שיקום נכי נפש

Brendan

New member
שיקום נכי נפש

הודעה לעיתונות מטעם דובר משרד הבריאות: --------------------------------------- קבוצת נפגעי הנפש הם קבוצת הנכים הגדולה ביותר בין הנכים המוכרים בביטוח הלאומי (כ- 44,000 איש) למרות זאת - קבוצת הנכים הגדולה ביותר היא זאת המקופחת ביותר . נגישות לנכה הפיזי היא בניית רמפה, לנכה הנפשי היא הקטנת הסטיגמה בקהילה. ביום שלישי ה- 9 ליולי נערכה פגישה ביוזמתו של שר הבריאות הרב נסים דהאן ויו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי הנפש בקהילה - ד"ר נעמי הדס-לידור, במשרדו של שר העבודה והרווחה הרב בניזרי בנושא: אוכלוסיית בריאות הנפש בביטוח הלאומי. פגישה זו היא תחילתו של שיתוף פעולה בין משרד הבריאות למשרד העבודה והרווחה. להלן המסקנות העיקריות מן הדיון: 1.תינתן העדפה מתקנת בביטוח הלאומי לאוכלוסיית נכי הנפש בקהילה, כקבוצת הנכים המקופחת ביותר. 2.הוחלט על דעת כל המשתתפים לתקן את המצב באופן הדרגתי. 3.תתקיים קבוצת עבודה משותפת של משרד הבריאות והביטוח הלאומי שתיזום מחקרים ופרויקטים רבים יותר בנושאי בריאות הנפש. 4.הוחלט להתחיל בתהליך של חקיקה בהקשר להארכת תקופת השיקום המקצועי המוגדרת בחוק . החלטה זו נעשתה בעקבות דיווח שניתן בישיבה על הצלחה של %50 בפרויקט השמה נתמכת בקהילה של מערך השיקום במשרד הבריאות, ביחס לנפגעי נפש שנפסלו לשיקום בביטוח הלאומי. עובדה התומכת בכך שבין יתר הגורמים, זמן ליווי ארוך יותר, משמעותי ביותר בהצלחת השיקום. 5.הוחלט להכיל על נפגעי איבה את אותם הקריטריונים לתשלום על טיפול נפשי במסגרות משרד הבריאות כמקובל לנכי צה"ל. 6.הוסכם כי תערכנה פגישות מעקב מעת לעת במטרה לבחון את יישום ההחלטות הללו. לפרטים נוספים: ד"ר נעמי הדס לידור - יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה 242260-056 עידו הדרי - 056 - 242016 ----------------------------------------------- לינק להודעת הדובר כאן
 

SHIRITA13

New member
הקטנת הסטיגמה בקהילה

ושוב אני שואלת את השאלה שכבר נשאלה, עד כמה אנחנו שבויים באותה הסטיגמה ולא עושים דבר לשיפורה. אני, בקבוצות תמיכה בבי"ח גהה להורים, נתקלתי בסטיגמה הזו בקרב כל ההורים כמעט, גם אלה שבנם נמצא באישפוז יום. הסטיגמה של ה"שגעון" היא סטיגמה בת אלפי שנים (אני עוד זוכרת את שיעורי התנ"ך בבי"ס שבהם למדנו על ירמיהו הנביא שקראו לו "משוגע"). אני חושבת שהכי מפחיד בשגעון זה אי היכולת לצפות מצבים מראש. אני רואה אצל הבת שלי ואצל עוד ילדים בגן איך רגע אחד הם רגועים ומחייכים ואחרי שניה, בלי שמשהו קרה, הם מתפרצים ומשתוללים ומרביצים. אין שום אפשרות לצפות מה יהיה בעוד שניה וזה נורא מפחיד . והמשפט הזה "אין הגיון בשגעון" כל הזמן מהדהד בראשי.
 
למעלה