שלום לכולם

[דולב כל עולמי]

שלום לכולם../images/Emo9.gif

אני חגית, מבאר שבע, אם נכה, לילד בן 3 וחצי ותינוקת בת חודשיים, ששלושה שבועות כמעט סגורה בממ"ד. לאחר הפסקת האש החד צדדית שאמרו פשוט התחלתי לבכות, לא ייתכן שמתקפלים בייחוד שחמאס אמר שזה לא תופס אצלו, אני מסרבת להכנס לשאננות שבאר שבע תפסיק לקבל מטחי טילים, אך יותר מכל אני מסרבת בכל תוקף לקבל שחלילה המצב בשדרות וביישובי עוטף עזה ימשיך המצב כפי שהיה לפני הלחימה הכל כך מוצלחת. אני מורידה את הכובע בפני האנשים המדהימים שחייו כך 8 שנים ורואה כיצד בני בחרדה ועיניי מלאות דמעות על כך שאיך נאטמנו 8 שנים ולא ראינו את הפרחים של שדרות ועוטף עזה גדלים בתוך פחד וחרדה מתמדת אנא קבלו את התנצלותי. באמת מכל הלב חטאנו לפני תושבי שדרות ועוטף עזה התנצלותי כנה ומעומק הלב. האם תרשו לי לשאול שאלה? כיצד ניתן לחזור לשגרה? כיצד ניתן לשלוח ילד כה רך לגן בייחוד שהכול כה מעורפל, וכוונתי לכשיחזירו את הלימודים ילד שבהחלט נמצא בחרדה, ואם שחרדה אף יותר כי עליי לצאת על כיסא הגלגלים עם התינוקת בת החודשיים להביאו לגן ולהחזירו לגן מה אעשה אם ישוגרו טילים ואהיה באמצע הרחוב? לי לא תהיה האופציה של לרוץ עם ילדי למקום מוגן אהיה באמצע הרחוב נתונה לחסדי האל עינייי מוצפות דמעות ואינני יכולה כעת להמשיך לכתוב סלחו נא לי .

 

[ברוריהה]

../images/Emo201.gif נשמע לי קשה ברמות שאני לא יכולה לתאר

חוסר האונים גם ככה בסיטואציה הזאת הוא גדול. אנחנו בני ערובה של מצב מסויים שאין לנו שום שליטה בו כפרטים. במצב שלך זה נראה לי קשה פי אלף אלפי מונים. קשה לי לענות על השאלה של איך חוזרים לשגרה. אני עצמי מתלבטת בה. ולפעמים חושבת שאולי דוקא לנו שמכירים את זה שנים יותר "קל" לחזור לשגרה מאלה שכל זה חדש להם. מקווה שתמצאי את האיזון והדרך לחזור לחיים נורמאליים. מצטערת שלא יכולה לעזור מעבר לחיבוק מבין.

 

[Shampile]

../images/Emo201.gif את שואלת את שאלת מיליון ה - $

נראה לי שכולנו נגיע לזה נלמד. אין לי מושג איך יוצאים משגרה של שנים אל ידיעה שלא יהיה "צבע אדום". אני מאמינה שייקח לי הרבה זמן להבין ולהפנים שזה אפשרי. כנראה זה עניין של זמן מלווה בחשדנות גדולה. בגלל שאנחנו חיים את המצב תקופה ארוכה אין לי ספק שהגדולה תמשיך לבדוק לאן ניתן לרוץ בכל סיטואציה נתונה: מגרש משחקים, חצר ו/או בית וכד'. הזמן יעשה את שלו כבר אמרתי?

 

[נועה לביא]

כיווצת לי את הלב

פשוט לא נורמאלי הדבר הזה. תמיד ידעתי שיש אלה החיים ככה, עוטף עזה או עוטף לבנון בזמנו שם ילדים גדלו ובגרו כך, אפילו קרובי משפחה שלי (שגם איבדו את אביהם בלבנון), ואיכשהו זה כל הזמן נשאר משהו "של אחרים", לא קשור אלינו. אבל אחרי שלי יצא לרוץ הבייתה מהפארק, אני לא מפסיקה לחשוב על הילדים האלה שיש להם רק 15 שניות לתפוס מחסה. אני רואה את אחותי בת ה10 שמאז שזה התחיל החליפה חדר עם אבא שלי וישנה עם אמא שלי ובכלל לא מוכנה להיות לבד בחדר או בסלון, ואיך כולנו מדברים על זה ש"יאללה נמאס כבר", והילדים שלכם מכירים רק את מה שלנו נמאס ממנו. זה לא שפוי. אני מקווה שתתרגלו, מהר, לשגרה אחרת.

 

[Shampile]

שלא יהיה ספק

הילדים שלנו מאושרים, שמחים, חיים את חיי הכפר (אם בקיבוץ ואם במושב ). מערכת החינוך שלנו למדה להתמודד עם המצב וידעה לקחת חלק במאמץ (ביחד עם ההורים) על "שמירת החיות והשמחה" אצל הילדים. המקרה הפרטי שלי קצת שונה. אנחנו הגענו לפה לפני שנה וחצי, אחרי שליחות בארה"ב. אנחנו גרים במושב שלשמחתי לא סופג הרבה. כשקיבלנו החלטה להגיע לפה (בעלי במקור מהמושב) אמרתי שעם הקאסם הראשון אנחנו עוזבים....אז אמרתי. אשכול היא חבל ארץ מדהים, עם אנשים טובים, עובדי אדמה, מלח הארץ. מערכת חינוך מעולה שעומדת כבר שנים ב - TOP של בתי הספר בארץ ובכלל, לא האמנתי שבפרק זמן כל כך קצר אני ארגיש פה בבית. ממש בבית, בכל מובן המילה. אני מזמינה אותך ואת כולם לבוא לבקר ולראות בחודש הקרוב את היופי, פריחת הכלניות והשדות מוריקים. אם הפסקת האש תישמר ביום שבת קיבוץ בארי יקבל ממני את ביקור הבכורה של העונה - הכלניות כבר התחילו לפרוח

. יום נפלא

 

[נועה לביא]

בוודאי, ילדים מסתגלים טוב יותר מהמבוגרים

אבל עצם זה שזה הופך להיות חלק משגרת החיים של ילדים, יחד עם כל השגרה הרגילה של ילדים, זה מה שהכי לא נורמאלי. אני לא מוכנה שזו תהיה השגרה שלכם, רק בשביל להבטיח את זה שאנחנו או גוש דן לא נהיה בטווח. יפי ומכוערי נפש משתמשים ממש באותם טיעונים - "טילים על באר שבע" "טילים על תל אביב" - בשביל לתקוף את המבצע הזה. מה שיש לי להגיד להם זה - כן, אני דורשת שלא יהיו טילים בכלל על שום מקום ושעל כל טיל שנורה לעבר אזרחים תמימים היורים ישלמו מחיר (מהו - זה מבינים ממני יקבעו) גם אם זה אומר הפרת "רגיעה" וכן, אם המחיר של שקט מוחלט ארוך טווח היא שיש סיכון שאם וכאשר יופר יופר גם בעדה בעדה שדרות - כן יהיה. אני מכירה היטב, מילדות, את חבל אשכול, וזה אכן חבל ארץ מקסים. הרבה טיולי שבת משפחתיים היינו עושים שם. ממש מוזר לי לחשוב על המקום כאזור ספאר, ומקווה שגם לא יהיה בכך יותר צורך.