שלום, אל תחשבו את זה לחוצפה,

guinness22

New member
שלום, אל תחשבו את זה לחוצפה,

אבל איך אפשר במדינה המאד מפותחת שלנו להפוך לאב יחידני מבחירה? בדיוק בגלל אותם הדברים - גידול לילד לפי בחירתי, וחוסר צורך להתפשר, וכו' וכו'... או שאנחנו טובים רק (תסלחו לי על הביטוי) רק לתהליך הייצור?
 

אנה מ

New member
רק אם תוכל ללדת

לא חושבת שנותנים לאבות בודדים לאמץ, ולא יודעת אם יש אם פונדקאית שתהייה מוכנה ללדת עבורך ולמסור לך את הילד לגידול בלבדי ללא מעורבות שלה (הרי זו הכוונה ביחידנות).
 

Tin Tinn

New member
לא, לא כולכם חארות

אבל אלה החוקים כאן במדינה, מה לעשות? אתה יכול או למצוא פונדקאית כמו שכתבה לך אנה מ או לנסות אימוץ יחידני בחו"ל (בארץ לא יתנו לך). שיהיה לך בהצלחה.
 

guinness22

New member
מה לעשות?

סליחה, כולם מדברים על שוויון זכויות, אז אולי מה שצריך לעשות זה לפעול למען שינוי?
 

תומילי

New member
אם היה לך רחם זה היה

הרבה יותר פשוט. אימוץ? אולי בחול? מישהו אמר פעם שנרדמתם בשמירה מבחינת הקשר עם הנשים בעולם. כשהרבה גברים מחפשים את היפה - רזה - סקסית - ובלה בלה בלה נשארו הממורמרות שלא נראות משו וידעו לעשות את ההבחנה בין זוגיות לאמהות. בנוסף לכך אצלנו (הדפוקות) הגיל מגביל ולכן התעוררנו יום אחד והחלטנו שכשצריך נשתמש בכם לתהליך היצור (כדבריך) וכשיצא, גם נתחבר לזוגיות. אבל מעבר לבולשיט שכתבתי היכולת שלנו להיות בהריון היא המהות כאן בעיקר.
 

guinness22

New member
קודם כל - לגבי היפה-רזה-בלהבלה..

לכל סיר יש מכסה, ולכל אחד יש הגדרה שונה למה יפה לו וסקסי לו, ורזה זה לגמרי עניין של טעם. נכון שמוזר לשמוע את זה מפי מישהו בן 22? אבל מתוך עניין וסקרנות, עיינתי בפורום, והזדעזעתי מחלק מהדברים שכתובים כאן. ממש הזדעזעתי. בעיקר מהחלק שאומר (סליחה, בהכללה) ש"אני לא צריכה מישהו שיבלבל לי במוח לגבי מה נכון ומה לא נכון לדעתו", ו"לא רוצה להתפשר על מה שאני רואה לנכון". אני ממש נרתע מדברים כאלה, כי לדעתי זוגיות והורות צריכות לבוא מתוך פשרה, וכל אחת מהדעות צריכה להחשב. אני לא הייתי מוכן לא לחיות ולא לגדל ילד, כשמתעלמים או מנסים להתעלם ממני בתהליך. גדלתי כבן לאם חד הורית (מבחירה או לא אני עדיין לא יודע), ותמיד היתה חסרה לי דמות גברית בחיי. חסרים לי עדיין כל כך הרבה מנגנוני הגנה, ובטחון עצמי , שרק אב יכול לתת לבן, ואני לא רוצה שהילד שלי יחווה את אותו הדבר. אני לא אומר שאמא שלי היא לא אמא טובה, להיפך, אני אוהב אותה בכל ליבי ונפשי, והיא תמיד הייתה שם ועדיין שם בשבילי כשאני צריך. היא עשתה עבודה נהדרת, בלשון המעטה, אבל את הצד הגברי של חיי נאלצתי לגלות לבד, בלי הדרכה, בלי תמיכה של אב (וזה שונה מתמיכה של אם), בלי הכוונה לטוב ולרע. כשאהיה מוכן להביא ילד לעולם הזה, אני אישית אעשה את הכל כדי שיהיה לו את כל מה שהיה חסר לי, ולא בהכרח במובן החומרי והכלכלי. אני קורא את הפורום, ואני נזכר בכל הרגעים שהייתי זקוק לאב, ולא היה לי... כמו כן, אני לא חושב שאב לבד צריך לגדל ילד, בדיוק מאותן סיבות, בניגוד להודעה הראשונה שלי. נורא כעסתי כשכתבתי אותה. תקראו לי אדם מיושן, תקראו לי שוביניסט, תקראו לי אנאכרוניזם מהלך, אבל לדעתי צריך תמיד שני כוחות שמאזנים ומשלימים אחד את השני. אחרת זה סתם כואב ויותר מסובך.
 

