שלום לכל הנוכחות!
תוכן שלילי בגוף ההודעה

שלום לכל הנוכחות!
תוכן שלילי בגוף ההודעה

קוראת פה כבר תקופה, ומנסה לאסוף את עצמי ולחשוב מה יש לי להגיד ולשאול (חפירה, למי שיש סבלנות)
אתחיל מההסטוריה -
לפני שש שנים הריון רצוי ולא קל פיזית ונפשית עם בתי הבכורה רוני. הקאות מההתחלה ועד הסוף, סכרת הריונית, דכאון בהריון, פריצת דיסק בהריון וחופשת מחלה של 4 חודשים. 39+0 יומיים צירים בבית, ירידת מים, בית חולים - פתיחה 3-4 ולידה נטולת תחושה עם אפידורל ופיטוצין, התאוששות קלה, הנקה מלאה.
חודש אחרי סיום הנקה - הריון שני , ההריון של אושרי (רוני בת שנה בעת ההפריה) - עוד יותר קשה פיזית, 39+4 ,4 ימים של צירים, מגיעה לביקורת שגרתית אצל הגינקולוגית רק כי לא בא לי ללכת לבית חולים לראות מה הפתיחה ומתברר שהבן שלנו מת בבטן. ויש לי פתיחה שלוש. נוסעים בדמעות ללדת, אותו בית חולים, אותו חדר לידה, אותו הליך פיזי בדיוק רק קצר בשעה, ושוב התאוששות פיזית קלה פרט לנהרות חלב וחור בלב שלא נסגר. בלידה עצמה נראה קשר מהודק אמיתי בחלב הטבור, וזו כנראה סיבת המוות הפתאומי, לא חפרנו מעבר.
מהלידה הזו עברו 4.5 שנים בהן לא הייתי בהריון, אבל כן הייתי בטיפול נפשי ובשיקום זוגיות ובכלל כל מה שהתרסק באותה תקופה, מההריון של רוני והדכאון שלו ואילך.
ועכשיו אני שבוע 27, הריון עם בן, ומעבר לכך שחשוב לי לצאת עם ידיים מלאות וזה לא ממש מובן מאליו - חשוב לי לעבור את ההריון הזה כחוויה מתקנת. בקטע של התמודדות עם בחילות, ופיזור עומסים, והמנעות מדכאון, והתחברות לעובר וכל הדברים הקטנים הללו שהופכים הריון למשהו חיובי. מה אגיד לכן - למרות רשימת מיחושים מרשימה מאוד אני בסה"כ מצליחה באמת ליהנות ולהתחבר להריון הזה הרבה יותר מהקודמים.
ואז מגיע עניין הלידה. ומה שאני פוחדת ממנו זה חרדה אטומית שאני אהיה בה מהציר הראשון עד לבכי הראשון. צלילה לתוך הטראומה של הלידה השקטה, עם בור שחור שנפער ואני נופלת לתוכו וכל קשר ביני לבין המציאות מקרי בהחלט. וזה לא מקום שאני רוצה להיות בו, ביליתי שם מספיק. ולמה אני חושבת שזה מה שיקרה? כי החרדה קיימת לה כל שניה גם עכשיו, והרגעים שהיא התפרצה ללא שליטה היו בצירים שהיו לי אחרי מי שפיר בהריון הזה, ובלידה של החברה ההכי טובה לפני חודש.
ואחרי כל החפירות, מגיע כך נדמה לי גוף השאלה - קודם כל כדי שהלידה תהיה שונה - אז היא צריכה להיות שונה. אז הפעם לידה פעילה ללא אפידורל, עושה עם עצמי תרגילי נשימה (מכירה היטב מהבחילות) וכדור פיזיו, והכנה מנטלית בדמיון מודרך שלי עם עצמי. אז לשלב של הלידה עצמה שבה כל כך כואב שאת כבר לא יכולה לפחד אני די מוכנה. אבל מה עושים עם השלב הלטנטי הנצחי הזה? איזו הכנה אני יכולה לעשות, נפשית ומנטלית בעיקר, שתעזור לי לצלוח יומיים שלושה של צירים לא מאוד מעיקים אבל כאלה שברור מה יקרה בסופם ולא להשתגע? החלק הפיזי קליל עד כדי גיחוך - בלידה של רוני כל מה שרציתי זה לדעת עד כמה המחזורים שלי היו קשים כל החיים. מה אגיד לכן, אחרי יומיים של צירים בבית, ירידת מים ואחרי זה פשוט ציר אחד מתמשך לאורך 5 שעות עד פתיחה 4.5 ואפידורל - זה לא היה כמו המחזור ההכי גרוע שלי, אפילו לא קרוב. אז כל טלטולי האגן המומלצים וההליכות, ותנוחות החתול והכריעה להקלה - עושה את זה באופן טבעי מגיל אחת עשרה ולא ממש דואגת יותר. זאת בעצם הסיבה שלקחתי אפידורל - סוף סוף יש טיפול!!!!!!! ממש לא בגלל שלא יכולתי לסחוב יותר, אלא כי לא ראיתי את המטרה מאחורי הכאבים, ורק את הדרך להיפטר מהם. והאמת כל כך התרגשתי לפגוש את התינוקת שלי, שלא הייתי מסוגלת להכיל שום רגש או תחושה נוספת.
אבל מה עם החלק הרגשי שיהיה פנוי לחרדה מאחר והחלק הפיזי בשלבים הראשונים אינו דומיננטי? איך אני מכינה את עצמי ואת בן הזוג שילווה אותי?(כמובן היה חלק משמעותי מכל לידה עד עכשיו).
מי באמת מסוגל לתמוך בי נפשית במשך יומיים שלושה ברציפות כדי שלא אכנס לסרטים? יש דרך שבה אני אוכל לעשות את זה? בעיקר חושבת על אמצעים שבהם אתמקד בקידום הלידה הזאת כדי להעביר את הזמן המדובר. לא יודעת. די הולכת לאיבוד בשלב הלטנטי.
כל תגובה תתקבל בברכה.
 

