שילוב סקר ללא תוקף סטטיסטי במחקר איכותני

שילוב סקר ללא תוקף סטטיסטי במחקר איכותני

אני לא סטטיסטיקאית והמחקר שלי איכותני. למרות זאת, יש לי אלמנט כמותני קטן במחקר: סקר דמוגרפי על חברים בקבוצה מאוד קטנה (חברים ברשת רופפת של ארגונים דומים) - סה"כ יש בקושי 600 אנשים כאלה בכל המדינה. הסקר שלי מייצג 120 אנשים מתוכם, והוא שימש בעיקר כדי לעזור לפתח שיחה בקבוצות מיקוד. מהיכרותי עם הסקטור נראה שהסקר די משקף את המצב בשטח. מכיוון שאין בספרות שום נתונים מספריים על הסקטור הזה, נראה לי שיש בממצאים האלה עניין למרות החולשות הברורות.

מכיוון שאין לי שום רקע בנושא, אולי תוכלו לייעץ איך להשתמש בסקר כאילוסטרציה ולהמליץ לי על ספרות מועילה? אני חוששת לטעון משהו באחוזים כשמדובר במדגם כל כך קטן (סתם לדוגמה: התברר שמקרב המשתתפים 1% הם ממוצא אפרו-קריבי, שזה בערך שיעורם באוכלוסייה באנגליה. אבל האחוז הזה הוא אדם אחד, מה שמעמיד את הניסוח באחוזים באור מגוחך).
תובנות ועצות יתקבלו בברכה!
 

קייטורד

New member
כמה הערות

את מתארת הלכה למעשה מודל של mixed methods
מי שכתב על כך היה Creswell אם כי לא רק.

מספר האנשים בסקר שלך -120 בהתייחס ל'אוכלוסיה' (600), אינו קטן כלל וכלל!
להיפך, מדובר על כ-20% שזה גבוה מאוד. אולם, הסוגיה המרכזית היא האופן בו הם נבחרו - כלומר, סוגיית הדגימה: באיזו מידה הדגימה מייצגת את האוכלוסיה.
העובדה שיש לך היכרות טובה עם הנושא ואת חושבת שאכן הנושאים שעלו מייצגים נאמנה את ה'שטח' - זו נקודה טובה ומעניינת. יחד עם זאת, יש צורך לעגן אותה.
הנה כמה כיוונים:
א. להתייחס לאופן שבו דגמת אותם. לציין זאת מפורשות - מהו סוג הדגימה.
ב. לומר בפירוש שאלו הם 'ממצאים ראשונים שיכולים להצביע על כיוונים אפשריים, שיש צורך במחקרים נוספים על מנת לשחזר/לתקף אותם.
להתייחס להטיות האפשריות - בדיוק כמו שכתבת.
ככל שתהיי גלויה יותר - אני מניחה שהממצאים יתקבלו באהדה, במיוחד אם הם ראשוניים. ממליצה לשם כך להשתמש בניסוחים מסתייגים כמו:"צריך לשים לב, שזהו המחקר הראשון שבדק את..ואת ולכן, יש צורך להתייחס בזהירות הראויה למסקנות העולות מכך וכך וכך..יחד עם זאת, תיתכן תועלת בהתווית הכיוונים האפשריים שכאמור, מחקרים עתידיים עשויים לבחון /לשחזר " וכו.

מצד אחד, ניסוח זהיר, מצד שני, כן להביא את הממצאים.

אם הממצאים בסקר עולים בקנה אחד עם המחקר האיכותני - אז צייני זאת - ולא בהכרח כאילוסטרציה כשתקראי על ה-mixed methods תוכלי לראות את הדגם שמתאים ואיך לארגן את זה לקוראים.

בהצלחה רבה!
 
תודה רבה!

זה מעודד מאוד וגם מועיל. מצחיק איך המחקר מוציא אותי מאזורי הנוחות שלי! בלי שום רקע בסטטיסטיקה, לא הייתי מעלה על דעתי ש-20% זה הרבה.
&nbsp
נראה לי שאאמץ את ההצעה להציג את הממצאים בזהירות בגלל שהם ראשוניים.
&nbsp
באמת קראתי את קרסוול על Mixed methods אבל לא מצאתי עדיין התייחסות ספציפית ומועילה לסוגייה של אוכלוסיות זעירות - בעיקר בנושא שציינתי על ייצוג של מיעוטים, כי 1% מתוך 66 מיליון ו1% מתוך 150 זה סיפור שונה לגמרי, יש חשיבות גם למספרים המוחלטים ולא רק לאחוזים.
שוב תודה
 

קייטורד

New member
את צודקת בענין המספרים המוחלטים

אז פשוט תכתבי את זה שאת ערה לכך. דרך אגב, כדאי גם לשקול להכניס את העובדה שיש לך ידע מוקדם בנושא, כמובן בהסתייגות הראויה שעדיין נדרש תיקוף.
 
