שלום לפורום שאלה

carey2

New member
שלום לפורום שאלה

אני פעם ראשונה בפורום יש לי שאלה האם החבר הטלפוני עדיין אקטואלי ,אני כלכך זקוקה לשינוי ואין לי מושג מאיפה להתחיל , למשל למי לפנות פסיכולוג,מאמן אישי,(רק שכרגע אין לי כסף לזה) אולי לקבוצת תמיכה לאכלנים כפייתיים שאני לא מרגישה שייכת,או לקבוצת תמיכה לאנשים שלא מצאו את עצמם ועדיין רודפים אחרי השגת מטרות ,האמת שאני פונה כי אני מרגישה תקועה במקום ,כלומר יש לי את הרשימה ויש לי מושג אך לעשות את התהליך ,רק שאין לי מוטיבציה, ולפעמים מלווים אותי מעצורים ופחדים ששולטים עלי והם אלה שעוצרים אותי מלהתקדם בחיים ,אני חושבת .אשמח לקבל תגובה
 

ניאו30

New member
דעתי כיום באשר לנושא זה

כשהתחלתי את השינוי שלי(לפני שנתיים +) הייתי במקום די דומה...ובדקתי,והלכתי למקומות,ופסיכולגית,וקבוצת תמיכה,וחבר טלפוני, וטיפולים ו...כהנה וכהנה...הוצאתי כל כך הרבה כסף(שעכשיו אין לי) רק בשביל להבין שבן אדם הרוצה שינוי עמוק ומהותי צריך לחפש אותו אך ורק בטיפול אישי/עצמי.כל הדברים שציינת יכולים לעשות שינוי,לפעמים מהיר,לפעמים טוב ומלא סיפוק...אבל מה באמת אנחנו יכולים ללמוד מזה?שבעת צרה, בעת מצוקה,אנחנו פונים אל גורם חיצוני כדי שיעזור לנו בבעייתנו.לדעתי,המחשבה הזו(הלא מודעת לדעתי לרוב) היא בעצם להסיר מעצמנו את האחריות להשתנות. רק מה...אליה וקוץ בה...ככה אני חושב עכשיו,זה לא אומר שזה מה שמתאים לכולם,ויותר מכך-הייתי צריך לעבור בעצמי,להתנסות בדברים ולחוותם בפועל ולא משמיעה,כדי להגיע למה שאני מאמין בו כיום.לכן,הייתי כן מציע לך להתנסות בדברים ולא לקבל מילים בשם אומרם. ובקשר למחסור במוטיבציה,מעצורים ופחדים-אין,לדעתי,טוב מאלו כדי לקרב אותנו אל השינוי,אלו הדברים שנותנים לנו את הכוחות... הכוונה ברגע שמוצאים את הכוח להתגבר עליהם...איך מוצאים? להסתכל לפחד/מחסום בעיניים ולראות את תפקידו האמיתי בחיינו- להסיט אותנו ממי שאנחנו באמת,מהאמת,מהאהבה...ומהי האמת(לדעתי)? שהפחד הוא משהו שניכנס לנו מחוויתנו השונות בעבר, הוא נכנס פנימה כל כך עמוק,שרק אנחנו יכולים להתגבר אליו,לא אף אחד אחר...זה דבר שמלווה אותי הרבה זמן,שאף אחד אחר אין לו את הזכות להגיד לי "אל תפחד מ...".אף אחד אחר לא מכיר אותי או אותך,ולכן הכוח להתגבר עליו נתון רק בידיים שלך. מוטיבציה זה דבר חשוב,ואין מה להכחיש שאנשים אחרים יכולים לתת לך אותה,אבל הרבה יותר חשוב בעיניי פיתוח של יכולת הקשבה עצמית אמיתית,ולא הליכה אחרי מה שאחרים אומרים לך.ללכת לאיזה חוג שאת אוהבת,לרקוד,לשיר,לשחק,לטייל או לקרוא ספר טוב...ורובם הם בחינם...עזרו לי הרבה יותר מכל פסיכולוג או משהו אחר שעברתי בתהליך שלי.זו כמובן המלצתי האישית,ולא יותר מזה...
 

carey2

New member
אהבתי מה שכתבת

בגלל זה אני לא ממהרת ללכת ולשלם למאמן אישי ,כי בתוכי אני מרגישה שזה עוד כמו טיפול פסיכולוגי שהתחלתי והפסקתי,כי לא מצאתי את עצמי כשישבתי ודיברתי ודיברתי ובסוף הוא צריך לאמר לי שנגמר הזמן,ויצאתי רייקה מבפנים, אולי אני יודעת מה עוצר אותי מלהצליח בחיים, פחד מהצלחה מאושר,ואולי אני לא יודעת ,האמת שמבחינת מודעות עצמית וידע אני אלופה אני מאוד חכמה רק שישום אצלי זה הבעיה,האמת שחברה שלי ניסתה לקחת אותי לצד הרוחני,וחברה אחרת לצד הדתי ,אתה מבין מרוב עצים לא רואים את היער ,והרגשתי שאני טובעת ושיש לי מערבולות מסביב, בהתחלה התחברתי לקטע הרוחני קראתי ספרים של הנזיר שמכר את הפררי או גלה את ייעודך אבל זה נתן הארה ליום או יומיים ,ושוב חזרתי לעצמי ,יש בי התלהבות של הרגע של משהו חדש ואז פתאום זה נעלם ,האמת שאין לי מושג לאן אני הולכת רק מקווה לצאת ממעגל החיים ההרסני הזה מימה התחלת?
 

