שיח רגשי / טכני של מגבר משולב Revox A78

[מיכאל לנג]

שיח רגשי / טכני של מגבר משולב Revox A78

https://www.hifiengine.com/manual_library/revox/a78.shtml ב-1972ביקרנו מביה"ס התיכון (בסמ"ת) בתערוכה הטכנולוגית בגני התערוכה בת"א. זה תחילת עידן הקיטים וכניסת ה-Hi-Fi לישראל. והנה היה שם דוכן של Revox וחילקו בו (עד היום לא הבנתי מדוע!) את התרשים החשמלי של המגבר הזה: Revox A78 לימים, יצא גם Revox A78 Mk-II שבו הכפתורים העגולים הוחלפו בטבעת אלוימניום במקום הפלסטיק השקוף. החלטתי שאני בונה אותו! אז את החלק הראשון (קדם) בניתי די בסדר, מלבד בקרת הצליל, שהסתפקתי במעגלים עם נגד משתנה, ולא המבנה של בורר עם נגדים מדוייקים, בנפרד לכל ערוץ! ואילו את הספק עשיתי לבד משנאי, מיישר גשר וקבלי סינון, והמגבר הספק היה יח' היברידית קנויה של 40W. הכל היה בסדר מלבד רעש אדמות מרגיש שלא הצלחתי להרוג. כמובן, שעם הידע של היום, זה היה נמנע מלכתחילה... ברם, בדיעבד, אני רואה שהנתונים של המגבר הספק די צנועים! Damping factor: 20 וההספק ב-4 אוהם בקושי נושק ל-50W (40W ב-8 אוהם). מאז יצאו סדרות יותר טובות של Revox ואח"כ הם פשוט נעלמו. ל-Revox היה גם שם לציוד הקלטה מקצועי בשם STUDER. ולמה אני מעלה את הפוסט הנוסטלגי והרגשי הזה? בגלל המודעה הזו: http://www.hifimusic.co.il/ציוד-t37519.html שימו לב לשורה ה-9: מגבר revox a78 מחיר 1000

 

[מ ש ה 53]

בשנות ה-70, היה אדם ירושלמי שקראו לו דב אלבינגר, והוא ייבא
REVOX.
הוא סבל כנראה מסרטן בגרון, והוא דיבר בגרעפסים. בעזרת מכשיר שיצר לו קול
של רובוטריק, לקח לי קצת זמן ללמוד להבין אותו.
באותה תקופה, רכשתי מיד 2 טייפ סלילים של REVOX A-77.
גם לו, לא היו "נתונים" מי יודע מה על הנייר, אבל כשהתפתיתי ורכשתי את ה-GX365
של AKAI, הבנתי מי נגד מה. לא היה בכלל מה להשוות, למרות שעל הנייר, הנתונים
של AKAI היו די "מדהימים".

המכשירים של STUDER נחשבו ממש מקצועיים, בו בזמן שה-REVOX נחשב כחצי מקצועי.
אבל איכשהו, עברו הזמנים של כל ה"ציודים" הללו... היום הכל דיגיטלי, וזה כבר
"עולם אחר".
ועדיין, אני חושב שהמגבר ההיסטורי ההוא של REVOX נחשב כמגבר לגמרי לא רע
באותם ימים, אף כי כיום החברה מייצרת מכשירים מליגה אחרת ובמחירים... לא נעימים.

 

[מיכאל לנג]

בזמנו זה היה מגבר מעולה

אני זוכר שהיבואן של STUDER היה בחור בשם אמיל עם אולפן הקלטות ברח' הארבעה בת"א. ביקרתי אותו בתקופה שהתכוננו להגיש הצעה לפרוייקט VOA בערבה. אגב, אני כתבתי את ספר מס. 4 (מתוך 21) של מע' השמע והזמן. זכינו בפרוייקט, ואז יוסי שריד שהיה השר לאיכות הביבה ביטל אותו. אני בטוח שמר אריאל אריאלי מכיר אותו. הוא היה בעל אולפן ההקלטות למוסיקה קלאסית גם.

