שיז היו

[שירה כמים 1959]

שיז היו
שתבורך האיי
שנלמד לכתוב בקודים ובקיצורים
שנשמע לזוהרת
שנזלול במיטה דבר אסור עם ורד
שנשמע ליממה העוברת:
חבקי אותי
חבקי אותי,
קול יללתה העצובה,
זו ההולכת מכאן
ולא תשוב עוד.
שיז היו
שתבורך האיי
כל אישה צריכה כזאת
במרחק שיחת טלפון
ואילו היא צריכה
להיות שבלול רך
מגורד מקולף מקליפתו
בפינה הוורודה
החולמת.

 

[שירה כמים 1959]

שיר שמח 27 באוקטובר
שמחות המגירות החיוורות לעת ליל -
אין מי שיפתח ויטרוק אותן.
הן מביטות בי וקורצות.
בעליונה משתקף אור מנורת הלילה.
שקטות שתיהן -
בלי להיפתח
בלי להיטרק,
כמעט שבנועם שלוות העץ שלהן
כמעט שאני שומעת אותן מתחילות לצחקק.

 

[שירה כמים 1959]

שיר מלא תקווה 27 באוקטובר או מחר
מחר יהיה יום מחליק לאיטו על גלגיליות
ומישהו נחמד ישלח אלי את ידו, כשאחליק גם אני
לצד היום - בבטחה
בנחת
באיזון אגן וירכיים.
מישהו מהצופים יצחקק
יאמר שאני נראית כמו ברווז מגושם מגשש
קדימה-קדימה.
ריח הבושם הטוב שלי יינשא באוויר וימריא
עד שינחת בפתח נחיריה של אהובתי החדשה.

 

[שירה כמים 1959]

אני פחד -
שהוא לא יקבל אותי
וההוא לא יקבל אותי
וההוא-הוא לא יקבל אותי
וההם לא יקבלו אותי
ואני אשאר לבד
לגמרי לבד
כשהאדמה תפער את פיה ותבלע אותי
כשהאש הקשה תשרוף אותי
פחד
אני הוא
אני הוא הפחד.

לא, הייתה אומרת רחל,
את לא הפחד.
הפחד בתוכך.
שבי ונשמי.
שבי והתבונני בו.