newmama14

New member


היי,
קודם כל מציעה לשנות את הכותרת, כי בגללה כמעט ולא נכנסתי לקרוא... זה לא תוכן שלילי, הוא תוכן לא פשוט ואפילו קשה, אבל חיובי. את מחפשת עצה כיצד לבוא מוכנה ללידה טובה ומעצימה אחרי חוויות חיים ולידה לא פשוטות.

אני לא בטוחה כל כך איך לענות לך, אבל אנסה. מקווה שאצליח להתנסח.
נשמע שעברת כמה שנים מאוד מאוד קשות, ואני מקווה שסיימת את מנת הסבל, ועכשיו יתחילו שנים טובות.
אני אפילו לא יכולה לנסות ולדמיין איזה חוויה כואבת ומצלקת היא לידה שקטה. שלא לדבר על שבוע כל כך מתקדם.
כתבת שהיית בטיפול. לא הבנתי אם את עדיין. אולי שווה לקבל קצת תמיכה מהכיוון הזה. נראה לי שהדבר הכי חשוב זה לשחרר את הכאב שעוד נשאר, שחוזר עם הצירים, של הלידה הקשה שעברת והתוצאה שלה, כי זה שב ומציף אותך, וחבל מאוד שיחזור ברגע האמת בצירים, ונראה לי חשוב שתעשי כל מה שאת יכולה כדי לא להביא איתך את המשא הכבד הזה ללידה. קל להגיד כמובן, ואני באמת לא יודעת איך, וברור לי שבמציאות המחשבות באופן טבעי ישובו לשם.
אני אכתוב לך מחשבות מהמקום שאני נמצאת בו. בדיוק הגיע אליי הספר שהזמנתי של ההיפנובירת'ינג. להרבה מאוד מהדברים שכתובים שם בכלל בכלל לא התחברתי. אבל החלק שהכי התחברתי אליו, וסימנתי כי אני רוצה לחזור אליו, הוא ההשפעה השלילית של פחד על הלידה. אני ממש מאמינה בזה. כשאני חוזרת ללידה שלי, שלוותה מתחילתה במחשבות על קרובת משפחה שקרה לה זמן קצר קודם לכן גם אסון בלידה (ילד חי, אבל עם נזקים קשים), כבר באתי מראש עם פחד, שהלך וגבר ככל שהלחיצו אותי בגלל ירידות הדופק, בגלל שאמרו לי שאם לא אשכב אקרע, שלא אלחץ, ואז שכן אלחץ, ואז שאני לא לוחצת אפקטיבי. כל זה גרם לגוף שלי, שעד אז התמודד נפלא, להתכווץ ולכאוב, והקשה על ההתקדמות של הלידה. ומה שסימנתי לעצמי להריון הנוכחי כמטרה, זה לבוא ללידה נקייה מפחדים, לשחרר את הלידה הקודמת, לשחרר סיפורי לידה קשים שקראתי ברשת (שלך למשל, תסלחי לי...), לא לפחד מדברים שאומרים לי או דברים שיכולים לקרות...
לגבי הקושי של האורך של השלב הלטנטי, אם אני מבינה נכון, את אומרת שלא הכאב מטריד אותך, אלא ההתמודדות הנפשית בשלב זה. אני מקווה שהפעם הלידה שלך תהיה מהירה יותר, עם שלב לטנטי יותר קצר. תזכרי שכל לידה היא אחרת, וזה שהיו פעמיים ארוכות לא מחייב שום דבר לגבי הפעם השלישית. תנסי אולי להמשיך בשגרת היום שלך כל עוד את יכולה... אולי שווה לך גם לשקול ליווי של מישהי מקצועית, שתוכל לתמוך בך בעיקר מהפן הנפשי. אם את אומרת שעם הכאבים הצלחת להתמודד, זה נפלא. תזכרי את זה, תזכרי שאת יכולה להתמודד עם הכאב, תנסי להשאר רגוע ולתת להורמונים הטובים לעשות את שלהם (שוב, קל להגיד וקשה לעשות... אני פשוט משתפת במחשבות שלי לגבי עצמי). תאמיני בגוף שלך ובנפש שלך, הם הרבה יותר חזקים ממה שאת משערת. מה שהם כותבים בהיפנו, זה שאם הגוף רפוי (וגם הנפש שקטה) הוא פחות כואב, ועושה את העבודה שלו יותר בזריזות. נשמע לי אינטואיטיבית נכון, ברמה מסויימת...