בסטטיסטיקה תיאורית הרבה פעמים מציינים את המספר המוחלט

ובסוגריים את האחוזים.
 
כמה הערות להערות

אני לא משוכנע שזה mixed methods אמיתי. זה נראה יותר כמו multi-method כיון שאין באמת מיקסינג של התוצאות הכמותיות והאיכותניות.
יותר מזה: נראה שמדובר כאן על סטטיסטיקה תיאורית בלבד ולא inferrential statistics
בקיצור, לא בטוח שהייתי ממהר לקרסוול, אלא- כנראה- מתייחס לכל חלק בנפרד ואולי מחבר ביניהם בדיון (מה שלא הופך את המחקר ל mixed methods)
 

קייטורד

New member
כן. אבל...

אני מתרשמת שאפשר להשתמש באחד מהדגמים שהוצעו על ידי קארסוול שבו החלק הראשון של המחקר (כמותי או איכותני) משמש כבסיס להמשך מחקרי מהסוג השני. זה אכן שונה מדגמים שבהם כל אחד מסוגי המחקר בוחנים לעומק את שאלת המחקר מזוית שונה (איכותנית או כמותית).
להבנתי, זה מה שתואר כאן- הסקר הכמותי שימש בסיס למחקר האיכותני.
לדעתי, כדאי לציין זאת בשיטה ולא לחבר ביניהם רק בדיון. אחרת השאלה המתבקשת שעולה היא 'מאיפה זה צץ'...
 
בקריאה שנייה של ההודעה הפותחת

אולי את צודקת. זה יכול להיות וריאציה על אחת הצורות של sequential quan--->QUAL
 
תודה על הדיון, ועוד שאלה להבהרה

בעצם מה שעשיתי הוא שהתחלתי פרויקט איכותני, ואז מהשטח עלתה השאלה על הסוגייה הדמוגרפית, וגם אמירות מעניינות על חוסר המגוון הדמוגרפי במגזר הזה. אז שלחתי לכל הארגונים את הסקר שלי ובעקבותיו כינסתי שתי קבוצות מיקוד לדון בממצאים.
חשבתי שזה באמת יותר סטטיסטיקה תיאורית, משהו שייתן קונטקסט לממצאים האיכותניים. אבל בעצם הסקר הכמותני ממש משולב בתהליך - המשתתפים טענו משהו, הלכתי לבדוק אותו באופן כמותני, וחזרתי אליהם כדי להבין את המשמעות שלו בשיטות איכותניות.
אחד הדברים המעניינים / משעשעים שעולים מהסקר הזה הוא שבניגוד לכל מה שכולם אמרו לי, המגזר הזה דווקא יותר מגוון מבחינה דמוגרפית מהאוכלוסייה הכללית. אבל זה נראה ככה רק בגלל האחוזים מתוך מספר נורא קטן של משתתפים (ר' הודעתי הקודמת על החבר הקריבי היחיד במדגם).
 

קייטורד

New member
אז איפה השאלה?


מה שאת מתארת הוא מודל מובהק של mixed methods.
איך כל חלק תורם לחלק אחר של המחקר.
מעניין הפער שבין מה שחושבים לבין המציאות. אני חושבת שהסבר לפער הזה גם יהיה מעניין לקורא.
 
השאלה נובעת בעיקר מהתגובה של קיפי

כי אני באמת חשבתי שזה מיקס, אבל אני לא מומחית לשיטות מחקר!
תכלס זאת שערורייה שכל ההכשרה שלי היא איכותנית, גם במאסטר וגם בדוקטורט לא היה אפילו קורס אחד כמותני.
 
מה שאת מתארת אכן נשמע כמו מיקס מובהק

ולאור המידע הנוסף, אני חוזר בי מההודעה הראשונה. כפי שהציעה קייטורד: כדאי לבדוק את המודלים השונים של קרסוול. אולי זה לא תוכנן מראש ככזה, אבל בהחלט מתאים להגדרות של מחקר משולב (וזה בעיני היופי ששל מחקר איכותני- שהוא מביא לפעמים לכיוונים חדשים ומעניינים).
 
תודה!

חוויה משונה, להסביר בדיעבד את תכנון המחקר - אני קוראת את ההגדרות השונות של קרסוול ויש לא מעט שנראות לי מתאימות, תלוי איך אני מחליטה למסגר את מה שעשיתי והתפקיד של החלקים השונים במחקר.
בכל מקרה, אחרי שהבנתי שבעצם הסקר שלי אמנם קטן מספרית אבל די גדול סטטיסטית אני מרגישה קצת יותר בטוחה להשתמש בו, עם כל הדיסקליימרים המתבקשים.
 
למעלה