שיוויון
לאחרונה פרסמתי בבלוג שלי רשומה על קיפוח המגדר הנשי מול הגברי. זה היה בעקבות הרשומה שקדמה לה והתייחסה בקלילות והומור ליתרונות שבכל מגדר. אני מעלה פה את הרשומה בשלמותה כנושא לחשיבה והבעת דעה. ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- מאדאם בטרפליי מאדאם בטרפליי הוא שם אופרה ידועה. המחזה מספר על בחורה יפנית בת 15 הנישאת לקצין אמריקאי ולצורך זה אף ממירה את דתה ושמה. הקצין חוזר לארה"ב למחרת יום הנישואין ומשאיר את בטרפליי המאוהבת לבדה ומנודה מהחברה עקב צעדה הלא מקובל. כעבור 3 שנים חוזר הקצין ליפן אך עם אשתו האמריקאית שנשא בנתיים באמריקה. בטרפליי האוהבת ומוכת הצער, שבנתיים ילדה לקצין ילד והוא כבר בן 3, דואגת להעביר את הילד למשמרת אביו ומתאבדת בחרקירי טקסי. בטרפליי הטראגית היתה גיישה יפנית של שנת 1900. גיישה יפנית יפן היא ארץ הר הפוג`י ופריחת הדובדבן. ויפן היא גם ארצה של הגיישה. גיישה היא סוג של "אשה לגברים" בהווי החיים היפני. בניגוד לדימוי המקובל, היא אינה מוכרת את גופה לאיש. המילה היפנית גיישה מעידה על כך שהיא אשה אמנית. היא לומדת לשיר, לנגן, לרקוד, לשחק, לסדר פרחים והגשה טקסית של תה. גיישות הן גם בנות שיח מהדרגה הראשונה. ועם כל זאת, מקצוען הוא ארוח גברים בבתי תה מסורתיים ביפן. ואת חינוכן הן מקבלות בבית גידול לגיישות המנוהל ע"י גיישות לשעבר הנקראות "מאמא-סאן". העיסוק בהנעמת זמנם של גברים יוצר אצל רבים תחושה של מקצוע עתיק יומין.. המקצוע עתיק היומין העוסקות במקצוע זה מגיעות אליו מתוך מצוקה והקלעות לזרמים חזקים שלא מרצונן. אף אשה לא רוצה למכור את גופה מתוך בחירה. (כמעט אף אשה) לפני מספר שנים התפרסם סיפור על קיבוצניק שרכש את האשה שאהב מאת סרסורה/פטרונה.. סיפור בודד של סוף טוב עבור אשה שכזו. אך סיפור שמציף ומעלה את תופעת הסחר בנשים. נשים כמוצר מסחרי בכל רחבי העולם, נפוצה התופעה של סחר בנשים. למטרות מין בעיקר. נשים אלה חיות חיי כפיה ללא עתיד, בשולי החברה. בעקבות הרשומה הקודמת על נשים וגברים עלו בי מחשבות ואני לא מסוגל להבין מדוע מגדר שלם שמהווה חצי מהאנושות נמצא בעמדת קיפוח כל כך חמורה בהשוואה למגדר הגברי. פעם נשים לא הורשו להצביע בבחירות. אך כיום המצב השתנה. מדוע אין את אותה התעוררות עולמית בנושא "נשים לשירות גברים"?
לאחרונה פרסמתי בבלוג שלי רשומה על קיפוח המגדר הנשי מול הגברי. זה היה בעקבות הרשומה שקדמה לה והתייחסה בקלילות והומור ליתרונות שבכל מגדר. אני מעלה פה את הרשומה בשלמותה כנושא לחשיבה והבעת דעה. ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- מאדאם בטרפליי מאדאם בטרפליי הוא שם אופרה ידועה. המחזה מספר על בחורה יפנית בת 15 הנישאת לקצין אמריקאי ולצורך זה אף ממירה את דתה ושמה. הקצין חוזר לארה"ב למחרת יום הנישואין ומשאיר את בטרפליי המאוהבת לבדה ומנודה מהחברה עקב צעדה הלא מקובל. כעבור 3 שנים חוזר הקצין ליפן אך עם אשתו האמריקאית שנשא בנתיים באמריקה. בטרפליי האוהבת ומוכת הצער, שבנתיים ילדה לקצין ילד והוא כבר בן 3, דואגת להעביר את הילד למשמרת אביו ומתאבדת בחרקירי טקסי. בטרפליי הטראגית היתה גיישה יפנית של שנת 1900. גיישה יפנית יפן היא ארץ הר הפוג`י ופריחת הדובדבן. ויפן היא גם ארצה של הגיישה. גיישה היא סוג של "אשה לגברים" בהווי החיים היפני. בניגוד לדימוי המקובל, היא אינה מוכרת את גופה לאיש. המילה היפנית גיישה מעידה על כך שהיא אשה אמנית. היא לומדת לשיר, לנגן, לרקוד, לשחק, לסדר פרחים והגשה טקסית של תה. גיישות הן גם בנות שיח מהדרגה הראשונה. ועם כל זאת, מקצוען הוא ארוח גברים בבתי תה מסורתיים ביפן. ואת חינוכן הן מקבלות בבית גידול לגיישות המנוהל ע"י גיישות לשעבר הנקראות "מאמא-סאן". העיסוק בהנעמת זמנם של גברים יוצר אצל רבים תחושה של מקצוע עתיק יומין.. המקצוע עתיק היומין העוסקות במקצוע זה מגיעות אליו מתוך מצוקה והקלעות לזרמים חזקים שלא מרצונן. אף אשה לא רוצה למכור את גופה מתוך בחירה. (כמעט אף אשה) לפני מספר שנים התפרסם סיפור על קיבוצניק שרכש את האשה שאהב מאת סרסורה/פטרונה.. סיפור בודד של סוף טוב עבור אשה שכזו. אך סיפור שמציף ומעלה את תופעת הסחר בנשים. נשים כמוצר מסחרי בכל רחבי העולם, נפוצה התופעה של סחר בנשים. למטרות מין בעיקר. נשים אלה חיות חיי כפיה ללא עתיד, בשולי החברה. בעקבות הרשומה הקודמת על נשים וגברים עלו בי מחשבות ואני לא מסוגל להבין מדוע מגדר שלם שמהווה חצי מהאנושות נמצא בעמדת קיפוח כל כך חמורה בהשוואה למגדר הגברי. פעם נשים לא הורשו להצביע בבחירות. אך כיום המצב השתנה. מדוע אין את אותה התעוררות עולמית בנושא "נשים לשירות גברים"?