שלום לכולם

ניאו30

New member
אין ספק שיש במקרא הרבה מורכבות

וכך גם לגביי מה שכתבת...אז עולה השאלה מה זה בעצם התנ"ך? האם אנחנו קוראים אותו כפשוטו...או שבעצם מדובר בסיפורים בעלי מסרים עמוקים הקשורים לסודות האדם והעולם? אם קוראים את התנ"ך כפשוטו את תמצאי המון סתירות...אז יש כאלו(ואני נוטה להתחבר לגישה הזו) שמיישבים את הסתירות בכך שחושבים שמדובר בספר שנועד לספר באמצעות תמונות וסמלים(ממש כמו סיפורי ילדים,אגדות ומיתוסים קדומים) כדי שיובנו על ידי העם ה"פשוט",כלומר לא אצל יודעי הסוד שהבינו את ה"מקור"(משה היא הדוגמא הבולטת המוכרת,ויש אומרים שהוא היה זה שבעצם כתב את התנ"ך,אבל באופן כללי אפשר גם לראות את הנביאים,ובמיוחד משה,ככאלו אשר מקשרים,במידה מסויימת,בין דברי האלוהים לבין יכולת ההבנה האנושית). ככה-סיפורי המקרא הם בעצם סיפורה של האנושות כולה,והתפתחותה לאורך השנים(עד לסיפורים שכבר אפשר ל"תארך" אותם,כמו מאברהם והלאה,נגיד),כשזו בעצם משקפת גם את התפתחותו של האדם,של דרגות המודעות שלו והתהוותו עד להיותו האדם שאנחנו מכירים כיום. זה בכללי(ובקצרה מאוד!) לגביי הראייה שלי את התנ"ך,ולגביי סיפור הבריאה-אולי אפשר להסתכל על זה ככה ש-12 הפרקים הראשונים של בראשית הם מבטאים תקופה של המון שנים...ושוב כאן זה נכנס לעניין האמונה(תקופת קיום העולם-יש שיגידו אלפי ויש שיגידו מליוני)...ואולי אפשר לראות בהם מעין חטיבה אחת,בייחוד שני הפרקים הראשונים,ואז האחד לא סותר את השני אלא מוסיף לו,מפרש אותו,ולא צריך להתקע בגלל סמנטיקה כרונולוגית...כלומר,שהסיפור לא מתפתח במונחים של זמן,אלא במונחים של תוכן ומהות.בכל מקרה,זו רק מחשבה שלי...אני לא איזה מומחה לתחום...הרי כל הנקודות שהעלת הם נקודות שאפשר לראות אותם מזוויות שונות,והם בעצם שאלות מאוד עמוקות...דווקא בגלל זה,אני חושב שהחשיבות של התנ"ך היא לא בשאלה אם הסיפורים קרו או לא קרו(ואני אכן מאמין שהם קרו),אלא בכך שיש להם מסר מאוד חזק שמדבר אלינו ממרחק של אלפי שנים אל ימינו אנו,של הדרך של האדם להתפתח ולהתהוות,ואני ממש לא מתכוון לדת,למצוות וכדומה...אלו הם רק צדדים מאוד מטריאליסטים של התרבות הנוכחית...אלא למציאות היומיומית שאת ואני נתקלים בהם,בלי קשר לדתנו,ארצנו,מיננו וכל שאר ה***-נו-יים למינהם.
 
לניאו ולאיילת

אני מכבדת את אמונתכם. אך אמונתי ממש שונה מאמונתכם. לדעתי כל ניסיונות היישוב השונים נכתבו ע"י בני אדם. אני לא מתכוונת לנסות לשכנע אתכם בצדקת דרכי. זוהי אמונתי,זוהי דרכי. ואני מכבדת את דרככם.
 

ניאו30

New member
ברור!!

זה אמנם נשמע כאילו הפכנו כאן לפורום פרשני התנ"ך...אבל זה...רק נראה ככה חח נחזור לעניין חלומות חיינו-שיתגשמו!!
 
