שימוש בהצ"ח להצדקת פעילות אפורה

[goldy]

שימוש בהצ"ח להצדקת פעילות אפורה

מר הרניגטון כתב כאן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=145&MessageId=175709892
"במקרים מסוימים ניתן במהלך משפט (תלוי כמובן מאוד מה הנושא ובמה דברים אמורים) להזכיר את העובדה שמונחת הצעת חוק על השולחן ולהשתמש בעובדה זו כדי להצדיק פעולה כזו או אחרת."

ואני שואל: בהנחה שזה יכול להיות נכון או יתכן בסבירות גבוהה: באיזה שלב הצעת החוק צריכה להיות, ע"מ להצדיק את הפעולות שנעשות בשמה? האם לפני/אחרי קריאה ראשונה? האם "עברה את וועדת השרים לחקיקה" זה מספיק? האם חובה לפחות קריאה שניה?

כמה זמן צריך להמתין לאחר הקריאה השלישית? האם *עצם העובדה* שראיתי בטלוויזיה שההצעה עברה וגם מנהל הישיבה מכריז שהחוק עבר ויכנס לספר החוקים: זה מספיק? או שחובה קודם נוכחות פיזית ברשומות?

 

[Harrington]

אסביר את מה שכתבתי אז, ומתוך כך

תביני את התשובה לשאלתך הנוכחית.

עצם קיומה של הצעת החוק לא פוטרת את הנאשם מעונש (בהליך פלילי) או משחררת אותו מאחריות (בהליך אזרחי). כלומר מבחינת החוק די בכך שהוא פעל בניגוד לחוק ביום שעשה את שעשה, כדי להרשיעו/להטיל עליו אחריות.

אלא שקיומה של הצעת חוק ואפשרות סבירה שהחוק עומד להשתנות (דבר שקורה ברמת העקרון לאחר שהמחוקק הגיע למסקנה שהחוק הקודם שגוי או אינו ראוי), מאפשרת (כפי שכתבתי שם, יותר נכון לומר יכולה לאפשר במקרים מסוימים ונסיבות מסוימות) לשכנע את ביהמ"ש שבכל זאת אין להרשיע/להטיל אחריות או שזאת צריכה להיות מופחתת.
מבחינה זו, ברי כי ככל שהצעת החוק מתקדמת יותר בהליך החקיקה, כך קל יותר לשכנע את ביהמ"ש. זאת מהטעם הפשוט שיש הבדל משמעותי בין רעיון (הצע"ח) של חבר כנסת בודד שאין לאיש מושג אם יאושר או לא או כמה זמן זה ייקח, לבין רעיון (הצע"ח) שכבר עבר הליכי חובה בדרך לחקיקה וניתן לראות שהעיכוב שלו הוא ביורוקרטי בעיקרו (למשל עבר ועדת שרים וכו' וכל שנותר הוא ההצבעה האחרונה).

דוגמה שממחישה זאת היטב היא השימוש בקנביס (וסליחה אם אני לא מדייק בפרטים, אני לא בקי בנושא, רק משתמש בזה לצורך הדיון/דוגמה): נכון להיום זה אסור ע"פ חוק ומי שמשתמש היום יכול למצוא עצמו מואשם בבית המשפט. יש לא מעט אנשים שתומכים בלגליזציה של הסם ויש אף ח"כים שמקדמים את הנושא והגישו הצעות חוק בעניין. מנגד מי שאמון מטעם הממשלה על הנושא (משרד הבריאות) מתנגד נחרצות ועל כן לא סביר שהצעה"ח יאושרו בקרוב.

בנסיבות כאלה הנאשם יכול אמנם לומר שיש מי שתומך בביטול הגדרת השימוש כעבירה ויש אפילו הצעת חוק בעניין, אולם יתקשה לשכנע שהמחוקק בשלבי החלטה שאין לראות בשימוש עבירה על החוק.

קחי לעומת זאת אדם שנתפס נוסע במהירות 109 קמ"ש בכביש שנכון לרגע העבירה המהירות המותרת בו היא 100 קמ"ש בלבד. עם זאת, במועד העבירה כבר הוחלט (נדמה לי שדי בהחלטת משרד התחבורה בעניין, אל תתפסי אותי במילה) ופורסם שהוחלט להעלות שם את המהירות ל-110 קמ"ש, והסיבה היחידה שהשלטים עדיין לא הוחלפו בכביש היא שההחלטה טרם פורסמה ברשומות, דבר שאמור להתרחש יומיים לאחר מכן.
במקרה כזה, יהיה קל יותר לשכנע את בית המשפט שאין הצדקה לחייב את הנאשם, שכן עצם העובדה שהמחוקק החליט להעלות את המהירות, הדבר פורסם, וכל שנותר הוא רישום ביורוקרטי בטווח של ימים ספורים, מלמדת שגם המדינה לא רואה בנסיעה במהירות 109 קמ"ש משהו מסוכן באותו כביש.

כאמור הדוגמאות לא מושלמות ויתכן שלא דייקתי בפרטים לגביהן עצמן, אך אני מקווה שהרעיון הכללי ברור ונותן מענה לשאלתך

.

 

[goldy]

שיט.

לעזאזל הפגרה הזאת.