שאלת סקר: האם השתנו סדרי העדיפויות

[מ י נ ר ל י]

שאלת סקר: האם השתנו סדרי העדיפויות

שלכן מאז שאתן אמהות? זאת אומרת, האם ויתרתן על דברים מסוימים למען הילדים? האם דברים שהיו חשובים נעשו פחות חשובים?

 

[a g 2 7]

ברור שסדר העדפויות השתנה../images/Emo6.gif

1.אני והחצי שלי היינו יוצאים לבלות הרבה בערבים,עכשיו שיש 2 פשושים בבית אנחנו יוצאים פחות(למצוא ביביסטר,ובערב כבר מוטשים מכל היום),אנחנו יוצאים אבל בתדירות הרבה יותר נמוכה... 2.נהנת לקנות בגדים לפשושים מאשר לעצמי,פשוט שאין לי מצב רוח אני הולכת לקיניון קונה בגדים לילדים וממש משפר את המצב רוח... פעם הייתי קונה לעצמי היום בקושי עד שאני מחליטה.... 3.לשמור על קשר עם חברות כבר אין לי זמן,פעם היתי שעות מדברת בטלפון איתן, והיינו יוצאים הרבה ...היום היצאות של אחר-צוהריים לגינה לגימבורי,לקיניון.....

 

[אכדית]

בטחחחח

3 שנים לא היה לי דייט לבד עם בעלי, ויתרתי על הקריירה המדהימה שהייתה אולי יכולה להיות לי

ויתרתי על שנת הלילה שלי <ראי חתימתי> וכל יום שאני יוצאת לקניות אני מוותרת על חנויות של גדולים והולכת רק לפוקס בייבי/שילב וכו' אבל ת'אמת? כיף לי ככה.

 

[lilend]

ויתרתי על הרבה זמן לבד

רק עם עצמי, ויתרתי על המון ספרים שיכולתי לקרוא בזמן הזה, ויתרתי על הרבה בילויים ונראה לי שבגדול זהו, אני די נלחמת לא לוותר על כלום וזה די מצליח.

 

[mAmA MiSiSiPi]

ברור שהשתנו

סדרי עדיפויות ברור שהצרכים והרצונות שלו באים לפני שלי לעת עתה אני בטוחה שכשילדיי { לעתיד} יהיו יותר גדולים סדר בעדיפיות בנושאים שונים ישתנה. אני לא מרגישה שעשיתי ויתורים קריטים לא ויתרתי על סגנון חיים גבוה כמלכתחילה לא היה לי כזה גם לא ויתרתי על קריירה להפך היה לי תירוץ נהדר לעזוב עבודה שלא סבלתי על שנת לילה התפשרתי אז במקום לבלות עד 5 בבוקר בבית קפה או מועדון אני מחבקת את הילד שלי עד שנרדם אנחנו גם ככה זוג של "בית" גם שנינו מתחת לשמיכה רואים אבודים זה "דייט" מה שחשוב לי נשאר חשוב אבל מין הסתם הבן שלי הכי חשוב.

 

[מיכלי MP3]

../images/Emo45.gif

שוב דבר כבר לא כ"כ חשוב יותר. מה שמעניין אותנו כהורים ,זה רק שהילדים יהיו בריאים, מאושרים ולא יחסר להם דבר . האמת, שאני לא יודעת עד כמה זה טוב - אבל זו המציאות

.

 

[אילתית 2]

אני עם מיכלי

וודאי שום דבר כבר לא חשוב ולא משנה כל מה שמעניין זה הילדים שיהיו בריאים ומאושרים לא חושבת ש"ויתרתי" על משהו זה שסדרי העדיפות הם שונים והשתנו וודאי

 

[ל י ד ו ר י]

אני גם עם מיכלי../images/Emo45.gif

שוב דבר כבר לא כ"כ חשוב יותר. מה שמעניין אותנו ,זה רק שהילדים יהיו בריאים, מאושרים ולא יחסר להם דבר אין לך מושג כמה וויתורים עשיתי למען ליאור, אבל האמת אני לא מצטערת על זה, עשיתי את זה למענה בלב שלם וכמובן שלבלי חרטות!!!!

