שיתוף ודילמה
אני ממשיכה להתפוצץ .
אני ממשיכה להתאפק ...
אני ממשיכה להתפוצץ גם כי אני מתאפקת ...
אפילו לבכות אני כבר לא בוכה .
והצוות מגיב כרגיל וכבר איני יודעת להגיד אפילו לעצמי אם זה טוב או רק .
אני רק יודעת שכואב לי מאוד שכבר אני לא כזה מרגישה את הכאב ( מכירות את זה ? ) .
המצב שלי דוקר בי ... אותי .
הפלאשים מחשמלים אותי .
הזיכרונות ממוטטים אותי .
הכל פוצע . הכל פוגע .
ואני זו שקרובה לקרוס ( לפחות בהרגשה ) ... להתמוטט .
אתמול אני עזרתי לאחות לסדר תיקים של דיירי ההוסטל .
זו הפעם השנייה או השלישית שעוזרת .
אני רואה ... אני קוראת תוך כדי שאני לא אמורה לדעת בכלל כי זה שייך לחיסיון רפואי .
אתמול אני ראיתי את צמד המילים - הטרדות מיניות .
היום הדייר הזה לא מטריד .
לא ככל שאני רואה .
אבל זה גורם לי לרתיעה כללית ולרתיעה מאותו הדייר .
ואני לא חושבת שאפילו לשתף בזאת את הצוות כי אני לא אמורה לדעת את זה בכלל , כאמור .
אני לא יכולה להתעלם מזה מצד אחד ומצד שני מה לעשות ?
הרי הדייר עכשיו לא מטריד ולמעשה כל התקופה שאני בהוסטל אני לא זוכרת שהוא הטריד ואני בסביבות השלוש שנים פה ...
ואני לא הייתי בסדר שקראתי דברים שלא אמורה למרות שיודעת לשמור על חיסיון ואולי בכלל זה לא בסדר שהתבקשתי לעזור בסידור של דברים פרטיים ואישיים .
סומכים עלי ולא רוצה לקלקל את זה .
לא רוצה לקלקל אבל לא יכולה להתעלם ולשכוח ולא לעבור הלאה ככה בשקט , כאילו לא קרה דבר .
אני ממשיכה להתפוצץ .
אני ממשיכה להתאפק ...
אני ממשיכה להתפוצץ גם כי אני מתאפקת ...
אפילו לבכות אני כבר לא בוכה .
והצוות מגיב כרגיל וכבר איני יודעת להגיד אפילו לעצמי אם זה טוב או רק .
אני רק יודעת שכואב לי מאוד שכבר אני לא כזה מרגישה את הכאב ( מכירות את זה ? ) .
המצב שלי דוקר בי ... אותי .
הפלאשים מחשמלים אותי .
הזיכרונות ממוטטים אותי .
הכל פוצע . הכל פוגע .
ואני זו שקרובה לקרוס ( לפחות בהרגשה ) ... להתמוטט .
אתמול אני עזרתי לאחות לסדר תיקים של דיירי ההוסטל .
זו הפעם השנייה או השלישית שעוזרת .
אני רואה ... אני קוראת תוך כדי שאני לא אמורה לדעת בכלל כי זה שייך לחיסיון רפואי .
אתמול אני ראיתי את צמד המילים - הטרדות מיניות .
היום הדייר הזה לא מטריד .
לא ככל שאני רואה .
אבל זה גורם לי לרתיעה כללית ולרתיעה מאותו הדייר .
ואני לא חושבת שאפילו לשתף בזאת את הצוות כי אני לא אמורה לדעת את זה בכלל , כאמור .
אני לא יכולה להתעלם מזה מצד אחד ומצד שני מה לעשות ?
הרי הדייר עכשיו לא מטריד ולמעשה כל התקופה שאני בהוסטל אני לא זוכרת שהוא הטריד ואני בסביבות השלוש שנים פה ...
ואני לא הייתי בסדר שקראתי דברים שלא אמורה למרות שיודעת לשמור על חיסיון ואולי בכלל זה לא בסדר שהתבקשתי לעזור בסידור של דברים פרטיים ואישיים .
סומכים עלי ולא רוצה לקלקל את זה .
לא רוצה לקלקל אבל לא יכולה להתעלם ולשכוח ולא לעבור הלאה ככה בשקט , כאילו לא קרה דבר .