שלום לכולם

שלום לכולם

תשמעו...אני יודעת שאני כותבת בגיל קצת מאוחר, אבל לא ידעתי למי לפנות.
אז איך אתחיל את הסיפור בעיקרון אני אחות תאומה לילד אוטיסט pdd-אספרגר.
כבר 15 שנה.
כן זה קצת מאוחר לפנות אליכם, אבל זה לא היה גרוע כמו עכשיו.
אני בשירות לאומי(אני דתייה) משרתת די קרוב לבית...
ההורים שלי נסעו לאילת לכמה ימים והשאירו אותי עם אח שלי, ואנחנו לא מסתדרים כבר שנה שזה ככה.
הוא לא מקשיב לי ואני אחות התאומה שלו(אני הבכירה והוא אחרי.
ובזמן האחרון זה נהיה פשוט קטסטרופה..
בחודשים האחרונים לא יודעת אם כי חזרתי לשרת בבית אלא פשוט זה נהיה ככה.
הוא התחיל פתאום להסתובב מחוץ לבית, לצאת ולחזור.
כל הזמן בתירוץ שהוא זורק זבל והוא לא חוזר וצריך לחפש אותו.. ולפעמים הוא נמצא ליד הבית לפעמים לא.
אתמול ב22:00 בלילה הייתי צריכה לחפש אותו שוב ולשאול אנשים, ילד בן 20 איזו בושה זאת!
הוא בכיתה יג' מתנדב בצבא, והוא פשוט בדיכאון.
היום הוא בכלל לא רצה ללכת לבה''ס, ואני בדיכאון שאני צריכה להתמודד עם זה, וכל המשפחה שלי.
הוא גם מתרחק ממני, לא מדבר איתי אלים כלפי..
ואני צריכה לסבול את זה.. רק בגלל שחזרתי הביתה.
ויש משהו לעשות קבוצת תמיכה לאחים בעלי פדידי?
תודה לכל העוזרים.
בא לי פשוט לבכות..
ולזרוק חפצים שיש לי אח כזה ואני לא יודעת איך להתמודד איתו!
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נשמע שהטילו עלייך התמודדות שכבדה מדיי עלייך

האם ההורים שאלו אותך אם תהיי מוכנה לזה
או פשוט הודיעו לך שאת צריכה לשמור עליו?
האם אותו שאלו אם הוא מוכן לזה?
האם גם כשההורים בבית הוא יוצא לטיולים ונעלם?
מה הוא עושה בחייו- מתנדב בצבא או לומד בבי"ס?
אוהב את מה שהוא עושה?
ועוד שאלה: האם גם את "ילדה בת עשרים" או רק הוא "ילד"?

סליחה על מבול השאלות

זה פשוט כדי לקבל תמונה טובה יותר של המצב
כדי שיהיה לנו קצה חוט לנסות לעזור
 
זה בסדר

לא שאלו אותי קבעו עובדה כי זה היום נישואים שלהם. כל-כך פחדתי מהנטל הזה ובתחילת השבוע היה דווקא בסדר פתאום אתמול והיום, הוא פשוט השתגע, הוא גם עצוב נורא כי יש לו חבר שחולה בניוון שרירים בקבוצה המיוחדת (של הפידידי*
כן שאלו אותו והוא טען שהוא מוכן לזה, אני ממש חששתי.
בטח שהוא מסתובב כל הזמן, כל פעם... ואני כל פעם צריכה לחפש אותו ברחוב זה מביך אותי, אני מגחכת שכנים מסתכלים מה לעשות שאכפת לי? ולא בגלל האנשים, לי זה לא נעים מה ההיגיון בדבר?
מתנדב ולומד
גם שכחתי להוסיף שהוא כל הזמן שומע מוסיקה הוא ממלמל עם השירים, ועושה קולות מוזרים כאלו(זה פשוט מעצבן ומפחיד)
כן אני ילדה בת 20 והוא בגילי, קטן ב10 דקות.
והוא גם לא יכול לשבת בשקט חוסר שקט מתון(נורא..)
הוא שומע מוסיקה בקולי קולות, לא נותן לי לישון!
לא נותן מנוחה או שהוא בחוץ מסתובב, או שהוא בבית לא ישן, לא נח לרגע ללא רעש.
הוא גם בדיכאון כזה.. ואומר שהוא לא מוכשר, הוא נזכר באנשים מהמשפחה שנפטרו.
הוא כל הזמן מסתכל על תמונות שלי ושלו שהיינו תינוקות
מה זה אמור להביע?
אני מנסה לדבר איתו, הוא ישר מתחיל לצעוק ואומר:''לא כדאי לך להתעסק איתי..''
ושאני מנסה לעזור הוא אומר:''מה זה עוזר לי!''
לא משתף בכלום..רק אומר ''בסדרר''
לפעמים אני אומרת לעצמי לעזאזל מה אני צריכה את זה? אולי עדיף להיוולד במשפחה אחרת מושלמת יותר.
 

