סגולה לאהבה
New member
שבוע טוב לכולם../images/Emo140.gif
זו הפעם הראשונה שלי כאן ועושה רושם שנחמד כאן מאוד.. אני בת 29 וגרושה מזה שנה וחצי אחרי נישואים של שנה. שנה קשה שהקצינה את ההתנהגות שלו למימדים שכבר לא יכולתי לסבול. כשחברים ובני משפחה התחילו להרגיש שמשהו לא תקין והעירו לי החלטתי לעשות מעשה ,האולטימטום ללכת ליועץ נישואין או שמתגרשים היה שלי,הוא הרים את הכפפה והריץ את עניין הגירושים כאילו אין מחר,אני חשדתי בחיפזון ולאט ובזהירות גיליתי מסכת שקרים גדולה וקשר שניהל מאחורי גבי מזה שלושה חודשים,היתה לו מישהי.הגירושים היו קשים,יצאתי כשידי על העליונה אבל רק לכאורה. בשנה שאחרי הגירושים פרחתי ולמדתי להכיר את עצמי באמת,זה היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לי,עזבתי את העיר שבה חייתי איתו לפני חודשיים ומאז אני חיה במתכונת של "להתחיל מחדש",התחלתי עבודה חדשה,דירה חדשה,הכל למעשה אמור להיות חיובי רק שאני מרגישה תקועה אי שם במקום של כאב על הבגידה,רדופת תחושת השפלה,מוצאת עצמי מבזבזת אנרגיות לשווא במחשבות עליו ומנסה לא לשקוע למקום של רחמים עצמיים,ללא הצלחה יתרה.הזכרונות שהיו פעם הדבר הכי יקר לי הפכו אותי למרירה וסקפטית,למרות שאני מאמינה באהבה אני כבר לא יודעת אם האהבה מאמינה בי. אמרו לי כבר שרק אהבה חדשה תשכיח את הישנה,אבל מאז הגירושים לא הייתה לי שום מערכת יחסים,אני מאוד רוצה אבל מקפידה לבחור נכון הפעם. הרגשתי חזקה בכל תהליך הגירושים ואחריו, פשוט כי לא היה לי זמן להשבר וכעת כשאני רחוקה ממנו ומהזכרונות איתו אני חשה כי איני יכולה להתמודד עם העבר ועוד יותר עם ההוה... לא חשבתי שאהיה גרושה בגיל 29 וההבנה הזו עם כל מה שנלווה לה קשה לי. מניחה שאתם מבינים על מה אני מדברת...
זו הפעם הראשונה שלי כאן ועושה רושם שנחמד כאן מאוד.. אני בת 29 וגרושה מזה שנה וחצי אחרי נישואים של שנה. שנה קשה שהקצינה את ההתנהגות שלו למימדים שכבר לא יכולתי לסבול. כשחברים ובני משפחה התחילו להרגיש שמשהו לא תקין והעירו לי החלטתי לעשות מעשה ,האולטימטום ללכת ליועץ נישואין או שמתגרשים היה שלי,הוא הרים את הכפפה והריץ את עניין הגירושים כאילו אין מחר,אני חשדתי בחיפזון ולאט ובזהירות גיליתי מסכת שקרים גדולה וקשר שניהל מאחורי גבי מזה שלושה חודשים,היתה לו מישהי.הגירושים היו קשים,יצאתי כשידי על העליונה אבל רק לכאורה. בשנה שאחרי הגירושים פרחתי ולמדתי להכיר את עצמי באמת,זה היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לי,עזבתי את העיר שבה חייתי איתו לפני חודשיים ומאז אני חיה במתכונת של "להתחיל מחדש",התחלתי עבודה חדשה,דירה חדשה,הכל למעשה אמור להיות חיובי רק שאני מרגישה תקועה אי שם במקום של כאב על הבגידה,רדופת תחושת השפלה,מוצאת עצמי מבזבזת אנרגיות לשווא במחשבות עליו ומנסה לא לשקוע למקום של רחמים עצמיים,ללא הצלחה יתרה.הזכרונות שהיו פעם הדבר הכי יקר לי הפכו אותי למרירה וסקפטית,למרות שאני מאמינה באהבה אני כבר לא יודעת אם האהבה מאמינה בי. אמרו לי כבר שרק אהבה חדשה תשכיח את הישנה,אבל מאז הגירושים לא הייתה לי שום מערכת יחסים,אני מאוד רוצה אבל מקפידה לבחור נכון הפעם. הרגשתי חזקה בכל תהליך הגירושים ואחריו, פשוט כי לא היה לי זמן להשבר וכעת כשאני רחוקה ממנו ומהזכרונות איתו אני חשה כי איני יכולה להתמודד עם העבר ועוד יותר עם ההוה... לא חשבתי שאהיה גרושה בגיל 29 וההבנה הזו עם כל מה שנלווה לה קשה לי. מניחה שאתם מבינים על מה אני מדברת...
