שבת שלום

שבת שלום../images/Emo9.gif

בס"ד הנשואים שבינינו יהללו את נשותיהם-'ואת עלית על כולנה',ואלו הרווקים יאמרו:'בואי כלה'. מי יתן והפורום המדהים הזה של בשורות טובות יקים בתים יהודיים כשרים ועדי עד,שיש בהם טעם רב של תורה,מצוות,ומעשי חסד. שבת שלום לכולכם:)
 
שבת שלום!

אצלנו לא אומרים "אשת חיל" (ובלי קשר, זה פשוט לא יפה לשיר לאשתך "אשת חיל מי ימצא...?". אותי זה היה מעליב), וגם לא שלום עליכם. יש פה עוד מישהו שמכיר את המנהג?
 
'אשה יראת ה' היא תתהלל'

בס"ד יש להלל את האשה,שכן 'אשת חיל מי ימצא,מפנינים(כסף) ירחק מכרה. אני אמנם לא שר לאשתי-מודה,אבל אני בהחלט מפנק אותה בקטנה-בדברים קטנים,אני לא שוכח תאריכים חשובים(כגון:יום הולדת,נישואין ומתי נפגשנו לראשונה) עבורה,ואני פשוט אוהב אותה-היא בשרי ורוחי-הצלע שהתאחדה עמי לאחר למעלה מ-30 שנות רווקות. אני
אותך דליה
שבת שלום לך מאישך.
 
וורט יפה!

אבל יש הבדל בין פינוק האישה ואהבתה לבין הילול שלה... מה גם ששלמה (או שמא למואל?) אמר שאשת חיל 'מי ימצא' - שאלה רטורית, כמובן - אז מי אנחנו שנמצא? העיקר הוא לשמוח באשתי ולא לשאול שאלות רטוריות כמו שלמה. תראו לאן זה הגיע...
 
דבר ראשון- אני שר.

ודבר שני אני מצאתי. אני לא חושב שזה מבזה את האישה, דווקא להיפך- מי יכול למצוא אשת חיל כמוך.
 
שבוע טוב ../images/Emo20.gif

מנהג מעניין, מה מקורו? {"שלום עליכם"- אני מנחשת שזה משום איסור פניה למלאכים, אבל לא לשיר "אשת חיל"- פאר וואס?!}
 
אני באמת לא בטוח מה המקור...

אבל לאחר שהתחלתי ללמוד וללמד תנ"ך, גיליתי להפתעתי שפשט הכתובים באמת מדבר בצורה רטורית: "מי ימצא?" - במין מבט לעתיד, הלוואי ומצאתי... כל התיאור שם אינו אישי, אלא מאוד כללי. לא נאמרים שם ביטויים בגוף ראשון, אלא "בעלה" וכדו', ורוב הפרק הביטויים לא נאמרים אליה בכלל... בכל אופן התברר לי שגם הרב מדן מפרש כך. ולדברי איתמר - לומר את מה שאמרת זה יפה, אבל זה דרך דרש. בפשט ודאי שאין הכוונה "מי ימצא... כמוך?". אז נכון לעכשיו, כשהמנהג כבר קיים, ישנו צורך להסביר אותו, ודרך הדרש הזו נשמעת וורט טוב... אבל לי הרבה יותר קל להסביר למה במשפחתנו לא אומרים, כי הפשט לצידי...
נ.ב. איסור פניה למלאכים? אני יודע שהסיבה היא שאנחנו לא מדברים עם מלאכים, אבל איסור? לא מכיר איסור כזה...
 
אין איסור פניה למלאכים.

בשנים קודמות הייתה גם תפילה שהיו אומרים לפני שנכנסים לפני השירותים שמבקשים מהמלאכים שיחכו לנו עד שנצא. הרמ"א כותב שכבר בזמנו לא אומרים את התפילה - כי כיום, אז, כבר המלאכים לא היו מצויים שהיו מלויים את האנשים. בכל אופן - אין איסור פניה למלאכים. (גם בתנ"ך פנו ודיברו עם מלאכים, ולא רק נביאים).
 
זה לא מעליב את מי

שלא מבינה את פשט הפסוקים אלא את מדרשם... פשט הפסוקים, בכל אופן, מדבר בבירור על טיפוס של אישה שאין לו, והוא קורא על כך "אשת חיל - מי ימצא?!" - אי אפשר למצוא אישה כזו. אילו אשתי היתה אומרת לי: "מי יכולה למצוא בעל טוב וראוי?" - הייתי נעלב. רק לדייק: לא כתוב "אשת חיל כמוך מי ימצא", אלא "אשת חיל מי ימצא". סתם לצורך העניין, יש כמה דעות בקשר ל"איזו אישה מתוארת כאן". אני אישית מכיר דעה אחת הטוענת שמדובר ברות, שעליה נאמר שהיא "אשת חיל", ודעה אחת (יותר סבירה בפשט) שמדברת על בת שבע. בכל אופן - לא אחת מנשות שלמה.
 
אני מכירה מדרשים אחרים

שמדברים על כך שזה ההספד שאברהם אע"ה אמר על שרה.... ושוב, לא הבנתי למה לא לשיר? {הרי זה לא שהמנהג בא בשביל שכל איש ישבח את אשתו}.
 
לא יודע.

האם המנהג לא באמת בא כדי שאדם ישבח את אשתו? בכל אופן, יש שנוהגים לא לשיר את זה. באותה מידה ניתן לשאול למה את לא אומרת את פרשת בלק על שלחן שבת. למה? כי לא נהגנו... במילים אחרות: אין שאלה על מי שלא שר, אלא על מי ששר. אז למה אתם שרים את זה? מאיפה המנהג הזה הגיע?
 
תגיד, זה לא עובד הפוך?

משהו כמו "המוציא מחברו עליו הראיה"?! אתה הראשון שאני שומעת שלא נוהג לומר את הקטעים הנ"ל... אז חובת ההוכחה חלה עליך, לא?
 
לא.. ../images/Emo13.gif

חובת ההוכחה לא חלה עלי כי אין לי מה להוכיח. זה לא שיש הלכה לומר, ואז אני צריך לומר למה אני לא אומר את זה. בסך הכל מדובר במנהגון חביב, שיש אומרים ויש שלא אומרים (אני שמעתי על הרבה שלא אומרים). אז אני לא אומר - זה בדיוק כמו שאני לא אומר מליון דברים אחרים. זה לא מוזר. אבל מי שאומר, מי שעושה משהו אקטיבי - צריך לדעת למה הוא עושה את זה...
 
למעלה