ובכן ברשותך אוכל להוסיף אור על הפס'

שציינת. כל ההסבר שאני מוסיפה הוא של רש"י . רש"י מביא מתוך חז"ל , חז"ל כתבו את הגמרא. הגמרא היא התורה שבע"פ שעברה מאב לבנו ,עד תקופת היוונים שאז היא נכתבה על פי בקשת תלמי המלך. אם אני לא טועה. 1. " זכר ונקבה ברא אותם" . מתחילה נבראו כגוף אחד ואח"כ הופרדו. ולכן עד היום כל אחד מחפש את החצי שלו.
2. אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא בכל פרק כתוב לפי סדר השתלשלות העניינים, אלא לפי המסר שרוצים להעביר לדורי דורות. " לא טוב היות האדם לבדו" וכו' מלמד שהאישה נוצרה מהגבר ולא כבריאה משל עצמה. האישה נבראה מהצלע של הגבר . ולכן כאשר הגבר ( בימינו) פוגש את האישה שהוא מרגיש שהיא היא בת זוגו המיועדת , הוא חש כאילו נמצאה אבדתו. הגבר מרגיש את זה יותר מהאישה.ולכן הוא זה שמציע נישואים ולא האישה, כי היא חוזרת אליו, היא האבדה שלו. אם את מתייסת לתורה כאל ספר ספרותי את מחטיאה את המטרה ,וממילא לא מבינה ,ומגלה סתירות. כל ספר חוקים או אפילו ספר שמצורף למכשיר חשמלי , יש ללמוד אותו כפי שהוא ,ואי אפשר להתייחס אליו איך שרוצים. כי אחרת לא מבינים כלום.
 
עכשיו לעזוב את הדת בשביל ריקוד

זה ממש מגוחך בעיני ? ראשית גם מרים אהבה לרקוד , " כתוב ותצא מרים בתופים ומחולות" וכו' והנשים שם הצטרפו אליה. גם על דוד כתוב שהוא כירכר ופיזז לפני ארון ה' ( אני כותבת מתוך הזיכרון) עכשיו אם בא לך לרקוד במקום מעורב ( מה שלא מקובל בסביבה דתית) את תמיד יכולה לומר לעצמך אני רוצה לרקוד, אז כאן אני לא ממש הולכת לפי ההלכה, ובשאר הדברים אני כן הולכת. בסדר לגיטימי. לא צריך לוותר על הכל. לכל אחד יש את החולשה שלו לתחום מסוים .זה בסדר.
 
תראי

אנשים קיצוניים מסויימים עשו עצמם תומכים בריקוד אך בפועל ניסו "לחנך" אותי לעזוב זאת. דבר זה גרם לי להתרחקות מהדת. בכל אופן עד אז דווקא שילבתי די טוב את הריקוד עם הדת. עד אשר אותם אנשים הופיעו. והם בעצם גרמו לי להבין שזה לא הולך ביחד.וכן שעליי להליחם כל הזמן על זכותי לרקוד. אז עזבתי את הדת וזהו.ועברתי לעולם שבו אני רוקדת ללא שום מלחמה על זכותי לעשות זאת. ובכלל,אותם אנשים ניסו כל הזמן לומר לי מי אני ועוד. אז זהו.הם אלו שגרמו לי לעזוב את הדת ולשאול שאלות כה חזקות ונוקבות על התורה. עד שכיום אני כלל וכלל לא מאמינה בה.
 
אז זהו

בתקופת התיכון והלאה דוקא שילבתי די טוב את הריקוד עם הדת. עד אשר היגעתי למוסדות על תיכוניים דתיים מסויימים. שאנשים מסויימים המשוייכים לשם באיזשהו אופן ניסו "לחנך" אותי לעזוב את הריקוד. וזה לאחר שקראו את שיריי ולאחר שידעו כמה אני אוהבת זאת וכמה נלחמתי על כך. דבר זה גרם לי להבין ששום מצווה לא שווה.קודם חשוב להיות בן אדם. ובכלל,בגללם התחלתי לשאול את השאלות ששאלתי. עד שכיום אני חילונית שלא מאמינה כלל וכלל בתורה.
 