 

[אריאל אריאלי]

אמיל גרינצוויג, קולינור ושטודר

הכרתי את אמיל מאולפני קולינור ברחוב הארבעה בתל-אביב. ביקרתי אותו באולפן מספר פעמים ובאחת הפעמים הגיעה לאולפנים, חבורת בני נוער משכונת התקוה בתל-אביב. בחבורה הזאת הייתה נערה חמודה "תימניה קטנה" שהייתה ה"כוכבת" של הלהקה. מה שהפליא אותי, הייתה העובדה כי הם הצליחו להקליט תקליט של שנים-עשר שירים בפחות משש שעות! (לשם השוואה, שלמה ארצי, הקליט שיר אחד, לפעמים בשבוע שלם....). כן, ולימים נודע לי, כי אותה "נערה תימניה קטנה ונחמדה" נהיתה לאחת הזמרות הטובות בעולם - עפרה חזה ז"ל.... ובאשר לשטודר. בשנת 1973, הייתה שביתה גדולה בקול ישראל (ארכה יותר מחודשיים). אנו ניצלנו את הזמן לעבודות תחזוקה על הציוד באולפנים. אני עבדתי באולפני חיפה. היו לנו באולפן, שני סוגי מכשירי הקלטה: אמפקס ושטודר (AMPEX & STUDER) כאשר פתחנו את שני המכשירים יכולנו לראות בבירור את הבדלי התפיסה (הפילוסופיים) בין מוצרים אמריקאיים לאירופיים: כאשר מסתכלים מאחור על אמפקס, אפשר לראות שלושה מנועים ענקיים - שניים של 1/3 כ"ס - לסיבוב הסלילים ומנוע אחד 1/2 כ"ס שהיה מחובר לקפסטן (הציר המניע את הסרט) בהנעה ישירה. מנוע הקפסטן היה מנוע סינכרוני שהסתובב עפ"י תדר הרשת החשמלית. חוץ משלושת המנועים, לא היה כלום בחלק האחורי! כאשר פתחנו את השטודר, מצאנו מעגלים אלקטרוניים עם מיליוןתלפים טרנזיסטורים ואין סוף רכיבים אלקטרוניים, שכל תפקידם היה לייצב את מהירות הסיבוב של מנוע הקפסטן. והמנועים? היו "צעצועים נחמדים" וקטנים..... וזהו היה ההבדל בין שתי התפיסות: האמריקאית - פשטות ואמינות והאירופאית - סיבוך ותיחכום. ועוד דבר. מאז שהגעתי לעבוד בקול ישראל, אני לא זוכר אפילו פעם אחת, שהיה צורך לכוון את הראשים של האמפקסים! את הראשים של השטודרים, היה צורך לכוון כל שלושה חודשים (בערך)! אני זוכר, כי כאשר קניתי את מכשיר ההקלטה המיקצועי לשימושי, זה היה TEAC והוא, למרות שיהיה יפני, נבנה בתפיסה האמריקאית - פשוט ואמין! ואגב ביצועים. ללא ספק, איכות הסאונד של השטודר, הייתה טובה מאשר האמפקס, אבל התחזוקתיות שלו, של השטודר, הייתה קטסטרופאלית! אריאל אריאלי

 

[מיכאל לנג]

האם הכרת גם את עקיבא מלמד מרשות השידור בירושליים?

אכן, אמיל בר מאולפני קולינור בת"א.

 

[מיכאל לנג]

תיקון טעות

אמיר בר - אולפני קולינור: https://he.wikipedia.org/wiki/קולינור האולפנים הוקמו על ידי אמנון רוברמן ואמיל בר. אמיל גרינצווייג - נרצח! https://he.wikipedia.org/wiki/רצח_אמיל_גרינצווייג שייך לסיפור אחר ותחביב אחר

 

[אריאל אריאלי]

צודק במאה אחוז! התנצלותי....אמיל בר

 

[מ ש ה 53]

אז גם ל-REVOX היה מנוע קפסטן עם בקר מהירות ועם "כוס" מחורצת,
וגלאי, שעקב אחר פרקי הזמן בין חריץ לחריץ, כשהמערכת האלקטרונית "תיקנה" את סטיות
המהירות. ואם רק נדמה לך, שהבקר הזה היה מדיוק? טעית. כאשר שמעת הקלטה של פסנתר סוליקו,
תמיד היה לפסנתר "ויברטו" מעצבן, שהעיד על כך, שכל הזמן בקר המנוע "מתקן" ומייצב את המהירות,
תוך שהוא מעלה ומוריד באופן מחזורי את מהירות הסיבוב של המנוע.
ולא תגיד שנתקלתי בתופעה "רק" במכשיר אחד שהתחרבש. בחנתי 3 מכשירים וכולם "סבלו"
מאותה מחלה עצמה. וכן. זה מוזר. כי הכוס שהקיפה את המנוע הייתה כבדה, אבל כנראה
שהמערת האלקטרונית שייצבה את המהירות לא פעלה בתדר מספיק גבוה, כדי
שהתופעה תימנע.
ואני די משוכנע, שדווקא אותו מנוע סינכרוני של אמפקס, הוכיח את עצמו כאמין יותר, למרות פשטותו.