שלום לכולם, אפשר כמה שאלות של מתחילים
?

שלום לכולם, אפשר כמה שאלות של מתחילים
?

כמעט בלי לשים לב עברתי מהשלב של גרושה מאושרת ופוחזת לשלב של במערכת יחסים ואני לגמרי בהיסטריה מהשלב הבא.

קצת רקע: לי יש 2 ילדים, לו יש 4, שלי היו מוגנים לגמרי בשנים האחרונות ולא הכירו אף גבר שיצאתי איתו ואותו הדבר אצל אבא שלהם - עד שלפני כשנה הוא הכיר להם את בת הזוג שלו ועשה בדרך את כל הטעויות האפשריות, מה שגרם לרגרסיה התנהגותית ורגשית מאוד קשה אצל הילדון והרבה מאוד כעסים אצל הילדה שמרגישה שאבא משקיע יותר בילדים של זוגתו ולא מספיק בהם.
אצלו לא יותר פשוט - גרוש רק שנה, הוא זה שיזם את הגירושין ומערכת יחסים מאוד טעונה בינו לבין גרושתו.

ולמרות כל ההקדמה והקשיים, ולמרות ששנינו מאוד מאוד זהירים בכל מה שקשור לילדים שלנו, קיבלתי סוג של "אולטימטום" שהגיע הזמן לעבור שלב - או כמו שהוא מגדיר את זה, לא מוכן להסתפק יותר בלראות אותך פעמיים בשבוע בלי גמישות.

אז איך עושים את זה? איך בכלל מתחילים? איך מכינים את הילדים לפגוש אותו/אותי ומתי זה נכון לנסות לארגן מפגש ילדים משותף (רק מהמחשבה על 6 ילדים בבית אחד אני חוטפת חום).

ו 2 הערות קטנןת לסיום - אין כוונה למעבר למגורים משותפים כי שנינו לא מעוניינים בזה וביחד יש לנו 3 מתבגרים, 2 טרום מתבגרים ועוד ילדון קטן שממש קשה לו שאבא לא גר יותר בבית.

תודה מראש לכל העונים :)
 

chili3

New member
מצטרפת לזהר טהור... מאוד מפתה לעבור לשלב

הבא
אבל הוא מביא איתו סוף לתקופת החיזור הראשונית היפה.
משהו שאי אפשר לחזור אליו אחר כך
ולהתקדם קדימה תמיד אפשר
תהנו מה'שקט' והשלווה שיש לכם עכשיו ! אל תמהרו
ואני מסתכלת על זה רק מהצד של הזוגיות שלכם, בלי קשר לילדים שבתמונה.
 

chili3

New member
זה מה שהבנתי מ"תהני עוד כמה דקות בתמימות שלך"

:)
לפני שעושים את זה, חושבים שזה 'רק' 6 מתבגרים בבית אחד. קצת רעש, אולי ריבים קטנים...
שנכנסים לזה מבינים, שאם מצליחים בכלל להביא את כל השישה להיות באותו זמן באותו בית... זה סוג של נס.
את זה קישרתי ל'תמימות' שציינת.

זה שואב כל כך הרבה אנרגיה מהזוגיות
ואם אפשר לא לרוץ לשם, בעיקר כשאין כוונה לגור ביחד
אז לדחות ולהנות מהיופי שיש בקשר עכשיו
 
ממש לא מפתה ...

אנחנו כל הזמן אומרים שעכשיו אנחנו בירח דבש וכשנתחיל לערב ילדים יתחילו הקשיים האמיתיים,

אבל פעמיים בשבוע זה באמת מעט מדי ובלי לערב ילדים אין מצב שנוכל להפגש יותר מזה.
 

chili3

New member
נסו לחשוב מחוץ לקופסא. אולי ליצור מצב שאתם

מצליחים להפגש באיזה בוקר פעם בשבוע
לארוחת צהריים מידי פעם
 

איילה421

New member
מה החיפזון?

הוא גרוש רק שנה, אתם מן הסתם רק כמה חודשים ביחד. הילדים שלו בטח לא מעכלים את פירוק המשפחה שלהם, מן הסתם גם הוא לא עיבד את זה לגמרי. הגרוש שלך רק עכשיו הכיר לילדים שלך את חברתו. מה המהירות?
לדעתי לא צריך מפגש רשמי של הילדים ובטח לא כולם ביחד כי זה נורא מחייב. תזמיני אותו אלייך לכמה דקות כשהילדים נמצאים ולהפך. לאט לאט תכניסו את עצמכם לשגרה כשהילדים בסביבה. תאמיני לי - אם הקשר רציני יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות למפגשים של כולם ביחד. אבל ההתחלה קובעת וקריטית, אז תתאפקו ותערבו את הילדים בעדינות, לאט ובלי הצהרות. בהצלחה.
 
אז ככה ...

הגרוש שלי הכיר לילדים את זוגתו לפני כמעט שנה, הילדים שלי דר"א שאלו אותי יותר מפעם אחת מתי יכירו את הזוגי שלי ועד עכשיו אמרתי להם שאנחנו לא ממהרים.

ביני לבינו יש כ 45 דק נסיעה לכל כיוון כך שכמה דקות כל פעם זה מאוד בעייתי, אנחנו ביחד כבר חצי שנה ותאמיני לי שאם הקשר לא היה רציני מצד שנינו - הרעיון של לערב ילדים בכלל לא היה עולה וגם אם היה עולה בטח שלא הייתי מסכימה לזה.