galitkm

New member
אני לא מכירה משפחות מושלמות

יש טובות יותר ויש טובות פחות ויש גם תקופות של עליות ומורדות כמעט לכל משפחה.
מבלי לדעת עליכם לפרטי פרטים אלא רק מתוך מה שכתבת, אני חושבת שכנראה יש קשר בין איך שאת חושבת עליו לבין זה שהוא מתרחק ממך ולא משתף איתך פעולה ואני מצטטת מתוך מה שכתבת משהו שלדעתי אמור לגרום לו להסתייג ולהעלב ממך גם אם את לא אומרת לו את זה בגלוי כי אוטיסטים מרגישים הרבה פעמים מה שחושבים עליהם גם אם לא ממש אומרים להם - את כתבת: "הוא כל הזמן שומע מוסיקה הוא ממלמל עם השירים, ועושה קולות מוזרים כאלו(זה פשוט מעצבן ומפחיד)". מניסיון שלי אני הגעתי למסקנה שכששופטים ככה התנהגויות אוטיסטיות, האוטיסט נעלב כי אולי מדובר בהתנהגות מוזרה אבל לא מזיקה ואנשים נעלבים ומתרחקים כשחושבים עליהם שהם מעצבנים ומפחידים, בלי קשר להיותם אוטיסטים או לא.
לטווח הארוך, אם חשוב לך שהוא ישתף איתך פעולה יותר אני ממליצה קודם כל ללמוד להבין ולכבד את השונות שלו, אותן התנהגויות שאינן מסוכנות באמת לסביבה או מזיקות אלא רק שונות ומוזרות.
דבר נוסף אני חושבת שההורים שלך לא היו בסדר איתך כשיצאו לבלות והשאירו אותך להתמודד עם מצב שכל כך קשה לך ואין לך כלים להתמודד איתו. מתוך מה שאת כותבת את נשמעת לי אחות ובת אוהבת, אכפתית ואחראית אבל לדעתי ההורים שלכם צריכים להתחשב בך יותר. אני לא מבינה איך הם יכולים לבלות ולהשאיר אותך ואותו להתמודד ככה, אני במקומם לא הייתי מסוגלת להנות מבילוי ולדעת שילדיי סובלים כדי שאני אבלה בנחת. לדעתי כדאי לך לדבר איתם בגלוי על הנושא כדי שמצב כזה לא יחזור
 

EDEN1000

New member
חמודה אל תילחצי זה חלק ההתופעות לצערנו ו

קודם כל אל תתבישי באחיך ואל תחשבני לא לשכנים ולא לחברות
תקבלי אותו איך שהוא עם כל הקושי שבדבר אני מניחה שהסביבה שמכירה אתכם מקרוב מספיק חכמה להבין שיש בעיה
כמה שזה מעצבן הוא לא עושה בכוונה גם הבת שלי בת 14 שרה בקול ומשמיע רעשים ומדברת לעצמה וגם מדברת על הנפטרים
את צריכה להבין שאין להם הרבה נושאים בחיים ואם הם נתקעים על נושא מסויים אז הם נתפסים בו אין ספק צריך הרבה סבלנות תנסי להתעלם.
ותחשבי ההורים של מתמודדים כבר מספיק שנים עם זה
וזה לא נעשה פשוט משנה לשנה.
 
אני אוטיסט בן 22 וגם דתי

ואני רציתי לומר לך שאת מקסימה כל הכבוד ו תנסי לעזור לאח שלך ולא להראות לו שאת כועסת כנראה שהוא נפגע ממך כל הזמן אבל אני מאמין שאת מקסימה תדברי על זה עם ההורים שלך בכל מקרה אני מציע לך לדבר עם דמות שהוא אוהב אולי רב או מישהו שמכיר את המקרה שלו מקרוב בהצלחה ושוב את ריגשת אותי
 
אני אציע לך משהו

תדברי עם אבא שבשמיים תעשי התבודדיות מתחת לשמיכה אפילו בחדר שלך תעשי את זה באמת
 

nirity1

New member
את חייבת להתקשר להורים שלך

אם כל הכבוד ליום הנישואים שלהם. את צריכה לספר להם מה קורה.
 

7ofnine

New member
להתייעץ עם ההורים

כדאי שתתקשרי לשאול אותם מה לעשות ולספר להם מה קרה.
בינתיים עד שהם יחזרו כדי לנסות להעביר את הזמן איתו, האם יש באפשרותך לנסות להציע לו לעשות משהו שהוא אוהב איתך ביחד? אולי לראות איתו ביחד סרט, או ללכת איתו ביחד לקנות משהו שהוא אוהב כדי לקרב ביניכם או להעביר את הזמן?
 
ההורים שלי בבית

המצב יצא מכלל שליטה הנכנסתי הביתה שוב מוזיקה בקולי קולות. שוב הוא יוצא מהבית, שוב ושוב
אני החלטתי שאולי אני לא אגור בבית אלא אצל חברות בתקופה הקרובה.
אני ואח שלי לא נתקרב אף פעם ואני כבר השלמתי עם זה שאין לנו על מה לדבר!
 

7ofnine

New member
למה? בגלל המוזיקה הקולנית

ובגלל שהוא יוצא מהבית בלי רשות? בגלל זה לא תדברי איתו? חבל, הרבה צעירים שומעים מוזיקה בקולי קולות ומעצבנים את הסביבה, כי קשה להם. גם אני הייתי ככה, זה משתנה.
 
כן קבוצה שנקראית 'ניצן'

לילדים אוטיסטים הם נפגשים פעם בשבוע זה לא ממש עוזר..
אין לו גם תחביבים משלו הוא ממש מדוכא
 
למעלה