שלום לכולם! השינה שלי

[סמייילי]

שלום לכולם! השינה שלי

זה התחיל בגיל ממש צעיר, 3,4 היו לי כל לילה סיוטים נוראיים (לא עברו עלי טראומות בחיים או כלום) כנראה ממה ששמעתי בחדשות.. היו לי סיוטים שחזרו כל יום במשך שבועות.. והיום עדיין יש לי לפעמים איזה סיוט מגיל 7. כל לילה הייתי מתעוררת ורצה אל ההורים שלי.. או שהייתי מסתובבת בכל הבית ולפעמים אפילו בחוץ, כי הייתי בטוחה שיש גנבים שבאו לפגוע בי, ורציתי לוודא שאין.. מתוסבכת אני.. מאוחר יותר, החלתי ללכת מתוך שינה.. זה היה ממש מוזר.. הייתי מתעוררת פתאום בסלון ולא יודעת איך הגעתי לשם.. זו תחושה ממש מוזרה שמעירים אותך מתוך שינה כשאתה מסתובב, זה אתה בטוח שאתה חולם, ופתאום מעירים אותך ואתה מוצא את עצמך במקום אחר. זה הפסיק לי בבית מעצמו.. אבל במסיבות אצל חברים זה חזר כמה פעמים.. לא נעים, נרדמתי במסיבה.. ואמרו לי שהלכתי מתוך שינה.. מצאתי את עצמי במעלה המדרגות, בחדר של חברה שלי.. בלי לדעת איך הגעתי לשם.. היום, אני בת 17, ויכולה לשלוט בחלומות שלי, יש לי שיטה, שאני יכולה להחליט על מה לחלום, אני הכי אוהבת לעוף, מי שחלם שהוא עף יודע איזה כיף זה. אז כמעט ואין לי סיוטים, אני גם לא הולכת מתוך שינה יותר, אבל עדיין קשה לי מאוד להרדם בלילות בגלל שאני "הפוכה" אני ערנית בלילה ורדומה ביום.. אבל מה לעשות ואני כפופה למסגרת.. אז צריך לקום בבוקר.. אז אני כל הזמן ישנונית.. אין מספיק שינה בלילה.. והיום ארוך מידי.. מה שנחמד- יש לי הרבה חלומות שלא "הזמנתי", שמתגשמים.. ממש מוזר, אבל נחמד. זה דברים קטנים, מישהו אומר משהו, או עושה משהו בחלום שלי,ואחרי יום או יומיים,, אותו בן אדם עושה או אומר את זה באמת. מקווה שלא שיעממתי, נחמד שיש את הפורום הזה! -עדי

 

[חוט השני]

היי, סיוטים זה דבר מאוד מוכר לי

במשך שנים סבלתי מסיוט שחזר עליו עם דמויות שונות. תמיד סיפרו לי על מוות של אדם קרוב אליי (האדם הזה השתנה בין חלומות) ותמיד ברחתי בבכי שמשקרים לי. בדרכ התעוררתי גם בבכי מזה או שהחלום המשיך בו הסתגרתי בחדרי, ישבתי בחושך, וכתבת לאותו אדם. שנים זו היתה סבתא שלי, לפעמים אחי, או החבר שלי. מעולם לא הזמנתי חלום, דבר שמאוד מעניין אותי ונשמע מדהים, אולי הייתי מצליחה להגשים את החלום האמיתי שלי להיות בכל העולם דרך זה. אני מניחה שבגלל הסיוטים שלי, גם אני יותר עירנית בלילה. השראה, כתיבה, והרבה דברים נוספים צצים לי בלילה ורדומים להם במהלך היום. בגלל שאני מנסה שלא לישון צהריים, אז אני בהחלט עייפה והעיניים מתקשות להיות פתוחות כי הן גם שורפות לי. אבל, מנסים להסתדר. ברוכה הבאה את עפה למקומות מסוימים בחלומות?

 

[סמייילי]

תעופה..

משום מה אף פעם לא יצאתי את גבולות האזור שבו אני גרה, וגם לא ניסיתי _בחלום, כשאני עפה) חלום צלול זה באמת הדבר הכי טוב שיש בעולם.. אה, פעם אחת עפתי מעל איזו טירה שבחיים לא הייתי שם.. זה היה כיף. להזמין חלום: לי יש מן שיטה.. אני מתחילה לדמיין את החלום שאני רוצה.. בפרטי פרטין, בעיניים עצומות, כשאני מנסה להרדם.. לפעמים זה לוקח הרבה זמן.. אבל כשאני נרדמת זה פשוט ממשיך מאותה נקודה, ואני מודעת לכך שאני חולמת, ויכולה לעשות הכל... אני רק שונאת שמעירים אותי..חחח -עדי

