מילת השלילה "לא" מצטרפת לפועל שאחריה,
וביחד שתיהן מהוות נשוא. יש המבלבלים בין "לא" לבין "אין". מילת השלילה "אין" עשויה לשמש אוגד: המנהיג אינו מתפקד = אין המנהיג מתפקד. "אין" עשויה לחדש מידע על הנושא, ואז היא ממלאת תפקיד של נשוא: אין בוטנים; המנהיג איננו.