אולי שווה לך לבדוק לגבי קורס היפנובירתינג, ופגישות של עיבוד לידה ושחרור פחדים. אני אישית החלטתי שלא לעשות זאת, פשוט כי פחות התחברתי לשיטות שלהם להרפייה (הרבה ויזואליזציה, ליטופים של בן הזוג, דיקלומים ודיסקים), פתאום אני מבינה שבפעם שעברה הייתי רוב הזמן (עד שהגעתי לחדר הלידה - שם איבדתי את זה) די רפויה וממוקדת, התרכזתי בנשימות ו"נכנסתי פנימה" באופן טבעי, ובאמת לא ממש כאב לי, ואכן הלידה התקדמה מהר. אבל מה שבאמת דיבר אליי בשיטה הזו, ושזו הסיבה שאני חושבת ששווה לך לבדוק, זה העניין הזה של השחרור מהפחדים וההשפעות שלהם על הלידה. מציעה לך לקרוא על זה.
מציעה לך גם לקרוא על השיטה של "ללדת מבפנים" birthing from within, שמדברת על זה שהלידה יכולה להתפתח בהרבה דרכים, ומה שחשוב זה לקבל החלטות מתוך רוגע ומודעות, בלי שיפוטיות והאשמה עצמית אם הדברים לא בדיוק זורמים כמתוכנן. לדעתי זה יכול לתת לך גם קצת חומר למחשבה.
זהו. מצטערת אם לא ממש עזרתי.

אני מאחלת לך שתהיה לך לידה טובה ורגועה, כמו שאת מאחלת לעצמך, שהתינוק יביא לכם הרבה אור ושמחה למשפחה. ואמן תגיעי לפה עוד 13 שבועות, ותשתפי בסיפור לידה מהמם, בדיוק כמו שאת מאחלת לעצמך ומדמיינת אותו...

שבת שלום!
 
קודם כל תודה רבה על התגובה :)

אכן לא הקדשתי יותר מדי מחשבה לכותרת, פרט לכך שלא כל אחת כדאי לה להכנס ולקרוא את זה.
יתכן שבאמת שיטות הרפיה זה מה שצריך, כי סה"כ אני לא פוחדת מהלידה, אני פוחדת מכך שאכנס לחרדה ולא אהיה פנויה רגשית בכלל לקלוט שאני בלידה תקינה ולעבור את כל ההליך הרגשי שאמור לקרות עם זה. ואז כמובן יש את אפקט הפחד שמדכא ומעכב את הלידה, אם כי די סומכת על הגוף שלי שיידע ללדת בכל זאת. אבל רוצה את הנפש מעורבת בתהליך מעצים וחווייתי שלא כל כך עניין אותי עד שלא נחשפתי לכל התחום של לידה פעילה ולא ידעתי להרגיש בלידות הקודמות. ועכשיו הרעיון של לידה פעילה זה לא רק כדי לברוח ממחשבות, זה כי התהליך עצמו באמת מעניין ומושך בעיניי.
אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים, אבל לא משהו שמתאים ספציפית לעיבוד לידה. הולך להסתיים לאחר ההריון, אני מניחה. לעיבוד לידה נדרש משהו אחר, ואני לא יודעת להגדיר מה.
&nbsp
 