 

[חוט השני]

עבורי השיטה הזו קצת בעייתית

כי אני לא מסוגלת ללכת לישון עד שאני לא עייפה באופן מוחלט. אם אני קצת עירנית ואני שוכבת, המחשבות מגיעות אליי, ובמצב כזה אני לא בטוחה שאוכל לדמיין את החלום, מצד שני, אף פעם לא ניסיתי ללכת לישון לפני שעייפה באופן מוחלט כי אני פוחדת מלחשוב (ואז בכלל לא ארדם) אז בהזדמנות. העיקר שזה עושה לך טוב

 

[סמייילי]

את יכולה לנסות..../images/Emo13.gif

תנסי פשוט לדמיין כל כך הרבה פרטים, כאילו את שם. מה שכיף, לי קשה להרדם, אבל אחרי שנרדמתי אני יכולה לישון אפילו 17 שעות אם לא מפריעים לי.. -נחמד שיש מישהו בשעות האלה.. -עדי

 

[חוט השני]

כרגע זה לא אפשרי עבורי

אבל אנסה עוד כשבועיים אחרי ש/כתבתי את הודעתי האחרונה הרגשתי רצון עז להילחם בשינה וגם הרגשת רצון לכתוב. אמרתי לעצמי: "נו, את חייבת לישון. יש לך המון לימודים, זה א, וב- את מוזמנת מחר לארוחת צהריים ולא כדאי שתרדמי באמצע החמין" הלכתי למיטה, וכמובן שהתחלתי לחשוב מחשבות, כי הרצון עדיין היה קיים חשבתי על איזה שהוא מכתב, חשבתי על רעיון, וחשבתי שאולי בגלל כל המחשבות, למרות העייפות אני כן אחזור לכאן לכתוב, כי לא נראה לי שארדם. בסוף לא חזרתי לכאן ונרדמתי אחרי חצי שעה. וכמו שרואה לפי השעה, למרו שהייתי מאוד מאוד עייפה והעיניים כבר שרפו לא הצלחתי לישון עד מאוחר. בטח ארדם אחרי החמין שוב

 

[נטע....]

שלום לך ../images/Emo13.gif

כשהייתי ילדה קטנה גם לי היו מקרים שהלכתי מתוך שינה, אבל מקרים נדירים. אני זוכרת שזה היה די נפוץ אצל אחותי הגדולה, שהיתה מדברת מתוך שינה או הולכת מתוך שינה. אז אני לא יודעת אם זה משהו תורשתי או שאולי בתת מודע סיגלתי לעצמי את ההתנהגות הזאת של אחותי, כי אני זוכרת שאז, בתור ילדה הרעיון הזה של ללכת מתוך שינה או לדבר מתוך שינה, מאוד מצא חן בעיני, תמיד היינו צוחקים על זה אחר כך. אז אני זוכרת לילה אחד, לפני שהלכתי לישון (אם אני לא טועה, הייתי אז בת 9 או 10) אמרתי לעצמי: הלוואי שהלילה אני אלך מתוך שינה. או משהו כזה. ובאמת קצת אחרי שנרדמתי התחלתי לחלום איזה חלום וכשהתעוררתי מצאתי את עצמי ליד הדלת של החדר... אז שוב, יכול להיות שזה היה מתוך החלטה שלי. אבל אני זוכרת גם מקרה אחר בערך מאותה תקופה שבה ישנתי אצל חברים ובלילה התעוררתי ומצאתי את עצמי באמבטיה שלהם. תוך כדי החלום גם הפלתי שם כוס, וזה העיר את אמא של החברים שלי. בערך באותו זמן גם אני התעוררתי והיא החזירה אותי למיטה בזמן שאני לא כל כך ידעתי מה קורה איתי

לגבי סיוטים, אני לא יודעת בעצם מה זה סיוט, כלומר מה ההגדרה שלו. לא יודעת אם כל חלום רע הוא סיוט. כי היו לי חלומות שסתם קרו בהם דברים לא נעימים והיו חלומות שממש התעוררתי מהם בבכי (אבל זה נדיר ביותר). גם אני מאוד אוהבת לעוף בחלומות. בדרך כלל כשיש לי חלום צלול (כלומר מצב שבו אני יודעת שאני חולמת) אני מנסה לעוף. בדרך כלל אני מצליחה, אבל בחלום הצלול האחרון שלי לא הצלחתי כי היתה רוח נגדית שהפילה אותי. תעופה מתקשרת אצלי לחופש וחופש זה אכן דבר נפלא כשמצליחים להשיג אותו תוך התגברות על המחסומים.

 

[סמייילי]

ספר מדהים שאתם חייבים לקרוא

"נדודי שינה" של סטיבן קינג.. מדהים..