שלום לכולן, וגם שאלה על גמגום

דורית++

New member
שלום לכולן, וגם שאלה על גמגום

שלום לכולן, שמי דורית, אמא חד הורית מבחירה לליאור ועמית, תאומים (בנים) בני שנתיים וארבעה חודשים. אני קוראת בפורום מזה מספר שבועות, ונהנית מאוד מתוכנו. למדתי כאן כמה דברים מעניינים, ומאד אשמח לשמוע דעתכן בנושא המטריד אותי לאחרונה. ליאור, שכבר מדבר כמה חודשים, החל לפני כמה ימים לגמגם. זה נראה כאילו שבאמצע משפט הוא ``נתקע``, וחוזר על אותה ההברה מספר פעמים. בסופו של דבר הוא מסיים את המשפט, אבל זה לוקח לו די הרבה זמן. האם יש טעם לברר את העניין עם איש מקצוע, או שאני סתם אמא דאגנית? אני רק מבקשת לציין שליאור ועמית עדיין לא הולכים לגן, אלא נמצאים בבית עם מטפלת (דוברת עברית טובה). המטפלת אגב טוענת שזה קורה להרבה ילדים, אבל אני לא נתקלתי בתופעה. בתודה, דורית
 

חוה 1

New member
קודם כל ברוכה הבאה.

גם לי הייתה בדיוק אותה הבעיה ומאד נלחצתי וכן בררתי אצל המון אנשים מקצועיים. אז ככה, זה מאד שכיח אצל ילדים בגיל של בנך לגמגם. אם לא מעירים להם וצוחקים להם זה עובר לבד. עד כמה שזה קשה צריך פשוט להתעלם מהענין ולגלות סבלנות לשמוע אותו עד הסוף.
 

ליפז

New member
הי דורית, אין לך מה להלחץ זה באמת

קורה הרבה, גם לביתי זה קרה ופשוט התייחסנו כאילו אין כלום וזה עבר. חשוב לא להעיר לו כשזה קורה ולא לנסות להשלים את המילים במקומו, גם אם את רואה שזה קשה לו להוציא את המילה הרצויה אל תתערבי - בסוף זה מסתדר. אם נמצאים בחברה ואחרים מעירים או משלימים במקומו את המילים תבקשי מהם (לא בפני הילד) שימשיכו להתנהג כרגיל כאילו כלום לא קרה ואת תראי שהכל יעבור.
 

מירי,

New member
לא יודעת אם זה קורה להרבה ילדים...

אבל זה בהחלט קורה לילד שלי...דודו 4.5, הוא מדבר שוטף בערך מגיל שנתיים ובשנה האחרונה גם אנחנו ניתקלנו בהמון מצבים של כמו גימגום , בהתחלה לא הערנו , ניסינו לראות מאיפה זה בא , אנחנו גילינו שכאשר הוא חושב יותר מהר מהדיבור - זה נת-ת-ת-ת-קע! אז פשוט ביקשנו ממנו לעצור לחשוב רגע על כל מה שהוא רוצה להגיד לנו ולמהשיך , היום אני רואה שלפעמים הוא עושה את זה לבד- מפסיק לכמה שניות ואז חוזר לדבר שוטף...
 
מירי ,בדיוק מה שאמרת לבנך לעשות

אמרו לנו 2 קלינאיות תקשורת לא לעשות. לא לעצור ולחשוב לא להעיר לא לא לא. ברגע שמעירים ומבקשים לעצור הדברים נעשים חמורים יותר. כי דבור זה לא משהו שצריך לעצור ולחשוב . ואם צריך לחשוב יותר מדי אז מגמגמים.
 
זה תלוי בגיל!!

בגיל שנתיים את צודקת, בגיל 4.5 מירי צודקת. לפחות כך אני חושבת. וזה מתוך הנסיון *שלי*, אני זוכרת שהייתי מגמגת בסביבות גיל 4.5, זה בא פתאום למרות שהייתי מאוד רהוטה. ממה שאני זוכרת זה הלך ככה: הייתה לי תשובה מוכנה בראש, והיה לי ברור מה אני הולכת להגיד. ואז אני מתחילה להגיד את מה שהיה לי בראש, ותוך כדי שאני מדברת אני שומעת מבחוץ מה שהפה שלי אומר (כמאמר השיר) זה הרגע שאני מתבלבלת, כי פתאום המילה הזאת נשמעת לי אחרת (זה הזמן שמתחילים להבין את משמעות המילה ושל משחקי מילים ) וגם כי קשה לדבר ולהקשיב בו זמנית, אז צריך פסק זמן. אז נתקעים על המילה זאת שאחרי המילה המבלבלת. אני זוכרת שהורי (מה זה הורי, אמא שלי) כעסו עלי, וזה כמובן לא עזר. אח``כ הם עברו לטקטיקה של מירי, ואכן הייתי מפסיקה לחשוב עד שזה עבר. אבל זה המקרה שלי, בגיל שנתיים זה כמובן אחר, גם לילדים שמגמגמים מהתרגשות או ביישנות או פחד יש טיפול שונה.
 

zimes

New member
זה כמו כשרצים במדרגות

אם הבנתי נכון את התיאור שלך, נפלתי (או כמעט) יותר מפעם כי פתאום התחלתי לחשוב איפה אני מניחה את הרגל הבאה. ואם האנלוגיה שלי מתאימה - אז אסור לחשוב באמצע. אפשר לתכנן לפני, אבל לא באמצע.
 
בדיוק! רק שזה לא מפחיד, זה מעניין.

אגב, גם היום יש לי חיבה לגמגום (יזום), אבל אני לא עושה את זה כי זה מעצבן את השומעים ובכלל לא משעשע אותם כמו שזה משעשע אותי...
 

מירי,

New member
אנחנו הקשנו ממה שקורה לנו...

כשאני חושבת מהר יותר מהדיבור או הכתיבה , זה יוצא ממש לא מובן! אז אני עוצרת מסדרת לרגע את המחשבות ואת מה שאני רוצה להגיד או לכתוב וממשיכה הלאה... אצל דודו ממש שמנו לב שהוא מדלג על מילים והשלב הבא במשפט הוא להתקע כי איפה מה שאני אומר ואיפה מה שאני חושב...זו אפילו לא הייתה בעיה של ללכת לקלינאית , אנחנו עוד לא שקלנו טיפול ו``גילינו`` שכאשר הוא עוצר ו``מתכנן`` את ההמשך הוא יכול להמשיך לדבר רהוט ומהר. אולי כמו שאמרה אמא של קשת , זה מתאים יותר לגיל 4 ולא לגיל 2...
 
למעלה