או! סוף סוף משהו שאני מבין בו.
(סיפור א') זוגי שיחיה, בעלי המהמם, היה נשוי לפני מליון שנה (רגע... חישוב... התחתנו לפני 22 שנה בערך, התגרשו לפני 12). אלו היו נישואים מאושרים מאד, ואשתו לשעבר (היא אם בתנו) היא החברה הכי טובה שלו עד היום. אבל, אבל אבל ושוב פעם אבל - היא ידעה על נטיותיו לפני שהם התחתנו. הוא היה צריך להיות נשוי כדי להתקדם בעבודה, היא היתה צריכה להיות נשואה כדי לצאת ממסגרת משפחתית מאד מאד שמרנית. הוא היה מדי פעם מנהל רומנים חפוזים מאד עם אנשים שהיה להם את המכנה המשותף של קריירה שתעלם בשניה אם מישהו ידע. לגביה אני לא יודע אלא שכשהיא פגשה מישהו שהיא התאהבה בו - זה הוביל מיד לגרושים בשיא הפרגון והאהבה, והיא נשואה לו עד היום. (שניהם, יחד עם שלושת ילדיהם המקסימים, גרים בבניין לידנו. הפעוטה שבהם יושבת על ברכי עכשיו ומנסה לכרסם את העכבר) אבל עד היום, כששניהם חוו זוגיות "אמיתית", הם אומרים שהיתה להם זוגיות נפלאה. פשוט בלי סקס. זה מוזר בעיני כשאני חושב על זה "מבחוץ", אבל כשהם מדברים על זה ברור שזו האמת מבחינתם. הם אומרים שעם השנים הם ראו שממילא אצל זוגות אחרים הסקס מפסיק להיות חלק מהותי מהזוגיות (טפו טפו חמסה חמסה שום וחרדל). מה שנשאר זו הרבה אהבה ואכפתיות ומשפחתיות. ואת זה היה להם תמיד. (סיפור ב') האקס שלי היה נשוי לפני שהכרנו. נישואים מהסוג הקלישאתי בסרטים על עיירות קטנות - הוא הכניס את החברה שלו מהתיכון להריון, וזהו בערך. לא היו שום אופציות חוץ מחתונה. הם התגרשו די מהר. אחרי שנפרדנו (למעשה, יומיים אחרי שעזבתי) הוא הביא איזו בלונדה מגודלת ציצים ופעוטת איי קיו לגור איתו. היא היתה ראשונה בשרשרת של דומות לה, שבאו והלכו עד יומו האחרון. אני די בטוח שהוא המשיך לשכב עם גברים. הוא היה מאד מאד בארון (ויש אומרים - במגרה של הגרביים), אבל אף פעם לא נתן לזה להפריע לו בחיי המין. אה, אין לי מסקנות.
