שלום לכולם

[אמא של עופרי]

שלום לכולם ../images/Emo39.gif

אני מאוד שמחה להצתרף לפורום הזה.. יש לי בעיה קטנה עם הפורום הזה, או יותר נכון לפורום יש בעיה איתי - כי כל פעם שאני עונה לשאלה או מחשבה (ויצא לי לענות ארוכות) ההודעה נעלמת לי

. עניתי תשובה מפורטת וארוכה לאמא של להב ואיתן על הרגשתה - וההודעה נעלמה. עניתי תשובה לרחל וההודעה נעלמה... בקיצור אולי שווה לשתוק לפעמים. אז... אני קוראת את הפורום הזה מאז שהוא נולד, וכמעט כל הודעה גורמת לי לבכות. כנראה לא בשלב טוב של החיים שלי. אחרי שנתיים + בבית הביטחון העצמי שלי בחברת מבוגרים ירד פלאים, שימחת החיים שהייתה לי קצת נעלמה (ואני לא מדברת על הזמן עם הילדים אלא על זמן עם מבוגרים), אני מוצאת את עצמי הופכת ונהיית לאשה מתלוננת ורוטנת - כזאת שהבטחתי לעצמי שלעולם לא יהיה. אני לא מרגישה שבנזוגי הוא חבר שלי - כמו שהוא היה פעם. הוא מאוד לא תומך בי ואנחנו בקושי מתקשרים - עד מחשבות של שנינו, מה הצעד הבא.... (ואני ממש לא רוצה להגיע לשם) אני מוצאת את עצמי לפעמים מתפרצת על עופרי שנמצא בגיל שהכי קשה לי איתו עד עכשיו (הוא בן שנתיים ושלושה חודשים), אני מוצאת עצמי מתעצבנת בתוכי על טלטל (בת 9 חודשים) שהיא בוכה ואני לא מצליחה להרגיע... ואני כועסת על עצמי בגלל כל הדברים האלה. הפתרון מבחינתי הוא לצאת לעבוד - אבל בשביל זה אני אהיה חייבת רשיון נהיגה אז עכשיו עושה את הרישיון וזה הולך כל כך לאט..... מקווה שהתקופה הזאת כבר תעבור. אני רוצה את עצמי כמו שמכירה את עצמי - אוהבת חיים, צוחקת, עם מרץ. זהו - קצת הוצאתי.... מצטערת שזה על ההודעה הראשונה... אבל כמו שכתבתי זה לא ההודעה הראשונה שאני כותבת

לילה טוב ושקט לכולם...

 

[אפרת12]

חמודה ../images/Emo24.gif../images/Emo70.gif

כנראה שבאמת הגיע הזמן שתפסיקי לשתוק... אני מניחה שכאשר את כועסת על טל, קשה לה קצת להירגע, כי איכשהו היא מרגישה את מה שאת מרגישה. הכל קשה לך כי באמת כנראה הגיע הזמן לשנות את השגרה הזו, ולצאת קצת לחיים עם ה"גדולים". אבל את יודעת שזה עומד להגיע - את לא חושבת שזה מרגש? למה הוצאת הרשיון הולכת לאט? אי אפשר קצת לזרז את זה? וחוץ מזה אני שולחת לך מסר

 

[מ ת י ל ד ה]

היי אמא של עופרי וטל ../images/Emo140.gif!

ברוכה הבאה (אפילו אם את כבר איתנו...)! יש לי מס' שאלות: האם יש לך עזרה: עם הילדים, עם עבודות הבית? האם תוכלי לצאת מידי פעם עם הבעל לבילוי זוגי, או עם חברות - לנקות ת'ראש? או אולי יש מקום לעזרה מקצועית, אבל אני ממש ללא בקיאה בנושא... מה שאני יכולה להציע בינתיים, זה שתשתתפי ותשתפי אותנו כאן - זה מאד עוזר לראות שיש עוד הרבה נשים במצבך, ושאת לא לבד (לי זה עוזר)

. ועוד טיפ שאני עושה כל הזמן: כל מס' שורות שאני כותבת, אני מעתיקה ושומרת בוורד, עקב ריבוי המקרים בהם הודעותיי נשלחו לXXXXל

.

מירב

 

[אור67]

קודם כל(וירטואלי אומנם)קחי../images/Emo24.gif

נשמע שאת במצב לא נעים , מלחיץ ומדכא. אני חושבת שהצעד שאת עושה עכשיו זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות.צאי קצת מהבית. לעבודה/לקניון או where ever , תנסי להיות בחברת מבוגרים שאת אוהבת.לא כאלה שאת חייבת להיות בחברתם אא אלו שאת בוחרת ורוצה. אולי טיפול פסיכולגי לחיזטק הנפש והנשמה. אולי טיפולי שיאצו או כל טיפול הוליסטי אחר? אני מקווה שהדברים יסתדרו בשבילך. בנתיים אנחנו כאן.ביחד. ואה, כשאני כותבת הודעות ארוכות,בכדי שלא ילכו לאיבוד ואני יוסיף שערות לבנות לראשי מהביאוס, אני תמיד מעתיקה אותם בcopy ואם ההודעה הולכת לאיבוד תמיד יש לי את הpaste ידידי הטוב. לילה טוב אמא של עופרי

 

[dorlim]

טוב שהוצאת...