ניאו30

New member
been there,done that

זה מה שקרה לי בטיפול שהתחלתי איתו,למרות שהרגשתי כימיה לא רעה עם הפסיכולוגית.גם מה שאמרת על להעביר את המודעות אל המעשה היה,ולמעשה עדיין (במידה מופחתת),אחד החסמים הבולטים אצלי,ואחד הדברים שאני צריך לעבוד עליהם הכי הרבה. אה,וגם את הצד הרוחני גיליתי לפתע באמצע התהליך שלי... אני חושב שהנקודה הבסיסית של רובנו היא הריק הקיומי שקיים בתוכנו...חיים ללא תוכן,ללא משמעות...בשביל מה אנחנו בכלל חיים? אני חושב ששאלת השאלות הזו היא המפתח,או לפחות היתה המפתח בשבילי.לכן, כיום אני רואה באנשים ששואלים את השאלות האלו ככאלו שנמצאים בדרך הנכונה,גם כשקשה לראות את זה,מנקודת מבטם הנוכחית. ממה התחלתי? אפשר להגיד שאתר תפוז היה הפלטפורמה ששינתה את חיי.כן,את השינוי אני עשיתי,אבל כשהתחלתי לכתוב בתפוז זה היה פעם ראשונה שכתבתי(שלא לדבר על דיברתי) על החיים שלי,על הבעיות והקשיים.זה מדהים אלו חיים חסרי מודעות היו לי...הדבר הראשוני שהכי היה חסר לי אז היה הקשר האנושי הפשוט והטהור. היתה לי חרדה חברתית מאוד לא פשוטה,ומהרבה סיבות נמנעתי מליצור קשר עם אנשים.לבדידות(אם זה בקשרים ואם זה בכלל תחושה של אבידות בעולם שהיתה מנת חלקי ברוב שנות חיי) יש גם צד מאוד חיובי,ואפשר להגיד שהיא עוזרת לי גם כיום-זה מאפשר לי להסתכל באמת הכי מוחלטת שאני יכול לתוכי,לתוך עצמי,ולראות דברים שבדרך כלל קשה לנו לראות. עד כדי כך שכיום ה"לבדות" הפך לחלק מאוד משמעותי בשבילי,הזמן שאני מבלה עם עצמי, עם המחשבות,עם החלומות,עם הפחדים והספקות.זה היופי בלעשות את הדברים האלו לבדך...כשמתחילים להשתחרר מהמחסומים אז אתה מגלה דברים שלא ידעת על עצמך, אתה מגלה שאתה יכול להשתנות,שהכוח לזה נמצא רק בידך,ועוד הרבה דברים אחרים, ובעיקר שאני לא באמת לבד,וגם כשמרגישים ככה תמיד יש משהו מעבר לכך...מישהו או משהו שנמצאים בעולמות הרחוקים,לא הפיזיים...יותר הנפשיים-רוחניים ולפני שאני מממשיך עוד ועוד...(ואני יכול!) אני אעצור כאן כי באמת יש עוד מלא דברים שאפשר להגיד,ומה שכתבתי עד עכשיו היה רק על קצה המזלג...אם הייתי צריך לתמצת, דבר שאני לא אוהב לעשותו,הייתי אומר שמתחילים במקום בו אנחנו נמצאים כיום,עושים סוג של "ספירת מלאי" של מה יש,מה חסר וכדומה,ואז מפליגים לרגע מעבר למגבלות היומיום, למחסומים ולפחדים,ומנסים לדמיין איך אנחנו רוצים לראות את חיינו בעתיד,חלומות, משאלות הלב הכי כמוסות שלנו,תקוות לעתיד... אני באמת מאמין שהחיים יתנו לך תשובה.אני,למשל,לא אוהב לעשות תוכניות,לא אוהב לקבוע לי מטרות להשגה או להסתכל על תוצאות.אני אוהב להקשיב ללב,אני אוהב להקשיב לנשמה,להקשיב לכאב ולפחד,לשמחה ולהנאה.אני מאמין מאוד שברגע שאנחנו עושים את זה,התשובות מגיעות בלי לתכנן אותן או לשאוף אליהם בצורה אובססיבית.סבלנות ואמונה הן מילות המפתח כאן...
 

shirleyrozental

New member
אגב,טיפול פסיכולוגי לא בהכרח=../images/Emo130.gif

תנסי לבקש הפנייה לפסיכולוג דרך רופא/ת המשפחה. אח"כ תוכלי לקבוע תור לפסיכולוג של מרפאת הנפש הקרובה למקום מגורייך. בפגישה הראשונה תפגשי עם ועדה המרכיבה פסיכולוגים ופסיכאטרים שישאלו אותך שאלות ויפנו אותך לטיפול המתאים לך ביותר: פסיכותרפיה (שיחות אחד על אחד), כדורים או קבוצת תמיכה (לעיתים ייתכנו כמה טיפולים במקביל כמובן). הטיפול לא עולה לך גרוש, אם כי לוקח זמן עד שמגיע התור הראשון... לגבי איך לעבור את התהליך, אני ממליצה לך לנסותלהתקדם ב"BABAY STEPS", כלומר צעדים קטנים, בהתאם ליכולתך, קצת בכל פעם. עדיף קצת ולאט מאשר בכלל לא. מוטיבציה יש לך, אחרת לא היית פה וחושבת בכלל על להשתנות. עכשיו את צריכה פשוט לקחת הרבה אוויר ולקפוץ למים לפני שאת צוללת. אני בטוחה שכולם ישמחו פה לעודד אותך ולתמול בך כשתרצי ואם תרצי. מקווה שעזרתי קצת
 

carey2

New member
תודה על התמיכה

אני נמצאת בשלב שבו אני מתלבטת אם בכלל לבחור בטיפול פסיכולוגי ,
 
למעלה