שמחה שהוטפת תיקון לכותרת :)

ראשית שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך לידה טובה ומעצימה...
נראה שאת עושה הרבה למען הלידה וזה מצויין..
אני מציעה לך לקרוא על שיטת קיי שיכולה לתת לך מענה מנטלי לפחדים שלך גם בשלבים הראשונים

לפני מספר חודשים הגיעה אליי אישה שההריון הראשון הסתיים בלידה שקטה, אחריו היו שני הריונות ולידות טובים ואחרכך הריון שהסתיים בשבוע 12 בגלל שלא נמצא דופק והיא הגיעה עם חרדות ופחד עצומים וחוסר אמונה בגוף.. עברנו תהליך מדהים בשיטת קיי והיא ילדה בלידת מים מופלאה בחדר הלידה הטבעי בתל השומר כך שאני רוצה שתאמיני שהכל אפשרי..

המון הצלחה!
 
תודה!

קוראת על שיטת קיי ומוצאת שיש עם מה לעבוד שם, וזה טכניקות שאני יכולה להבין ולהתחבר

שכחתי לצין בהודעה המקורית שאני אחות שעובדת בבית החולים שילדתי בו, אז סביבה רפואית זה לא משהו שאני צריכה להתמודד איתו במיוחד, זה די נוח לי.
 
לדעתי היפנובירתינג יכול לתת לך כלים

פיזיים, תוכלי להכיר ולתרגל הרפיות שיאפשרו לך להרפות ולעבור את שלבי הלידה בצורה נוחה יחסית וגם כלים נפשיים, תוכלי לימצוא משפטים שיתאימו לך ויחזקו אותך, לדעתי קורס היפנו יתן גם לך וגם לבן הזוג כלים מאד משמעותיים לצלוח את השלב הלטנטי ואת השלב הפעיל במינימום אי נוחות. בנוסף אם את מרגישה צורך בעיבוד הלידות הקודמות אני ממליצה מכל הלב על קונסטלציה משפחתית.
מאחלת לך הריון קל ומשעמם וכמובן תינוק בריא ומתוק
 

newmama14

New member
שאלות לגבי היפנובירתינג...

היי, סליחה מנצלת את השירשור, אבל יש לי קצת שאלות לגבי היפנובירתינג...
קראתי את הספר, האזנתי לדיסק שהגיע איתו. לא ממה התחברתי לחלק גדול מהדברים, מה גם שהספר לא ממש נותן כלים פרקטיים, אלא מידע כללי, ומרגיש כמו פרומו אחד ארוך לקורס במקום לספק מידע באופן עצמאי.

אחד הדברים שהכי דיברו אליי זה לגבי ההשפעה של פחד על הלידה ושחרור מפחדים.
מה שאני כן לקחת מהספר זה העניין של נשימות, שזה מה שהכי עזר לי להתמקד ולהתמודד בלידה הקודמת. אז עשיתי פשוט נשימות עמוקות מהאף והוצאתי לאט מהפה עם "ססססס...." או "ששש...." ואח"כ גם "פפפפ...." ובסוף גם קולות נמוכים ואנחות.
בספר של ההיפנו אם הבנתי נכון מדברים על שלושה סוגי נשימות בכולן הנשיפה היא מהאף. לא מצליחה לנשוף מהאף במשך יותר מ-3-4 שניות, ובטח לא מצליחה להיות רפויה ככה.. איך עושים זאת נכון? מה אני מפספסת? יש איזשהם טיפים?
 
הרעיון הוא שנשימות ההיפנו הן מאד איטיות

הן מהחלק האחורי של הגרון. כמו נשימות אוג'אי של היוגה, לא נשימות רגילות מהאף
וככל שמתרגלים יותר זה נהיה יותר טבעי ופשוט ואפשר גם מתוך הרפיה.
היתרון בנשימות האלה שהן מעבירות המון חמצן לשליה ומאפשרות לתינוק להרגיש בנוח,הן עוזרות לאנדרופינים להשתחרר ומהוות נקודת פוקוס. אם חשובות לך הנשימות אולי שווה לקבוע פגישה עם מדריכת היפנובירתינג שתלמד אותך אותן.
 
למעלה