולו מחצית מהבטחות אלו. הרשימה עוד ארוכה ואני בטוח שלכל אחד ואחת מכם יש מה להוסיף על רשימת טענות אלו כמו גם האפשרות לגבות ולתמוך בנבחרי העם, אך בגבור הקול הזועק והבוקע מן העם לעבר אותם נבחרים נראה כי הצד השני כמו נאטם לקריאות אלו מכיוון ומצבנו הולך ומחמיר במקום להשתפר עקב שמיעת הטענות ויישום פתרונות להם בפועל. אינני איש צר עין, אינני מבכה על מר חלקי במדינה זו (ויש לי הרבה על מה להתלונן באופן אישי) אך אני לא יכול שלא לתהות האם אותם נושאים שמפרים את שלוותי במדינה זו כבר קרוב לעשור מפרים גם את שלוותם של אחרים. המציאות מעידה על כך שרובנו נעשנו אפאתיים למצב, מקבלים את המצב כפי שהוא ונותנים לאותם נבחרים לנהל את ענייני המדינה על אף שאיננו מרוצים מניהול זה, אני שוב שואל את עצמי ואתכם: מה יהיה הלאה? במדינה בה האזרחים מרגישים חסרי אונים למול השלטון (ועוד שלטון שמתיימר לקרוא לעצמו דמוקרטי) האופציה לשיפור המצב הקיים כרגע הולכת ומתרחקת מאיתנו בצעדי ענק בכל יום, ולמי שקורא שורות אלה ומבטל אותם משום היותו אופטימי אני מציע לעבור במשך שבוע בלבד על העתונות הכתובה רק כדי ללמוד היכן אנו חיים ובאיזה מצב. האם נראה לכם נכון והגיוני שבחור צעיר שכמותי ועוד רבים בני גילי יבחרו שלא לחיות בארץ הזו משום הדרדרותה למצב מנוון וחולה במקום להלחם על קיומה ובשחיתות המכרסמת בה? אני מאמין במדינת ישראל, אני מאמין שבמדינת ישראל טמון פוטנציאל עצום להתקדמות מדינית, חברתית וכלכלית אך בו בזמן אני מבין כי פוטנציאל זה מתבזבז משום ניהול קלוקל ומושחת של אנשים שרואים למול עינם את טובתם האישית על פני טובת המדינה ואזרחיה - ואם לא היה כך אז רק בשביל צעד סמלי קטן יושבי הכנסת היו מוותרים לא רק על 10 אחוז אלא על 50 אחוז ממשכורתם בכדי לעזור למי שאין בידו להאכיל את משפחתו, הבעיה היא שתפישת הכח וההנהגה נהייתה מאוום ורצונם של יושבי הכנסת והמקורבים להם וזאת לשם קידום אינטרסים אישיים שאינם באופן חד משמעי משרתים את טובת המדינה. באופן אישי אני מרגיש נזעם על יחס שכזה שכן אני רואה ביחס זה כלגלוג וזלזול בתושבי המדינה כמו שילד היה מרגיש אם הוריו היו נוטשים אותו לטובת הנאות אישיות משלהם, המדינה בעיני לא אמורה לשרת את אותם בעלי אינטרסים אלא הם אמורים לשרת את המדינה - ב ע ב ו ר נ ו . חשוב להדגיש ולהזכיר למי שקורא מילים אלו ומסכים איתם אך אינו מאמין כי יכול הוא לשנות דבר וחצי דבר במדינה הזו - דווקא את/ה, דווקא אתם האנשים שיכולים ויש להם את הזכות המלאה לשנות את מצב המדינה מיוון שאתם אלו שמייפים את כוחם של נבחרי העם לייצג אתכם. אשמח לתגובותיכם.
