ואני שמחה לנצל את קדושת השבת
כדי להעלות רעיון שהעלתי פעם בפורום "דתיים" של IOL. היה לי שם וויכוח קצר עם הג´ינג´ית , שבאה גם לפה לדברר את ההטפות האינסופיות שלה, ואז החלטתי לא לכתוב שם יותר. חשוב לי לציין שזה לא מכיון שקיבלתי תשובה רצינית לתהיה שלי אלא כי נמאסו עלי התשובות כמו "קודם תכירי את החרדים" או "בואי אלי לשבת ואני אראה לך את יופים של החיים הדתיים". אני רוצה להעלות עניין עקרוני לדיון - ואשמח אם אפילו תהיה אליו התייחסות או מאמר באתר חופש. העניין הוא (אחרי כל ההקדמות) ההבדל בין נישואים בין דתיים ונישואים בין חילוניים (בהנחה שהם רוצים להיות נשואים - אני לא נכנסת כרגע לחיים ללא נישואים שהם מקובלים בעיני גם כן) אז ככה: הדתיים (במיוחד החרדים והנישאים בשידוכים למיניהם) נישאים אחרי תקופה קצרה מאוד של הכרות. למשל חברותי נישאו לאנשים שהכירו רק חודשיים (במקרה הטוב) לעומת חברות חילוניות נישאות לאחר שנה-שנתיים-חמש שנים של הכרות. הדתיים מסתפקים במספר שיחות כהיכרות לפני ההחלטה על נישואים (2-3 פגישות במקרה הממוצע. זה לעומת החילוניים שבהרבה מקרים חיים ביחד לפני הנישואים, שאז המילה "הכרות " מקבלת את המשמעות הראויה. ההבדל בין אורח החיים של לפני הנישואים ואחריהם הוא משמעותי ביותר אצל הדתיים : מעבר לדירה משותפת, התחלת קיום יחסי מין, הכרה עצמית כמשפחה חדשה. אצל החילוניים כל שלב מהנ"ל בא בעיתו ואינו תלוי כלל בנישואים. אם כן מדוע מתחתנים? אצל הדתיים מתחתנים כדי : להתחיל לקיים יחסי מין, לגור ביחד, להרגיש עצמאיים מההורים. אפשר לומר בשל סיבות "גשמיות" אצל החלוניים מתחתנים (בין השאר כי החילוניים אינם מקשה אחת) באופן רוחני יותר , לפחות כך הרגשתי אני בחתונתי : כדי להקים בית . בית רגשי הכוונה. מכאן שיש מקרה , אחד מני כמה שאני יכולה לדון בהם החילוניים הם , אולי לכאורה , יותר רוחניים ממי שמנכס בדרך כלל את הרוחניות לעצמו , כלומר הציבור הדתי. ומה דעתכם? (אינני מעוניינת לנהל כאן מלחמה כנגד הדת אלא להעלות באופן תאורטי את השאלה הזו לדיון)