רצונו של אדם כבודו ../images/Emo45.gif

אני רק לא חושבת שאנחנו עושים או לא עושים ,דברים בגלל אנשים אחרים, אלא בגלל עצמינו.
אם את מרגישה טוב עם עצמך ועשירה בפנימיות שלך? אז הכי טוב.
 
אז זהו

הרגשתי שבדת אני צריכה כל הזמן להילחם על זכותי לרקוד וכן להיות מי שאני ומה שאני באופן כללי. אז פשוט עזבתי וזהו.למה שאשקיע משאבים כל הזמן במלחמות במקום בהתפתחות? לא מוכנה לזה! אז זהו,עזבתי.
 
מוזר.

למעשה גם אני רוקדת . אפילו שקלתי אפשרות להיות מורה לריקוד. אני לא רואה סתירה לדת. בתור טיפוס רוחני אני מאוד אוהבת ללמוד תנ"ך לעומק ,כלומר כל המפרשים האגדות על התנ"ך וכן בדעתי בהמשך ללמוד גמרא. בחרתי לעצמי מצוות שאני מתחברת אליהם. וסבבה לי
על פניו יש לי חזות חילונית לגמרי. איך אני עושה את זה? זה עניין אישי שלי עם אלוהי ואני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, כמה אני עושה ,ואיך?
 

mrngin

New member
עשית לי את זה, איילת

חידת חמיצר: נכתב בהודעה הצמודה מלמעלה - "לכל אחד (*) יש את החולשה שלו לתחום מסוים .זה בסדר." +
והפתרון:____________ רמז, במהופך: ה-
, הוא היצור ה*עיר ביותר מתוך האייקונים של תפוז . . (*) - מדובר על כותב הודעה זו, ושלא יובן אחרת בטעות.
 

גור42

New member
יש את רש"י, ויש הרבה פרשנויות אחרות

זהו בדיוק היופי שבסיפורי התנ"ך: יש בהם הרבה רבדים ופרשניות שונות, שכל אחד מהם מוסיף עוד עומק ועוד זווית ראייה. למשל, במאה ה-21, אפשר להסתכל על סיפור הבריאה של בראשית א' גם כעל תיאור מפושט של ההתפתחות העולם הפיזי מבריאתו ב"מפץ הגדול" ועד לימינו. ברור שלא מדובר בתיאור מדעי מדוייק, אבל קווי הדמיון מעוררים יראה. יש אפילו קשר כמותי פשוט בין ימי הבריאה המופיעים בספר בראשית, לבין התקופות הגיאולוגיות השונות.
 
תראה

כל אדם ואמונתו הוא. אני מאמינה שאת הפירושים השונים כתבו אנשים. גם אני יכולה לכתוב פירוש ליישוב סתירה בין סיפורי עם שונים. בכל אופן,אני מאמינה שאת התורה כתבו אנשים בתקופות שונות. אך אני בהחלט מכבדת אנשים המאמינים אחרת. לא באתי לפורום זה על מנת לדבר על אמונותיי. באתי על מנת לדבר על חלומותיי. בכל אופן,אמונתי שונה משלך.
 

גור42

New member
היי... זה מקובל עליי.

פשוט חשבתי שניאו ואיילת יתעניינו במה שכתבתי. זה הכל. אם זה לא מדבר אלייך, את מוזמנת להתעלם. באמת שלא היתה לי שום כוונה להתווכח או לשכנע.
 

ניאו30

New member
אכן גור ../images/Emo45.gif

זה מה שיפה. הרי זה כמו בחיים-יש מורכבויות...שונות ומשונות...וכל אחד ואחת רואה אותם בצורה אחרת,מנקודת מבטו או מבטה...והיופי הוא שהמסתורין לגביי החיים,או לגביי התנ"ך למשל,או דברים אחרים...לא נגמר! ולכן תמיד צריך להמשיך לשאול שאלות,ולקבל את זה שאין תשובות במובן המקובל של המילה...יש מחשבות,יש אמונות...וכולן לגיטימיות...וזה מה שיפה!
 