 

[אמא עמיתית]

כל מילה אמת...../images/Emo45.gif

 

[נייטנייט]

ברור,יש שאלה כאן בעצם?

על הרבה דברים וויתרתי... כמו לצאת מתי שבא לי וביאזה שעות שבא לי,למצוא עבודה היה ברבה יותר קל...(לחפש עודה 5 ימים בשבוע משמונה עד שלוש זה סיוט...) פעם היה מאוד חשוב לי הסדר והניקיון...היום עדיין חשוב אבל מנסה להבליג על דברים מסויימים. אפ פעם יכלתי לצאת אם בעלי למסעדה או אפילו לסופר,זה היה ממש בקטנה היום זה סיפור,צריכים בייביסיטר,שעה נוחה לשלושתינו ועוד ים של סיבות למה לא כדאי לצאת..והכי טוב להיות בבית..

 

[מ י נ ר ל י]

עונה גם

אני יכולה להעיד על דבר שנעשה הרבה פחות חשוב - לפני כן מאוד אהבתי בעלי חיים, אני מדברת על אהבה מטורפת, הצלתי המון חתולים מיד העירייה, מימנתי חיסונים לחתולי רחוב, בחצר שלנו הסתובבו 10 חתולים שידעו שאצלנו אפשר למצוא בית חם. מאז שהילד נולד אני עדיין אוהבת בעלי חיים, אבל הרבה פחות אכפת לי. מעבר לזה, אני מנסה לא לוותר על דברים שאני אוהבת, אבל ויתורים יש ויהיו, אין ספק. סך הכל לא הייתי מחליפה את החיים שלי, אני מאוד מרוצה.

 

[polegra]

../images/Emo7.gif עצוב אבל גם אצלי זה ככה...

אצל ההורים של הפולני היו לנו 8 חתולים ו2 כלבות כאשר מתוך זה חתול אחד של הפולני ואחד שאימץ אותי כל כך נקשרתי אליו שכשאמרו לי שיש ללכת מיד לזרוז ממש בכיתי עם דמעות וסרבתי ללכת עד שלא הלכתי להפרד מהחתול... מאז הלידה הוא נשאר אצל ההורים של הראל כל פעם אני מתה לקחת אותו אבל כיוון שהוא מופרע ושורט זה לא חיבור טוב לדור...או לכל תינוק הפכתי להיות כהת חושים כלפי חיות...מכניסים 3 חתולי רחוב למרפסת כל לילה ומאכילים אותם...אבל להבדיל מבעבר שכל חיה זכתה לליטוף וחיבוק לא זוכרת מתי בפעם האחרונה עשיתי את זה עם חתול רחוב.... טלי

 

[tiger mom]

בהחלט כן. אבל לא שכחתי מי אני

גיליתי בעיקר שאני פחות קרייריסטית ממה שאני. אם הייתי אומרת לי לפני הלידה שאני אוותר פעמיים על קידום בשביל לא לעבוד יותר שעות ולהיות עם הילדה, הייתי צוחקת לך בפרצוף. אבל גיליתי שהשעות שאני מבלה איתה אחה"צ הן הכי חשובות לי בעולם ושאני לא מוכנה לוותר עליהן גם לא בשביל קידום, יוקרה מקצועית ושיפור בתנאי השכר. וברור שיש גם ויתורים בזמן הפרטי, החופשי והזוגי שלנו. אבל חשוב לי לא לדחוף את עצמי ואת הזוגיות לתחתית סולם סדר העדיפויות. אני כן מפנקת את עצמי, אני כן מוצאת זמן לאת רק עם חברות, לצאת רק עם הבעל (בגלל העבודה שלו זה ממש מעט) ולעצמי (ספרים וטלוויזיה)

 

