שלום אנשים

שלום אנשים

רציתי לדעת אם סיפורי פנטזיה, שירי פנטזיה וכל סוג אחר של אומנות שהיא לא תמונות גם שייכת לפה :) בהנחה שכן אני פותחת שרשור בנושא סיפורים ושירים על ערפדים (טוב אז אני מכורה, קיל מי P: ) נערה ערפד נערה ערפד חושבים שלא תתבגר לעולם עיניים גדולות ומבינות ופרצוף לבן מושלם נערה ערפד מחפשת מסתור לא רוצה את הרוע מייחלת לאור נערה ערפד אומרים מעולם לא הייתה אך כבר אין לאן לחזור נערה ערפד לא הרגה מעולם מנסה לשמור על שפיות ולא לשמור על הדם נערה ערפד מחזרים לה המונים אך היא מתבודדת כי הם לא מבינים נערה ערפד היא בת אלמוות יש לה הכל מהכל חוץ מחיים
 
לילה של ערפדים

זהו לילה של ערפדים שקיעה של התעוררות בתי קברות וזמזום מציק באוזן של למה דווקא בקיץ האורות בחלונות הגבוהים נכבים אחד אחרי השני במרדף הזה הכל קורה נורא לאט דם כיין נוזל משכר מטשטש חושים עוד לא הספקנו לחיות צל של ירח מכה ברוח גלים בחושך נדלקות עיני להבות טרף טרף בשלל צבעים ליקוט של אמת צייד של חיים קשה לכבות והרוח היא זעקתם של היודעים על הדם ושל ההוזים רוחות בחושך בתמימות דעתם גרררררר P:
 
ד"א: השירים והסיפורים הם מקוריים שלי

 

E v i e

New member
מצטרפת :]

כתבתי קטע קצר על ערפדים, והייתי רוצה להפוך אותו לסיפור. אבל אני לא בטוחה שהקטע טוב דיו, והייתי רוצה את דעתכם :] כעת, מלאכית זהובת שיער שלי, כרגעי ברך לצידי בשמלתך הלבנה, ונגני למעני בכינורך צלילים אשר רק ידייך העדינות והמוצלקות מסוגלות להפיק. תני לי להביט בזרועך הלבנה נעה קלות בקצב המננגינה, ומעוררת בי ספק חיבה אמהית, ספק תאווה עזה לעורך החלק ולניצוץ התמימות ההולך ודועך בעיני האיזמרגד שלך. תני לי ללטף את גופך הבתולי, אך אל נא חדלי ממלאכת הנגינה שממלאת את החדר בצלילי כינור נוגים המתמזגים באופן מושלם עם קול נשימותייך בקצובות. אני רוצה שתגבירי את קצב נגינתך כאשר אצמיד את שפתיי ברכות לשלך, אחכך את לשטנך בשלי, שעה שאני חוקרת את הטעם המתוק והמגרה בפיך. אני נשבעת כי אחנוק אותך במו ידי אם רק תעיזי להפסיק לנגן ולו לרגע. המשיכי גם כאשר אכופף בעדינות את צווארך החיוור ואלטף באיטיות את המקומות שבהם הורידים הכחולים והדקיקים בולטים מבעד לעורך. אתענג על צלילי נגינתך פעם אחרונה, לפני שאנעץ בך את ניביי, ואתן לדם הלוהט להטריף את חושיי ולמלא את גרוני. וקצב פעימות ליבך הנחלשות לאיטן, יהדהדו בכל גופי כמו מוזיקה חרישית המלווה את שתינו ברגעיך האחרונים. וכשקול הכינור ידעך, וטיפת הדם האחרונה תרד בגרוני, אנשק את מצחך ואביט בך; כמה טהורה את נראת כך, בשמלתך הלבנה המוכתמת דם. אהובתי, מלאכית זהובת שיער שלי... מלאכית מתה.
 

Anwanis

New member
המממ... מעניין

התיאור מאוד מזכיר לי את קלאודיה מ"ראיון עם הערפד".
 

E v i e

New member
האמת שעוד אפילו לא קראתי את הספר..

אפילו שאני מאוד רוצה כבר המון זמן
 
הייתי משנה את הפואנטה

ל angles deserve to die או מלאכים לא חיים או משהו כזה, יותר חזק לדעתי :) *מזילה ריר במובן המטאפורי*
 

E v i e

New member
דעתי :]

"אומרים מעולם לא הייתה אך כבר אין לאן לחזור" יפייפה. הכתיבה שלך נורא יפה, אבל לדעתי האישית, אם תוסיפי יותר תיאורים זה תהפוך את מה שאת כותבת להרבה יותר מעניין ומושך. זאת אומרת, אם תתני לקורא יותר אפשרויות לדמיין את הדברים שאת כותבת עליהם.
 
וואו תודה לכולם

התגובות ממש טובות :O מופתעת לטובה ומקווה שעוד הרבה אנשים יצתרפו
 
the full moon is here again

היא ילדה של מול ירח היא בוכה עם זאבים וצערה כבר מיינו פיקח אל מול אור של כוכבים היא חיוך לבן בסתר שיבואו, הבאות ועוד הכל יהיה בסדר שלום, להתראות היא יודעת, יש לה כלא של פחדים והזיות היא יודעת לכאלה הכל עוד יכול להיות לחושך שלה יש צל אבל עמוק עמוק מאוד הלב שלה עוד מתפלל וגם העצב רואה ורוד
 

E v i e

New member
שמתי לב שבכל אחד מהשירים שלך שקראתי

יש לך את "שורות המחץ" האלה, שתמיד מתבלטות מעל השאר :]
 
למעלה