ועצות אין לי , אבל

כן

 

[שטיניבלונדפסים]

גם לי לקח ה-מ-ו-ן זמן להוציא

ת'רשיון נהיגה, באמת המון. אבל אח"כ זה אחלה. ואם את רוצה להרגיש מעורה יותר בחברת המבוגרים, לכי לחוג, בערב. וזה נכון, כשיושבים בבית רוצים לעבוד מחוץ לבית. כשעובדים מחוץ לבית, מחכים לשבת או לחג, שיהיה קצת חופש מהעבודה. מה לעשות, החיים זו לא עוגה שלמה. שיהיה לך כל טוב. מאמא שישבה הרבה שנים בבית, בגלל גידול ילדים.

 

[nubi]

../images/Emo24.gif נשמע שאת צריכה

דחוף לצאת מהבית...את הצעד הראשון כבר עשית וזה נהדר. מה לגבי חוגים/חדר כושר? קצת זמן לעצמך, בלי הילדים? ולצאת לעבודה נשמע לי הדבר הכי נכון (תתחילי לחפש כבר עכשיו, עוד לפני הרשיון).

 

[רחל של ענבל והתאומים]

כאילו אני כתבתי...

מה שאת מספרת על השינוי שחל בך, גם אני מרגישה ככה באיזשהו מקום. היציאה לעבודה בהחלט עוזרת. גם אני מוצאת את עצמי מתלוננת ורוטנת, ומה לעשות, לרוב יש הצדקה. אני בטוחה שעצם ההוצאה כבר עזרה לך, והפתרון היחיד מבחינתי הוא פשוט לדבר על זה עם מי שמבין אותך (כמו הפורום למשל

), ובנוסף לנסות להיפתח קצת יותר, לטפח את עצמך קצת יותר, אולי לקחת קורס או סדנא בנושא מעניין, לצאת קצת יותר עם חברות (אפילו עם הילדים). אני בטוחה שאם את תעשי צעד לשינוי ותרגישי יותר טוב עם עצמך, גם היחסים עם בנזוגך ישתפרו. לגבי היחס לעופרי, אני מבינה כי ענבל בדיוק בגילו וזה גיל קשה. גם אני לפעמים מתפרצת עליה אבל מנסה כל זמן פנוי שיש לי מהתאומים להסב את תשומת הלב הישר אליה, גם אני וגם היא מאד נהנות מזה. אנחנו מתנשקות, מדברות, משחקות. אם אני מצליחה כל יום להקדיש לה אפילו רק כמה דקות, אז התנהגותה משתפרת פלאים. לא יודעת אם אני עוזרת, אבל שולחת

וירטואלי מבין. רחל

 

[משוש30]

הי אמא של עפרי וטל בורכה הבאה../images/Emo140.gif

תשמעי את עוברת תקופה מאד קשה כשעופרי בדיוק בגיל שנתיים הנורא ויש לך עוד ילדה וכל זה אני מבינה די לבד בלי תמיכה של הבעל...(אבל אתזהאנילא ממש צריכה לספר לך) קצת קשה להישאר כל מה שהינו כשחיים שלנו כל כך משתנים ואנחנו כל כך עסוקות. אני חושבת שאת עושה את כל הצעדים הנכונים רק שתי שאלות קטנות: א. למה את חייבת רשיון? את לא יכולה בינתיים לנסוע באוטובוס או עם בעלך לעבודה? (או שאת מתכננת על להיות נהג משאית או נהג בוס ואז זה משהו אחר...

) ב. לא ממש הבנתי מה קורה עם הבעל חוץ מזה שהבנתי שלא ממש טוב אולי תפרטי בנוגע לזה: איפה אתם עומדים? מה הוא עושה כדי לעזור לך בבית? האם אתם מצליחים לדבר והעביר את התחושות שלכם הציפיות והבעיות אחד לשני? וכמובן המון המון בהצלחה. כבר עברת תיאוריה? כי יש אתר ממש נחמד באינטרנט שמכין לזה...

 

[1איתן ולהב שלנו]

היי../images/Emo24.gif

באמת טוב שיש איפה להוציא.... ואני רוצה את התשובה שכתבת לי

הגנב....

 

[מאיה ורוני]

השבוע אמרה לי חברה

כדי "לנחם" אותי על החזרה לעבודה , שכשאחזור יהיה לי הרבה יותר סבלנות בשביל שירי. כיון שהיא בכורה ואין לי בעיות סבלנות לא הבנתי למה הכוונה אבל אני מניחה שאת יכולה להבין, אם תעסיקי את עצמך מחוץ לבית בכל תחום שהוא, החל מקורסים או עבודה או כל דבר אחר, תחזרי לילדים אוהבת ושופעת סבלנות.

 

[sipor]

פתרון נוסף.

לא רק לצאת לעבודה, אלא למצוא חברת מבוגרים, כלומר חוג או חברות, באופן קבוע.. זה מאוד מוציא מהשיגרה וגם תורם לבגרות שלך. להיות כל היום בבית עם ילדים אפשר להשתגע וזה נכון, לאט לאט נכנסים לתוך הביתיות וכבר לא רוצים לצאת החוצה. כל מה שאת מספרת נראה לי כמו תופעה של הסתגרות בבית וכל היום להיות בחברת ילדים, אבל גם לך מגיע חיים וכדאי שתתחילי לחפש אותם.. אם בחוג, אם בעבודה חדשה ואם בחברות חדשות , זה ישפר לך את איכות החיים. אני יכולה לספר לך שאני משחקת באולינג בחברותה של בנות נוספות וזה מוציא מהשיגרה ולאט לאט גם אנו יוצאות לבלות יחד, ולמרות שילדתי לא מזמן אני מתעקשת לשמור לפחות על דבר אחד שפוי מהחיים הקודמים שלי... ממליצה בחום..