שלום בנות יקרות...:)

שירשולי

New member
שלום בנות יקרות...:)

דילמה לא פשוטה... יש לי ילדה שקיום בת 4 וכמה חודשים. לפניי כשנה וקצת עברתי לידה לא פשוטה,שבמהלכה הייתי מטופלת בטיפול נמרץ.. הילדה הייתה אז כבת שנתיים בערך. לקחה את זה נורא קשה,הייתי מאושפזת חודש, וחודש שלא ראיתי אותה .. בקיצור תיק כבד לילדה בת שנתיים,אבל היא חכמה והיא מבינה הכל גם היום ,וגם אז. והיה לה קשה כל הזמן היא הייתה שואלת איפה אמא?למה אמא בוכה? למה לכולם יש אמא ולי איין? זה פשוט שבר לי את הלב. ואז זה בא בהפתעה בלי הכנה מוקדמת. ועכשיו אני צריכה לעבור עוד ניתוח. ואני ממש לא יודעת אייך לגשת אליה ולספר,לה שהיא תבין ולא,תיהיה עצובה? אייך עושים זאת בלי לפגוע בה. ובלי שהיא תיקח את זה קשה. סליחה על האורך ותודה על הסבלנות. שיר.
 
הכנת הילדה

שלום שיר, שמחה לראותך בפורום. קראתי בעבר את סיפורך הקשה. שמחה לראות איך השתקמת ואיך את מפרגנת לעצמך. מקווה שהניתוח הזה יעבור מהר ובקלות. הדבר הראשון החשוב ביותר הוא מה את משדרת - האם את חוששת מהניתוח, האם את משדרת מתח ופחדים? הילדים קולטים אותנו מצויין ואי אפשר להסתיר מהם. לכן, באמת מאד חשוב שתדברי איתה בהקדם. אם את הולכת לניתוח ללא פחדים ומתח, או אם את מסוגלת לשדר לילדה שאת לוקחת את הדבר בקלות, תוכלי לספר לה זאת ברוח אופטימית, שמחה, כאילו הפעם זה קל ולא בעייתי. האם את יודעת כמה זמן תצטרכי להיות מאושפזת - תוכלי להגיד זאת לילדה, אם תהיה אפשרות לבקר אותך - תספרי לה זאת. תוכלי לתת לה מתנה שתהיה "חפץ מעבר", איזו בובה או משהו שיהיה לה נעים לחבק כאשר היא מתגעגעת לאמא ושיזכיר לה שאמא עוד כמה ימים חוזרת. אם היא תגיע לבקרך בבי"ח - אפשר להכין מראש ולתת לה מתנה קטנה. שתפי את הגננת בגן, כדי שתהיה ערנית ומוכנה לתמוך בילדה. עד כמה שאני זוכרת, את קיבוצניקית ויש לך מערכת תמיכה טובה - תתאמי עם כולם מה אומרים לילדה ואיך תומכים בה. תזכרי שילדה בת 4+ יש לה יותר מושג זמן מאשר לילדה בת שנתיים. אפשר יהיה לעשות איתה "טבלת יאוש" וכל בוקר היא תמחוק עוד יום, כמובן שהיום האחרון היא מסומן בצורה שמחה. רצוי, מה שבטוח, לעשות טבלה עם קצת יותר ימים מהצפוי ואז תהיה לה הפתעה טובה. שיעבור הכל טוב ובקלות והרבה בריאות לכולכם
יעל
 

שירשולי

New member
וואוו תודה יעלי../images/Emo13.gif

תודה שזכרת אותי עם הסיפור הקשה שלי. ואכן הישתקמתי נשאר לי עוד משברון,אחד קטן שזה הניתוח. תודה על כל העיצות...אכן מועילות וברות יישום. הרעיון של המתנה נפלא ..אייך לא חשבתי על זה קודם:). ואכן בקיבוץ ישנה תמיכה..אבל איין כמו התמיכה של אמא. תודה על הכל...באהבה שיר.
 
שתפי אותה במצב ברמת הבנה של ילדה בת 4

אולי תסבירי לה בשפה שלה שהגוף הוא כמו אוטו שלפעמים שמים במוסך כי צריך לעשות כמה חלקים טוב יותר לפעמים ולאנשים בית חולים. הוא כמו המוסך. החלמה מהירה
 
למעלה