שלום לכולם, אני חדשה בפורום

[moran25]

שלום לכולם, אני חדשה בפורום

אני מתכוונת בקרוב לעבור לת"א, אני כבר בת 27 ומתה כבר לצאת מהבית....אוי כ"כ חנוק לי פה. חזרתי מטיול של חצי שנה בהודו, והחופש רק עשה לי טוב, חזרתי לישראל, והכל השתנה, כל החברות שלי כבר עברו לגור עם החברים, חלקן מתחתנות חלקן כבר ילדו..וכל זה בזמן שטיילתי... בקיצור, תקפה אותה תחושת בדידות נוראית, לאף אחד אין יותר זמן בשבילי ועצוב לי. פתאום הבנתי שאני צריכה למצוא לעצמי חיים...חדשים! אז חשבתי לעבור לת"א לשנות את החיים לגמרי, כמובן שאני צריכה להשיג עבודה מעניינת כרגע שקצת תעשיר את חיי, אבל השאלה שלי היא, האם בגיל 27 עדיין אפשר להכיר עוד אנשים, כי עד עכשיו זה נראה שכל אחד שומר את חייו לעצמו ולא ממש יוצא מגדרו להכיר עו אנשים. כ"כ בא לי להגדיל את מעגל החברים שלי, ולהפתעתי זה ממש קשה בגילי. יש לכם עצות? הארות?

 

[ש ר ב י ט]

../images/Emo142.gifשלום מורן

איפה קצה החוט שהשארת לפני הטיול? בסה"כ עברה חצי שנה ולא שנתיים שלוש, ואני בטוחה שבכל זאת יש משהו שנשאר שאפשר להיאחז בו (איזה סיב קטן) ובעזרתו להתחבר חזרה לחיים פה. למרות שבאמת לידות וזוגות זה אחרת מ"לבד" ובאמת אפשר להרגיש קצת "אאוטסיידר" כי מנסיוני - נשים שיולדות, מדברות רק על התינוק גם אם זה בשליטה וגם אם לא... טבעי. למרות כל זה - אני רוצה לעודד אותך ולהגיד לך שבגילך הצעיר!!! יש עוד המון רווקים ורווקות כמוך - בתל אביב בודאי ועם קצת אופטימיות - תראי שבעצם הכל פתוח בפניך והכל עוד צריך לקרות ולא קרה עדיין ויש בזה משהו מרגש - לא? לא מזמן קראתי מכתבים שכתבתי וכתבו לי מתחילת שנות העשרים שלי - והיו שם הרבה תוכניות ותהיות והתלבטויות על עבודה ולימודים ואיך יהיה וכולי והמכתבים האלה עוררו בי געגוע עצום למצב הזה "שהכל עדיין לא ידוע ועדיין לא קרה" ובעצם מה שיותר מהכל זה מאפשר לך - זה לבחור. אז נראה לי שתתרכזי עכשיו בבחירות שלך - עבודה, דירה והעניין החברתי יסתדר מאליו. את תהיי קצת יותר עסוקה ויהיה לך יותר קל. בהצלחה.

מקווה שעזרתי

 

[noa128]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה של שרביט

ואהבתי במיוחד את הדוגמא עם קצה החוט שהושאר כאן לפני הטיול לחו"ל

כמה יפה כמה נכון.... דובר כאן בעבר על אפקט הדומינו - עניין אחד "מסתדר" והשאר 'מתיישרים' בהתאמה. בהצלחה,

 

[kisslali]

הגיל, הגיל עושה את שלו

אני פשוט לא יודעת איך להגיד שהעניין הזה עם כולם שם ואני פה, כולם כבר ואני עוד לא - זה מן קטע שאופייני לגיל צעיר יותר, בהמשך תגלי שכולם מרגישים בדיוק כמוך - בחוץ. לדעתי פשוט עוד לא נחתת ואת עוד במזג אויר של הטיול, תני לעצמך שבוע שבועיים להתאקלם ותראי שהכל יסתדר. בהצלחה, ללי

 

[גריפון]

וזקן, מה הוא אומייר? ../images/Emo24.gif

אני רואה פה הזדמנות פז לעשות הכל חדש. למצוא אנשים שמתאימים למקום בו את נמצאת עכשו, שיעניינו אותך, יגרו (ואולי גם יגררו...) אותך לחשיבה ועשיה חדשה. המקומונים (ו"עכבר העיר" בראשם) מלאים בפעילויות, סדנאות, קבוצות, כתות וקורסים שימלאו את חייך בענין - ויהוו כר נפלא להיכרויות, חברויות ולפעמים גם אהבות. גם הרשת מלאה באתרי היכרויות טובים ונוחים מאוד. ענין ההיכרויות הוא הרפתקאה בפני עצמה, שלא תמיד מניבה קשרים של ממש - אבל הזדמנויות להכיר ולחוות. כל אלה - תוך שמירה על ראש מפוכח, כדי לסנן את האנשים הלא מתאימים. מרבית האנשים מהעבר שלנו הופכים גם הם, בלאו הכי, ללא רלוונטיים כשאנחנו מתקדמים ומתפתחים, והם נשארים, מבחינתנו, באיזה שהוא מקום מאחור. יש, יש מה ואיך. להיכנס להרפתקאה של התנסויות חדשות, שם לדעתי הסוד. בהצלחה!

 

[moran25]

תודה על התגובות, לקחתי לתשומת ליבי

כנראה זה המצב שאני נמצאת בו כרגע, מובטלת ומשועממת...אני בטוחה שאתחיל לעבוד הראש שלי יהיה עסוק בדברים חובים ומענינים יותר.

 

[טיפה אחת]

על הכלום וההתחלה ממנו

הי מורן אני חדשה כאן בפורום.מאד הזדהתי עם מכתבך. ממש במצבך ואם זה "מנחם" הרבה יותר גדולה ממך.אבל החלטתי (בקושי רב) שאני רוצה לשנות את חיי. להכיר אנשים חדשים, לשנות עבודה ומקצוע, לעבור למגורים חדשים ולבד.....הכל כרגע רק על הנייר. קשה מאד למצוא את ה"מה" ולא פחות את ה"איך" אבל הרצון עמוק בפנים קיים. אני עוברת תקופה קשה מאד עכשיו ממש תחושה של "כלום באויר" אבל נותנת לעצמי הזדמנות נוספת לנסות ולשנות (השאיפה באופן טוטאלי לשנות) מי יודע אולי יום אחד יבוא ונסתכל לאחור ונגיד היה שווה, היה כדאי, היה קשה מאד, אבל הי החיים לא פשוטים, לא על מגש של כסף הם מושטים לנו. עזבי את הקלישאות של אם החיים היו קלים הם היו משעממים, פשוטו כמשמעו לא קל וזהו וצריך להלחם וצריך לשנות וצריך לרצות וצריך לעשות.... אז אני אאחל לשתינו שנצליח ושמתוך הריקנות הזאת נצמח כעץ ששורשיו גדלים ומתחזקים ועם הזמן מביא פרי. חיוך ))