שלום לכולן

[dganit1]

שלום לכולן

אני בת 27 גרה בר"ג אני עובדת במשרד פרטי ומאוד אוהבת את עבודתי אוטוטו אני אמורה ללדת אבל נורא מתלבטת האם אוכל לחזור לעבודה אחרי הלידה... מצד אחד להשאיר תינוק בן 4 חודשים ללא אימו נשמע אפילו לי אכזרי למדי מצד שני אם לא תהיה לי השיגרה של לקום להתלבש להתאפר לראות אנשים וללכת לעבודה יהיה לי קשה מאוד ויהיה לי חבל לותר על עבודתי הנוכחית אז מה עושים?

 

[טל66]

דגנית שלום,

כשאני הייתי בהריון אפילו לא חשבתי על דברים כאלו. אבל בואי ואספר לך את הסיפור שלי. כששחר היה בן שלשה חודשים, לא עלה על דעתי להשאיר אותו אצל מטפלת ולחזור לעבודה. אז משכתי עוד קצת ועוד קצת עד שעברו 6 חודשים ובדיוק כשהודעתי בעבודה שהנה אני חוזרת אמרו לי שאי אפשר כרגע כי אין מקום ועוד כל מיני תרוצים. חיכיתי 3 חודשים ואז פיטרו אותי!!! אז לא שאני רוצה ליאש אותך - הרי לא לשם כך נועד הפורום אלא להפך, אבל לדעתי צריך לחזור לעבודה בערך אחרי 5-6 חודשים אם יש אפשרות כלכלית כמובן. ואז..... צריך למצוא מקום חם ואוהב לקטנצ´יק כי הוא הרי האוצר הכי משובח שלנו. אני העדפתי פעוטון ולא משפחתון והכי היה לי חשוב שיהיו כמה שיותר מטפלות ובטח שלא רק אחת! ושתהיה חצר ומשחקים ועוד חברים לשחק איתם והבטיחות הכי חשובה (לבדוק את המשחקים ולבדוק את החדרים והמיטות וכו´) ובאשר לשיגרה של לקום להתלבש להתאפר לראות אנשים וללכת לעבודה, אל תוותרי על זה בשום אופן. תראי אותי.... עדיין לא מצאתי עבודה וכל השיגרה הלכה לי ולפעמים אני מרגישה מאד משועממת (למרות שאני עושה המוןולא מפסיקה לחפש עבודה). ובקשר לאכזריות של להשאיר ילד אצל מטפלת ולא אצל אימו. צאי מזה. ככה זה בחיים הם לומדים להסתדר עם זה וחשוב לציין שמי שמרגיש יותר רע מכל העניין אלו אנחנו האימהות. הם בכלל שמחים להם שם! תחשבי על זה. והכי חשוב שתהיה לידה קלה (אותי הצחיק המשפט הזה כשהייתי בהריון, זה כמו המדען הגרוזיני הנודע!) ובהצלחה. עדכני אותנו.

 

[אלה_ה]

אל תרתמי את העגלה לפני הסוס

תינוק הוא שינוי כל כך גדול ומהותי שאינך יודעת איך הוא ישפיע עלייך. אני יודעת שאני כיום לא אותה אחת שהייתי לפני שהוא נולד. האמהות משנה אותך אם תרצי או לא ולכן אין טעם להחליט החלטות. עדיף שתזרמי עם החיים ובעוד כמה חודשים כשתגיעי לנקודה המתאימה תחליטי. ואז יהיה הרבה יותר קל מאשר המחשבות התאורטיות עכשיו. לגבי השאלה אם להישאר בבית או לא-רוב הסיכויים שתצטרכי להתפשר על משהו כי בד"כ אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אבל יש פשרות שאפשר לקחת ולהיות מרוצים. לדוגמא-כדי לשמור על מקום העבודה שאת אוהבת, את יכולה לחזור בהדרגה ולא למשרה מלאה. כך עדיין תהיה לך עבודה טובה ועניין מצד אחד ומצד שני תהיי איתו הרבה זמן. זאת כמובן אם מקום העבודה והמצב הכלכלי מאפשרים.

 

[dganit1]

תודה על העצות ועל ההקשבה

ככה גם אני הרגשתי בתחילת ההריון שיהיה מה שיהיה אין מה לתכנן או להחליט על משהו עד שהלידה תעבור בשלום אבל עכשיו כשזה אוטוטו מתקרב ואני צריכה גם לתת תשובות לבוסים שלי (והם בניגוד להרבה בוסים שעברתי מאוד אנושיים ומתחשבים שממש לא הייתי רוצה לאכזב אותם לא כל שכן לאבד אותם) אז אני מתלבטת בעניין וזה לא קל... אני מרגישה שאני רוצה לחזור אבל שבטח זה לא יהיה אפשרי אולי לחצי משרה ולעלות את השעות בהדרגה זה גם מה שאני חשבתי אבל אני רואה את חברותי שילדו ועזבו לשנה או אף יותר את מקום העבודה או ביקשו לחזור אך כבר לא רצו אותן וזה פשוט נראה לי הנורמה אני רק לא בטוחה שהיא תתאים אלי

 

[טל66]

אני לא חושבת שזו הנורמה

הרבה חברות שלי דוקא חזרו לעבודה וקיבלו אותן בשמחה. אבל גם אם לא תמיד אפשר למצוא משהו אחר שיותר יתאים. וכמו שאלה אמרה אין מה לחשוב על זה כעת. חכי בסבלנות והזמן יעשה את שלו. ובאשר לבוסים שלך, אימרי להם שאת מתכוונת לחזור לאחר כארבעה חודשים ובמקביל הסבירי להם על התלבטויותיך אני בטוחה שאם הם מתחשבים כל כך כמו שאמרת הם יבינו.