שיטוטים, חיוכים ותהיות...

[קרני]

שיטוטים, חיוכים ותהיות...

אני משוטטת די הרבה בין המילים, בין המשפטים, בין האנשים בפורומים השונים באתר (כפי שבוודאי שמתם לב... ) הרבה אנשים כותבים אשר על ליבם. חלק משתפים בכאב, בשמחה, בעצב, בכעס. חלק מביעים עמדה או דיעה, רעיון או בדיחה. חלק קוראים ונותנים עיצה וביקורת. מכל גווני הקשת, מכל קצוות האוכלוסיה. מה שמדהים אותי בכל העניין הזה, מעבר לשיתוף, לכנות, לפתיחות ולכשרון הכתיבה, זה החיוכים, החום והפירגון לרוב שאנשים מרעיפים אחד על השני. אנשים שונים וזרים לגמרי מעודדים, שולחים חיוך, מושיטים יד לעזרה. זה כל כך נהדר לקרוא ולהרגיש את החום שמתפזר לו בין השורות והמילים, ולמעשה בין אנשים. מילה אחת, חיוך אחד והצד השני הופך לבטוח יותר, למחוייך יותר למאושר. כל כך הרבה כוונות טובות, כל כך הרבה אנשים נפלאים! אני משוטטת, מתמוגגת, מחייכת ותוהה... כל כך הרבה אנשים נפלאים עם המון יכולת נתינה, עם המון יכולת פירגון ועזרה... וההתנהגות שאנחנו ``מסתירים`` ומסווים בקיום היומיומי שלנו, הלא וירטואלי, פורחת וזורחת על גבי הרשת. קשה לנו לפרגן האחד לשני, קשה לנו להגיד מילה טובה, קשה לנו לחייך לאחר, להושיט יד לשונה. ואני תוהה ושואלת: באמת צריך כל כך הרבה אומץ כדי להיות נפלא וטוב גם מחוץ לאינטרנט? מה אתם אומרים? ממני, שיודעת, למרות הכל, שעדיין ישנם אנשים טובים באמצע הדרך... יום טוב @ @ J U