[מיכל754]

ברור שסדר העדיפיות השתנה

אבל אני חושבת שלא ויתרתי על שום דבר. אני ממשיכה להיפגש עם חברות אני ובעלי ממשיכים לצאת לבתי קפה לא הפסקתי לעבוד אני אישית חושבת שהילדים לא צריכים לבוא על חשבון משהו למרות הגישה שלי לי ולבעלי יש המון זמן עם הילדים ואנחנו מקדישים להם המון זמן ואהבה ומראים להם שלמרות שהם הרבה ילדים כל אחד הוא יחיד ומיוחד. הדבר היחיד שאני חושבת שהשתנה זה שפעם הינו נוסעים הרבה יותר לחול ולטיולים למרות שגם על זה לא ויתרנו פשוט הפחתנו בכמות.

 

[mevav1]

ברור שכן..אצלי, מלכתחילה, החלטתי

שלא אעבוד מחוץ לבית ואגדל את הילדים(מדובר על לפני 20 שנות נישואים ואז זה לא כמו היום מבחינת קריירת האשה) והיה ברור שכך יהיה ואכן, כך היה ואני כמובן לא מצטערת לרגע חלילה. גם תכננתי ללמוד להיות גננת במהלך הנישואים, אבל כשבתי נולדה אחרי כמעט שנה, זה גם לא יצא לפועל כי כאמור, היה ברור שלא אעשה קריירה.. עוד ויתרתי אם לומר כך, לפחות בשנה הראשונה על יציאות לבד בעיקר עם בתי הקטנה וזאת משום שלא היה לי צורך בכך והיא מילאה לי את כל עולמי וממש לא הרגשתי צורך בלפרוק את הנפש ביציאה.. אבל האמת היא שפרט לזמן ציפיה בטיוי כמו באולמיפיאדה למשל, מראש כמעט ולא צפיתי כי בתי רק נולדה או הייתה בת כחצי שנה והעייפות לא נתנה לי את האפשרות אפילו לראות בשעה סבירה את המשחקים וגם זה כבר לא היה בראש מעיניי. ואלה רק דוגמאות קטנות לויתורים מצדי שאני מוכנה לוותר ובעצם, אין לי חלילה שום תחושת החמצה או משהו.

 

[ליבי777]

אני לא יודעת אם ויתור זאת המילה הנכונה.

החיים שלי שונים מאוד מאז שבני נולד מתוך אהבה והשלמה ואני לא מרגישה מתוסכלת בגלל השינוי.

 

[שובבלית]

בהחלט, כל העולם שלי השתנה

וכמובן שלטובה. אני נהנית מכל רגע ששובל בחיי, והכל השתנה אצלי. אבל גם כשהכרתי את בעלי הכל השתנה, וגם כשהתגייסתי הכל השתנה. ובעצם כל הזמן דברים משתנים אבל אנחנו יכולים לבחור איך להתמודד עם השינויים

 

[אסנת ונסי]

ברור שהכול השתנה

עכשיו שירה קודמת לה-כ-ו-ל!!! בילויים בימי שישי הפכו לפגישות עם חברים בבית או בבתי קפה. על פאבים ויתרנו כי רועש ומעושן שם מידי בשביל תינוקת. כבר לא משלימה שעות שינה בסופ"ש (גם כשבעלי נותן לי את האופציה) - מעדיפה לבלות כל שניה פנויה עם שירה ולפצות על החוסרים בזמן של אמצע השבוע. אחרי העבודה כבר לא הולכת ל"שופינג" - שוב כי לא רוצה לוותר על זמן עם שירה. קודם העבודה הייתה מאוד חשובה לי, היה לי חשוב להתקדם ועבדתי 10-14 שעות ביום. עכשיו כבר אין כזה דבר שעות נוספות. ייתכן שזה ישתנה בעתיד, אבל כרגע אני עובדת כי "צריך לעבוד" ורק מחכה לרגע שאני אחזור הביתה לנסיכה