שיתוף ודילמה

מייפלס

New member
שיתוף ודילמה

אני ממשיכה להתפוצץ .
אני ממשיכה להתאפק ...
אני ממשיכה להתפוצץ גם כי אני מתאפקת ...
אפילו לבכות אני כבר לא בוכה .
והצוות מגיב כרגיל וכבר איני יודעת להגיד אפילו לעצמי אם זה טוב או רק .
אני רק יודעת שכואב לי מאוד שכבר אני לא כזה מרגישה את הכאב ( מכירות את זה ? ) .

המצב שלי דוקר בי ... אותי .
הפלאשים מחשמלים אותי .
הזיכרונות ממוטטים אותי .
הכל פוצע . הכל פוגע .
ואני זו שקרובה לקרוס ( לפחות בהרגשה ) ... להתמוטט .

אתמול אני עזרתי לאחות לסדר תיקים של דיירי ההוסטל .
זו הפעם השנייה או השלישית שעוזרת .
אני רואה ... אני קוראת תוך כדי שאני לא אמורה לדעת בכלל כי זה שייך לחיסיון רפואי .
אתמול אני ראיתי את צמד המילים - הטרדות מיניות .
היום הדייר הזה לא מטריד .
לא ככל שאני רואה .
אבל זה גורם לי לרתיעה כללית ולרתיעה מאותו הדייר .
ואני לא חושבת שאפילו לשתף בזאת את הצוות כי אני לא אמורה לדעת את זה בכלל , כאמור .
אני לא יכולה להתעלם מזה מצד אחד ומצד שני מה לעשות ?
הרי הדייר עכשיו לא מטריד ולמעשה כל התקופה שאני בהוסטל אני לא זוכרת שהוא הטריד ואני בסביבות השלוש שנים פה ...
ואני לא הייתי בסדר שקראתי דברים שלא אמורה למרות שיודעת לשמור על חיסיון ואולי בכלל זה לא בסדר שהתבקשתי לעזור בסידור של דברים פרטיים ואישיים .
סומכים עלי ולא רוצה לקלקל את זה .
לא רוצה לקלקל אבל לא יכולה להתעלם ולשכוח ולא לעבור הלאה ככה בשקט , כאילו לא קרה דבר .
 

מייפלס

New member
עכשיו אני מאוד כועסת ... טריגר

אני מאוד כועסת על המנהל עכשיו .
הוא עשה משהו שלא יעשה בעיני כאדם מבוגר ובטח שלא כאדם מקצועי ומנהל כלפי דייר ( לא כלפי אבל אני הייתי נוכחת ולקחתי מאוד קשה את מה שהוא עשה ואמר ... עצם העובדה שהוא מרשה לעצמו להגיד דברים מסוימים כשאני נוכחת כשהוא יודע יותר טוב מכולם בהוסטל ודי הרבה עלי באופן כללי שלא הרבה אנשים יודעים ולא אף גורם טיפולי אחר ) ...
אני מתפוצצת ואני מחליטה להיעלם בשביל להירגע לכמה זמן .
אני רציתי להגיד למנהל כי המנהל בכלל לא העלה בדעתו שההתנהגות והאמירות שלו היו פסולות כי זה היה עבורו נטו בצחוק ... שלחתי לו מייל וביקשתי ממנו שיבוא אלי לחדר לפני שהוא הולך אחרת אני אלך לכמה זמן שאני רואה לנכון בשביל להירגע גם אם אין עלי שקל .
הוא לא בא . הוא כבר איננו . והוא גם לא הגיב .
אז אני הולכת ... אני לא יודעת איך זה ייגמר ומה תהיה התוצאה אבל בתיכנון שלי לכמה ימים ... סופ"ש .
יכול להיות שזה יעלה לי באישפוז אבל לא איכפת לי ... כלומר כן אבל ...
לא צריך לדאוג לי כי אני מתכוונת לשמור על עצמי ולהיות במקום שעבורי הוא בטוח ומרגיע .
 

מייפלס

New member
אני בהוסטל

חזרתי בבוקר .
הייתה לי שיחה עם המנהל והמטפלת .
זו הפעם האחרונה שקורה כזה דבר כי אחרת ברגע שזה קורה אני כבר לא אהיה חלק מההוסטל .
זה כבר לא מפחיד ולא מלחיץ אותי כמו שזה היה בעבר .
אבל אני לא רוצה לצאת בדרך כזו מההוסטל ... למרות שאני לא נהנת מהפרק הזה בחיי , אני רוצה לסיים עם האנשים שאני מעריכה בצורה יפה , נעימה ומכובדת ...
למרות שזה מן הסתם יקרה עוד פעם מתישהוא .

אני עדיין כועסת מאוד על המנהל .
אני הערתי לו על אתמול והוא מצד אחד אמר שהוא ישתדל שזה לא יקרה יותר לידי ... מצד שני הוא צחק בזמן או אחרי שהוא אמר זאת ...
אבל אני הייתי כל כך עייפה גם פיזית וגם ריגשית נפשית שלא הגבתי על הצחוק שלו .

לא נעים לי .
 

צומחת23

New member
מייפלס

יקרה, אני שמחה שחזרת.
מקווה שיהיה נעים לך.
תמשיכי לכתוב ולשחרר... זה מרפא.
צומחת
 
מייפלס

יש לך רגישות מקסימה כלפי הזולת אבל את צריכה לפתח סבלנות.
סבלנות מהמילה סבל להכיל סבל. אני מבינה שזה בוער בעצמותייך
אבל אם תחכי קצת תדברי איתו כשהוא יתפנה מעיסוקיו הדברים היו נראים אחרת.
ואולי גם הוא היה מתייחס אליהם יותר ברצינות.
אל תפעלי בפזיזות חשוב שישאר המקום הזה בשבילך עד שתמצאי את המקום שלך.
יש במקום חוקים זה מעצבן ומכעיס כשדברים לא הולכים לפי הרצונות והדיעות שלנו
אבל זה זמני.
 
כל עוד לא ראית אותו מטריד

ואת כבר שלוש שנים אז יש לך אפשרות כבר להכיר פחות או יותר את הלך רוחו
אין מה להפיץ הלאה. ביום שהוא יגע במישהי שלא כשורה ותהיה הטרדה אפשר לפתוח את זה ולא לפני כן.
מבינה שזה מרתיע אבל כל עוד הכל בסדר אסור להרוס לו
 
למעלה