שיחה שערכתי עם הורי לפני כעשור

oehhe

New member
שיחה שערכתי עם הורי לפני כעשור

(הקדמה ארוכה) שניהם היו אז לפני 80 (אבי נפטר בינתיים) אמי תחגוג 87 בעוד מספר חודשים. אני גדלתי בקיבוץ של לפני 50 שנה, הורי עלו בהיותם צעירים מאוד ושניהם השאירו את הוריהם במזרח אירופה, לימים נספו משפחותיהם בידי הצורר. הורי הספיקו לקצור משלושה בנים יבול נאה של עשרה נכדים (אשכנזים, מה לעשות). (סוף הקדמה) אתם (כך הארתי את עיניהם יום אחד) חייתם חיים שונים מחיי כל העולם הרגיל, לא גידלתם ילדים ולא סעדתם זקנים. מהוריהם נפרדו הורי כשעלו ארצה בדרך לא דרך, על הרצחם שמעו רק מאוחר יותר. הוריהם אפילו לא ידעו על נישואיהם, שלא לדבר על נכדים. לא רק לי לא היו סבים, היה נער אחד בכל המחזור שלי שהייתה לו סבתא. את ילדיהם (אחיי ואנוכי) גידל הצוות החינוכי של הקיבוץ, החשיפה שלי להורים הייתה קצרה (אמנם איכותית) להחריד. כל יום מארבע אחה"צ עד שבע בערב היה מוקדש להורים עם ילדיהם. הורי חיו כחלוצים, הקימו קיבוץ, בנו מולדת. כל עיתותיהם היו קודש לנ"ל. (אחרית) אין ולא היה כאן כל נסיון לשפוט, אלא סתם לציין עובדה שהיא בהחלט מוזרה, מין עיוות שכזה שיצרה לנו ההיסטוריה בתהפוכותיה. oehhe A lefthanded octopus
 

alona 9

New member
חשיפה איכותית להורים

סקרנית לדעת, מחפשת עד היום,מנסה להזכר...שעת איכות אחת עם ההורים. 3 שעות המוקדשות להורים עם ילדיהם? בעיני זה נפלא. אז במשפחתי ההיסטוריה לא יצרה עיוות,גדלנו עם סבים וסבתות,נכדים ונינים אולם חשיפה איכותית להורים כמעט ולא היתה,
 

oehhe

New member
זה קצת עוף טופיק אבל

בקיבוץ של פעם, הזמן בין-4 ל-7 היה מוקדש לילדים, זמן קדוש שאסור לעשות בו שום שימוש אחר, נטו הורה וילד. נדמה לי כי מעטים בינינו יכולים לומר היום שיש להם שלוש שעות ביום שהן קדושות ומוקדשות לבילוי עם טפם. oehhe A lefthanded octopus
 

m i t a l y

New member
אוהי יקר...

אהבתי את מה שכתבת ו... הידעת שההיסטוריה המשפחתית שלנו דומה מאוד בהרבה נקודות? בטוחה שאתה יודע למה אני מתכוונת...
 

m i t a l y

New member
../images/Emo20.gifברוכה הבאה אלונה יקרה...

שמחה לקרוא אותך ביננו...
 
למעלה