ניאו30

New member
הזכיר לי משפט שפעם שמעתי

"התשובה היא מקום מנוחתה של השאלה(הבאה)".צריך פשוט לחיות עם החוסר וודאות של החיים.לדעתי,זה באמת כל הכיף שיש... החוסר וודאות...כי מצד אחד,אין בטחון,אך מצד שני-הכל פתוח! וזה מחזיר אותי לעניין החלומות-אין לנו וודאות שהם יתממשו,נכון, אבל עצם האמונה שלנו בהם למרות זאת הופכת אותם לאפשרות,הופכת את האפשרות לריאלית-מציאותית...וזה בדיוק לב הענין!
 

גור42

New member
האם חוסר הוודאות הזה הוא מוחלט?

איך תיתכנה בכלל תשובות, בעולם של חוסר-וודאות מוחלט? לדעתי, מה שיפה בחיים, זה. שאתה יכול להמשיך ולהוסיף עוד תשובה ועוד תשובה, ולעולם לא יגמרו לך השאלות. אתה יכול להגדיל את הוודאות שבחייך ובהבנתך את העולם, מבלי לחשוש שיגיע הרגע שתדע הכל ותמות משעמום...
ההתפתחויות של המדע במאה ה-20 הם דוגמא מדהימה לזה. מצד אחד, יש היום תשובות מדוייקות לשאלות שרק לפני 200 שנה נחשבו לבלתי-פתירות. אבל על כל תשובה שקיבלנו בקשר לטבעו של העולם, צצו מאה שאלות חדשות. זהו תהליך ללא סוף, וזה כל היופי שבו. והוודאות, היא חלק בלתי-נפרד מהתהליך הזה לא פחות מהספק.
 

ניאו30

New member
לדעתי כן

התשובות הן זמניות או ארעיות או אפשרות מסויימת או ממשיכות לשאלות נוספותלא יודע,קשה לי לראות יותר מדיי תשובות מוחלטות לדברים...אפילו המוות...אוקיי,כולנו נהיה "שם"...אבל איפה זה "שם"?ומה קורה לנו "שם"? ועוד כהנה וכהנה. והעניין של התגליות המדעיות דווקא מחזק את זה...כל התגליות האלו,ועדיין כמה באמת אנחנו יודעים על מה שקורה מחוץ לכדור הארץ?...כל התגליות האלו,וכמה אנחנו באמת יודעים על איך בדיוק עובד הדבר הזה שנקרא "אדם"?...כל התגליות האלו,והאם אנחנו יודעים יותר כיצד עובד החלום(בשינה) של האדם?...וברור שאפשר להמשיך עוד ועוד. פרויד,דארווין,איינשטיין-דוגמא לכמה מגדולי המאתיים שנים אחרונות...נחשבים כפורצי דרך בתחומים שונים...והנה,כיום כבר מפקפקים בתורתם...זה לא מפחית מגדולתם...אבל זה כן מגדיל את חוסר הוודאות.אני חושב שלא צריך להבהל מחוסר הוודאות... נהפוך הוא!...צריך להמשיך לחקור ולחפש אחר האמת... ובקשר לאותה אמת-האמת היא קבועה...לדעתי...אבל בני אדם מטבע מוגבלותם חיים בחוסר וודאות כלפי אותה אמת.האמיתות של טבע העולם והחיים לא צריכים את האדם שיוכיח אותם כדי להיות אמיתות(מה שקורה בשעת שינה הוא אמת,אבל ההבנה שלנו את אותה אמת לוקה בחסר,בהמון חסר,וזו רק דוגמא כמובן)...הם פשוט כאלו,מטבעם...אבל לתודעת האדם,לרובם, אותם אמיתות נשארות מכוסות,לפחות בחלקם...לפי איך שאני רואה את העניין.
 

ניאו30

New member
אפשר להגיד

או לסכם את דעתי-שהדבר הוודאי היחיד בחיים(מלבד רגע המוות וסיום תפקודנו הפיסי בעולם הזה) הוא חוסר הוודאות שבהם.זו דעתי.
 
למעלה