דש1דש

New member
בחיים - כמו בכל דבר

יש רצוי ויש מצוי - מול החוסר (הזמני? הקבוע?) בדמות אב לילדנו היתה המציאות הברורה של לא ליהיות בכלל.... אז מה יותר טוב? לא להוולד או להוולד לתוך חוסר מסוים - שכל אחת מנסה למלא בדרך שלה וביכולות ובמציאות שלה? כמעט אין ילד שלא נולד לתוך חוסר - כסף, הורה, אחאים, חית מחמד, סבא או סבתא, בית ספר טוב ואפשר להמשיך ולהמשיך... כל אחד מאיתנו נולד לתוך מציאות ולתוך הבחירות של הוריו....
 

guinness22

New member
ואני לא מדבר על חוסר,

אני מדבר על בחירה. עם חוסר צריך להתמודד, אבל הבחירה מרצון בחוסר הזה, בסוף תכאיב לילד. בחלק מהמקרים יותר, בחלק פחות, אבל עדיין, שלמות מורכבת מיין ויאן, הגברי והנשי, ששניהם תורמים, ושניהם מאזנים ומשלימים אחד את השני. איך אפשר מבחינה מוסרית והגיונית לבחור בחוסר איזון שכזה?
 

gezers

New member
יותר טוב שני הורים, אבל..

מריבות בלתי פוסקות? או לחילופין ואף גרוע מכך (ולא חסרות בימינו דוגמאות חיות לכך..) הורים גרושים שנלחמים על ה"גב" של הילדים? או אפילו שני הורים פיזית ו-0 הורים רגשית.. מסכימה עם דשדש לגבי הרצוי והמצוי..
 

catנוע

New member
זכותך לדעתך כמובן,

אבל אתה לא באמת יכול לדעת האם חוסר הבטחון שלך וכו' לא היו קייימים גם לו היה לך אבא פעיל בחייך. יש אנשים חסרי בטחון עצמי שגודלו על ידי זוג הורים, כך שזה לא מבטיח כלום. הדברים שנכתבו כאן על ידי המשתתפות יכולים להשמע מזעזעים רק אם קוראים אותם מחוץ להקשר. ברור שלו הייתי בזוגיות הייתי מתפשרת, דנה בדברים עם בן זוגי ומנסה למצוא את הדרך שמתאימה לשנינו ולא רק לי. אבל אני לא בזוגיות. ומתוך חיי כאם יחידנית מבחירה אני בהחלט שמחה שנמנעים ממני ויכוחים לגבי דרך החינוך של הילדה וכו'. אם קראת את מה שכתבו כאן, הרי שגם קראת שיש בהחלט הרגשה של חסר כשמדובר בקבלת החלטות חשובות, בזמן מחלה, ובכלל בכל המקרים בהם שני אנשים אחראיים לילד מקלים זה על זה בנוסף לדאגתם לילד. אתה מדבר על תיאוריה ועל מה שנראה לך 'נכון' כשאתה חושב על החיים שלך. אנחנו מדברות על המציאות שלנו.
 

guinness22

New member
אני יודע שיש לי עוד הרבה

לפניי, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד, אבל (בבקשה, אל תביני אותי לא נכון, ואל תחשבי את זה לחוצפה או לעלבון, זו לא הכוונה), את נשמעת כמו מישהי שספגה פגיעה קשה מבן זוגך לשעבר, ואיבדת אמון במין השני. שוב, לא כולנו חא*ות.
 