אזרחי ישראל בכלל ובמקרה זה קוראי פורום אקטואליה בפרט. אני אתחיל בהכרות, שמי (לפי ת"ז) עודד דוד ששון (מכונה גם דדי) ואני בחור בן 25 תושב ישראל. החלטתי לפנות אליכם בראשונה בכמה שאלות שעל אף גילי הצעיר אני חוזר ושואל את עצמי חזור ושאול כלפי התנהלות השלטון במדינתנו בשנים האחרונות על היבטיו השונים. כפי שכולם עדים לכך היום כנסת ישראל כולה רחש וגעש סביב הקמת ממשלת האחדות החדשה שבאה להוביל עקרונות מדיניים וחברתיים אשר בסופו של דבר אמורים להביא את מדינתנו הקטנטונת אל עבר השלום הנכסף (במקרה זה תהליך ההתנתקות אשר עומד כרגע לבדו), תיקונים כלכליים, תיקונים חברתיים ועוד כהנה וכהנה יעדים שהציבו לעצמן המפלגות השונות שרצו בבחירות האחרונות לכנסת. ושוב על אף גילי הצעיר במשך השנים האחרונות ראיתי התחלפויות שלטון, בחירות שהקדימו את מועדן, נפילות של ממשלות משום אי הסכמות כאלה ואחרות במשכן הכנסת והמששלות עצמן ואני שואל את עצמי ואתכם: האם לכך נועדו בחירות? האם לכך נועדו 120 נציגי העם שאמורים לכאורה להציג את דעותיו והשקפותיו של העם ולהביא ליישום בפועל של רצונו? אם נסתכל על העובדות, ואני אינני מומחה ואף איני מלומד, 1.חלק נכבד מחברי הכנסת והממשלה היו ו/או נמצאים בהליכי חקירות אי אילו ואחרות בשל חשד למעורבויות בלתי חוקיות בעניינים שאינם עניינם של המדינה, 2.מפלגות רבות אשר מחויבות בעצם המצע שאיתו הלכו לבחירות לצדק חברתי וכלכלי מוכרות את עצמן לטובת הקולות שלהם ו/או כיסאות ותיקים בממשלה, 3.המדינה והעם עצמו זועקים (אם כי עדיין בשקט יחסי) לאותו צדק חברתי וכלכלי בעוד האנשים המנהלים את המדינה ואת כספי האזרח חיים באופן מופרז (ולא ניתן להפריח זאת) על חשבון משלם המיסים, 4.תושבי המדינה - בחלקם - רואים בבוז את מעשי ההנהגה הפוליטית במדינת ישראל אך חושבים כי אינם יכולים לשנות דבר מכיוון וזהו המצב הקיים - אך מקבלים בו בזמן כבר מעכשיו את החלטתם כלפי מי יצביעו בבחירות הבאות, כאשר שוב בפועל מה שקרה בעבר וימשיך לקרות מצד הפוליטיקאים זה ההבטחות לקראת הבחירות עצמן ובפועל אי יישום ולו מחצית מהבטחות אלו. הרשימה עוד ארוכה ואני בטוח שלכל אחד ואחת מכם יש מה להוסיף על רשימת טענות אלו כמו גם האפשרות לגבות ולתמוך בנבחרי העם, אך בגבור הקול הזועק והבוקע מן העם לעבר אותם נבחרים נראה כי הצד השני כמו נאטם לקריאות אלו מכיוון ומצבנו הולך ומחמיר במקום להשתפר עקב שמיעת הטענות ויישום פתרונות להם בפועל. אינני איש צר עין, אינני מבכה על מר חלקי במדינה זו (ויש לי הרבה על מה להתלונן באופן אישי) אך אני לא יכול שלא לתהות האם אותם נושאים שמפרים את שלוותי במדינה זו כבר קרוב לעשור מפרים גם את שלוותם של אחרים. המציאות מעידה על כך שרובנו נעשנו אפאתיים למצב, מקבלים את המצב כפי שהוא ונותנים לאותם נבחרים לנהל את ענייני המדינה על אף שאיננו מרוצים מניהול זה, אני שוב שואל את עצמי ואתכם: מה יהיה הלאה? במדינה בה האזרחים מרגישים חסרי אונים למול השלטון (ועוד שלטון שמתיימר לקרוא לעצמו דמוקרטי) האופציה לשיפור המצב הקיים כרגע הולכת ומתרחקת מאיתנו בצעדי ענק בכל יום, ולמי שקורא שורות אלה ומבטל אותם משום היותו אופטימי אני מציע לעבור במשך שבוע בלבד על העתונות הכתובה רק כדי ללמוד היכן אנו חיים ובאיזה מצב. האם נראה לכם נכון והגיוני שבחור צעיר שכמותי ועוד רבים בני גילי יבחרו שלא לחיות בארץ הזו משום הדרדרותה למצב מנוון וחולה במקום להלחם על קיומה ובשחיתות המכרסמת בה? אני מאמין במדינת ישראל, אני מאמין שבמדינת ישראל טמון פוטנציאל עצום להתקדמות מדינית, חברתית וכלכלית אך בו בזמן אני מבין כי פוטנציאל זה מתבזבז משום ניהול קלוקל ומושחת של אנשים שרואים למול עינם את טובתם האישית על פני טובת המדינה ואזרחיה - ואם לא היה כך אז רק בשביל צעד סמלי קטן יושבי הכנסת היו מוותרים לא רק על 10 אחוז אלא על 50 אחוז ממשכורתם בכדי לעזור למי שאין בידו להאכיל את משפחתו, הבעיה היא שתפישת הכח וההנהגה נהייתה מאוום ורצונם של יושבי הכנסת והמקורבים להם וזאת לשם קידום אינטרסים אישיים שאינם באופן חד משמעי משרתים את טובת המדינה. באופן אישי אני מרגיש נזעם על יחס שכזה שכן אני רואה ביחס זה כלגלוג וזלזול בתושבי המדינה כמו שילד היה מרגיש אם הוריו היו נוטשים אותו לטובת הנאות אישיות משלהם, המדינה בעיני לא אמורה לשרת את אותם בעלי אינטרסים אלא הם אמורים לשרת את המדינה - ב ע ב ו ר נ ו . חשוב להדגיש ולהזכיר למי שקורא מילים אלו ומסכים איתם אך אינו מאמין כי יכול הוא לשנות דבר וחצי דבר במדינה הזו - דווקא את/ה, דווקא אתם האנשים שיכולים ויש להם את הזכות המלאה לשנות את מצב המדינה מיוון שאתם אלו שמייפים את כוחם של נבחרי העם לייצג אתכם. אשמח לתגובותיכם.