וכן - ההשפעה על הילדים שלי הרבה יותר מדאיגה אותי כי זה באמת מוקדם יחסית לגירושין, אבל הוא כבר סיפר להם עליי לפני כחודשיים.

ולמרות הכל קיבלנו החלטה שפעמיים בשבוע לא מספיק לנו ואנחנו רוצים להיפגש קצת יותר. הקושי הוא כמובן איך עושים את ההכרות ובאיזה הרכב.
 

kisslali

New member
אני חושבת קצת אחרת

אם את שלמה עם הקשר הזה ומרגישה שאת מוכנה שהילדים יפגשו אותו, כי כרגע את מאמינה שהוא ישאר זוגך, תתחילי בלהיות מאד ברורה שזה דבר שטוב לאמא ולכן טוב גם לילדים. אם תציגי את זה כדבר הכי נפלא בעולם, ולא כאסון לאומי, סביר להניח שגם הילדים ירגישו כמוך.

אני אתן לך דוגמא: תמיד אהבתי שינויים, כשמצאתי את עצמי לבד עם הילדים, עברתי דירה כמה וכמה פעמים, מבחירה. אז אפשר היה לראות את זה כחוסר יציבות בחיי הילדים, אני שידרתי שזה הכיף הכי גדול בעולם, להתחיל כל פעם מחדש. עד היום הילדים שלי מתארים את השנים האלו ככיף לא נורמלי (עברו איזה 15 שנים מאז).

אני הייתי אומרת לילדים שלאמא יש חבר ושאת רוצה שהם יכירו אותו.

בקשר לאיך. תתחילו במפגשים שלך עם ילדיו ושלו עם ילדיך, רק אחרי שתרגישו קצת יותר 'נינוחים' עם ילדי האחר, תעשו איזה מפגש משפחתי, במקום נטרלי (הכי כיף זו פעילות משותפת כמו באולינג שמתאים לכל הגילאים).

אני מאמינה שצריך להתייחס לילדים בכבוד, לתת להם מקום בחיים האמיתיים שלנו, להגיד להם את האמת, לשתף אותם (כמעט) בהכל.

בהצלחה, ללי
 

chili3

New member
אני הצעתי לחכות לא בגלל הילדים. אלא בשבילם

יש משהו בקשר הראשוני הזה שלא יחזור שוב אחרי שהם יערבו את הילדים
 
אם רק היית מכירה אותי ...

אני מהסופר זהירות, הילדים שלי באמת שמורים בצמר גפן ואם לא הייתי בטוחה בקשר - אין שום סיכוי שבעולם שהייתי בכלל מסכימה "לאולטימטום" שכזה.

הילדים שלי יודעים - כשסיפרתי להם בערך אחרי 3 חודשים, המתבגרת שלי אמרה לי ... כאילו שלא שמנו לב שאת לא ישנה בבית כשאנחנו אצל אבא ואז גם הוסיפה ואמרה - אמא מספיק לחפור, יש לך חבר ואת מאושרת אז די
.

תודה על העצה - זה גם מה שאנחנו חשבנו, להתחיל במפגשים שלנו עם הילדים של הצד השני ורק מאוחר יותר לעשות ערבוב של ילדים.
 

chili3

New member
חמודה הבת שלך :)

אני מתארת לי שאת יותר עם הילדים שלך מאשר הוא עם שלו
ושהכוונה שלכם שהוא יגיע אליך בערבים שאת עם הילדים.
אז למה לא להתחיל רק מהכרות בינו לבין הילדים שלך ואת שלו לערבב לתמונה בהמשך?
לא חייבים לפעול בשני הצדדים במקביל
נשמע ששלך גם יותר בשלים לזה
 
מאוד חמודה אבל ...

עם פה כמו של אמא שלה
.

השבוע דפקה לאבא שלה יציאה - שהיא לא אוהבת את הילדים של זוגתו ושיש לו מספיק ימים בלי ילדים אז הגיע הזמן שיתחיל להשקיע במשפחה האמיתית שלו
.
 

chili3

New member
האמת, אני מקווה שהוא לקח לתושמת ליבו את

היציאה שלה
כי היא בהחלט יכולה לצפות שהוא יבלה גם לבד עם ילדיו הביולוגים
 
הוא לא :(

אבל אני לא באמת מצפה ממנו אחרי שהם גילו שיש לו חברה רצינית דרך תמונה שהוא העלה לפייסבוק ושינוי הסטטוס שלו לבמערכת יחסים - בלי שבכלל דיבר איתם לפני כן.

מצד שני - שאלו יהיו הצרות של הילדים שלי, כי אחרי חודשיים איתה הוא כבר דיבר על מגורים משותפים בבית שלה כאשר לילדים שלה אין שם מספיק מקום והילד הגדול ישן במרפסת שהוסבה לחדר.
 

mother cat

New member
לאט לאט..

אני לגמרי מבינה את התסכול של האיש שרוצה להיות במחיצתך יותר, ומבינה את הרצון להתקדם. אל מעורבים פה עוד 6 ילדים ע רגשות דינים שצריך לקחת בחשבון. כפי שכבר יעצו לך, אני מצטרפת לדיעה שלא לרוץ. ובטח לא להפגיש את כולם ביחד בבת אחת. תתחילי בקטן. שהוא יקפוץ אליךלשעה כשהילדים נמצאים, ואז את אליו. דברים קטנם ולא מחייבים. ולאט לאט תבנו קשר עם הילדים אחד של השני...

אגב ניתן לשקול ליווי של איש מקצוע - פסיכולוג עם התמחות בילדים ונוער למשל - כדי להקל על התהליך.

בהצלחה!
 
למעלה