תומילי

New member
קטנוע? איך הוא יודע עליך

כל כך הרבה? הוא הפסיכולוג שלך?
 

דש1דש

New member
החיים לא הוגנים ../images/Emo4.gif

הדרך הישרה היחידה שאני רואה היא אימוץ בחו"ל - ואם תימצא מישהי שמוכנה להעמיד פנים כאשתך לצורך הענין יהיו יותר מדינות שיסכימו - לבד לבד - מאוד קשה אפילו זה! מזרעך? אולי תמורת המון כסף - כמו שעשה מייקל ג'קסון שמצא (כבר 3 נשים - לא?) שהסכימו להרות ממנו ולתת לו חזקה על הילד... וללכת - כי זו הדרך היחידה. ויש דרכים לא ישרות - מעדיפה לא לפרט כאן
לא בטוח שזו גם התחלה יפה לחיים של ילד
מצד שני - השעון הביולוגי שלך לא מתקתק - או לפחות לא בכזו עצמה וטוטאליות כמו של הנשים - ככה שאולי יש לך יותר זמן לצוא את הנסיכה על הסוס הלבן? וזו לא חוצפה לשאול ולפתוח דיון, ממש לא. ואם תראה למעלה - אתם טובים להרבה דברים לא רק לייצור
 

guinness22

New member
אוקיי, לייצור, וסחיבת דברים כבדים:)

סתם צוחק. אבל אף אחת לא התייחסה לעניין של התחשבות בדעת האב, ולפי מה שאני רואה כאן, זה עניין של "אני לך בדרך שלי!!! וזהו!!!". כפי שאמרתי, אולי הדבר עשה אותי לאדם יותר חושב, יותר הגיוני ויותר מנוסה, גם בגילי הרך, אבל אני ממש שמח בשביל אחותי הקטנה, (מבעלה השני של אמי, שהוא אדם מקסים, לא שפוי:) אבל מקסים) שיש לה אותו, שיפנק אותה וישחק איתה ויוריד מאמא חלק מהעומס, ואותי, שאני אשחק איתה, אנהל איתה שיחות חסרות משמעות של שלוש שעות, אלמד אותה כל מיני דברים (מה לעשות, לא משנה מה עושים, ללכת מכות בגבול הטעם הטוב זה ידע נדרש לילד או ילדה בנ/ת 9 גם במאה ה-21), :) , אני מבסוט בשבילה. גדלתי בלי דמות גברית בבית רק עד גיל 12, ועדיין, יש ריחוק... עד היום.
 

יסמין@

New member
בקשר

למשפט שכתבת: "אף אחת לא התייחסה לעניין של התחשבות בדעת האב" אם אין אב - אין דעה של אב שצריך להתחשב בה. בפורום הזה משתתפות אימהות שלילדיהן אין אב. זה המצב. ובכל מצב יש היבטים חיוביים והיבטים מאתגרים. ואחד מההיבטים החיוביים במשפחה מהסוג שלנו הוא שרק האימא קובעת, אין ויכוחים, אין צורך להתפשר, אין צורך להתחשב בדעה של מישהו אחר שאינו קיים.
 

gezers

New member
../images/Emo45.gif אכן..

חלקכם לפחות ממש מצויינים בעוד כמה תחומים של שמחת חיים שוטפת..
 
דומני שאתה יכול לאמץ בחו"ל כיחידני

ואז אתה אב יחידני מבחירה. אולי אפילו להשיג פונדקאית שתפרה את זרעך (ראה מקרה מייקל ג'קסון). אגב "מדינה מאד מפותחת שלנו" אמרת?
אתה בטוח שאתה מדבר על ישראל? ורק תרשה לי לתקן אותך - ה"בדיוק בגלל אותם דברים" שלך, הם לא "בדיוק אותם דברים" שלנו. רובנו מגיעות להחלטה הזאת מסיבות שאינן קשורות לאידאולוגיה יחידנית.
 
למעלה