שלום עומר

שלום עומר

נכנסתי לפורום וניסיתי להבין על מה מדובר. עלו כאן מילים כמו "מדיטציה", "ריפוי", "כוח פנימי" וכו'. בתור בחורה אולי צעירה, אבל בעלת רעב לידע חקרתי הרבה בתחומים כמו פסיכולוגיה ונפשו של האדם, וידוע לי מעט מאוד על נשמות וסוגי ריפוי למיניהם. הייתי רוצה שתסבירי לי, אם לא אכפת לך, באילו נושאים הפורום עוסק? והאם אוכל להרחיב כאן את הידע שלי בנושאים כמו הכוח הפנימי שטמון בנפש וכיצד להשתמש בו? תודה רבה.
 
משי סגול - תמצית הפורום שלי...

נמצאת בחתימה שלך. הפורום שלי עוסק בכוחה של אהבה. אהבה לעצמך, אהבה לסביבה שלך. אבל אהבה "טובה" - אהבה מקבלת. מגדילה. "הילינג" הוא ריפוי אנרגטי, ריפוי שמתחיל מהחלקיקים השקופים בגוף שלנו המהווים פוטנציאל לתנועה - אנרגיות. לפעמים הנחל הקטן של נרגיות שאנחנו מחזיקים בתוך הגוף, נתקע או מתהווה בו זרימה לא אחידה או לא בכיוון טוב, בעקבות כל מיני אירועים וחוויות שחווינו במהלך החיים - מחלות, טראומות, קשיים, וכולי. מטרת ההילר היא להחזיר את הזרימה לתקנה. מקום שבו הזרימה האנרגטית לא חלקה - זה מקום עם פוטנציאל לחולי פיסי. את מדברת על ריפוי הנשמה. אז הנה לך פריט מידע - כדאי שתבחיני בין "נשמה" ל"נפש". "נשמה", זה החלק המרגיש. הארצי. זה שחומד, שאוהב, ששונא, שמקנא - זה שמרגיש. נפש, לעומת זאת, זה מה שאנחנו מתעסקים בו בעיקר. זה כאילו מעל לגוף וךנשמה. הנשמה והגוף הולכים ביחד. הנפש היא נצחית ומחזיקה בתוכה את כל רזי ההיסטוריה הארוכה של כל אחד מאיתנו. הכוח הפנימי שטמון בנפש של כל אחד מאיתנו, משיף הוא פשוט אינסופי. אין סוף למה שאנחנו יכולים לעשות בכוח הקיום הכל כך מיוחד, שיש לנו פה, על מכללת כדור הארץ. אבל היופי הוא, שצריך לבקש. החוק הקוסמי המדהים בעיני הוא, שאתה לא יודע להשתמש בכוח הזה, אם אתה לא מכיר אותו ורוחש לו כבוד. כדי ללמוד להשתמש בכוח הפנימי שטמון בנפש, כדי לרפא את עצמי ואחרים, אני צריך ראשית כל להתוודע אל הנפש שלי, להתיידד איתה. להבין מה היא עושה פה ולמה, ואיפה היא כבר היתה. לנקות אותה מהלכלוך שדבק בה בדרך, ולהיות שליח נאמן עבורה, כדי שאפשר יהיה לבקש ממנה בתמורה. "שליח נאמן" עבור הנפש - בשתי מילים: אהבה וחמלה. כמה מעט אותיות, כמה הרבה עבודה... אני מקווה שעניתי לך על השאלות הדחופות של כרגע ואשמח מאוד להרחיב איתך את הדיון בנושא, איך שתבחרי. שיהיה סופ"ש מ-עו-לה לכולנו!
 
עומר,

תודה לך על ההסבר. אז איך אדם בעצם מגיע לנפש שלו עצמו, מתוודע אליה, מכבד אותה ומוקיר אותה? פשוט על ידי כך שהוא מעניק אהבה וחמלה לכל אשר מסביבו? (זה לא כל כך פשוט, אך כמובן ניתן לעשיה עם המון עבודה קשה...) ומה משם הלאה? האם זה עובד על שיטת ה"יחס גורר יחס"? כלומר, אתה מרפה את נפשם של אחרים כאשר אתה חומל לעצמך ואוהב את עצמך וגם מעביר את האנרגיה הטובה הזו הלאה אל בני אדם אחרים ובכך גורם להם לחוש טוב לצידך ולראות בך מודל מסויים שכמותו צריך לנהוג בשביל "חיים טובים"? (זה נשמע מאוד עלוב על פי התיאור, מקווה שהבנת את כוונתי).
 
שאלה ארוכה ומאוד חשובה

אני לא כל כך יודעת איך לנסח במילים את התשובה שלי אלייך, משי יקירה, אני אנסה מאוד: איך אדם מגיע אל הנפש שלו? אדם לא צריך "להגיע" אל הנפש שלו, כמו שהוא לא צריך להגיע אל הרגשות שלו. היא שם כל הזמן, צריך רק לשנות את הפוקוס, ואני אתן לך את הדוגמה החביבה עליי: כשאת יושבת באוטו, את יכולה להביט קדימה מהשמשה ולהסתכל על החוץ. בשינוי פוקוס את יכולה להתמקד בזכוכית של השמשה, ולהפוך להיות ערה למרקם שלה, ללכלוכים שיש עליה, וכולי. את יכולה ממש להרגיש את השינוי הפיסי בפוקוס בעין. ואז את יכולה שוב לההפקס החוצה, ופנימה. זה מאוד מזכיר לי את תהליך ההתוודעות הרוחנית. במהלך ההתפתחות הרוחנית את תגלי שאת לא "לומדת" שום דבר חדש, אלא יותר כמו שמה לב לדברים או נזכרת בהם. כל דבר חדש שתחקרי, תגלי שהתובנות שאת מקבלת לגביו הן תובנות שכבר צועקות בתוכך הרבה זמן, ורק לא שמת אליהן לב. אני אמחיש שוב עם דוגמה - קרה לך פעם שלא שמת לב שאת רעבה עד שמישהו לא שאל אותך? ואז חשבת שניה, ואמרת לעצמך - כן, האמת שכן! אני רעבה! מכירה את זה, או משהו קרוב לזה? שהיתה בך תחושה שלקח זמן עד ששמת לב אליה? כאב, רעב, צמא, חשק... כל דבר. אז זה ממש אותו דבר. צריך לעדן את ההקשבה פנימה. לגבי ההענקה לאלה שמסביבך. חשוב להבין שהיחס אל אלה שמסביבך הוא תמיד מראה ליחס שלך עם עצמך. אם את לא מחבבת מישהו - יש בו משהו שאת מנסה להדחיק מעצמך. אם את מחבבת מישהו - את מחבבת את מה שאת בעצמך היית רוצה להיות, או ההיפך, איך שנוח לך להסתכל על זה. לדוגמה, אם היית מאוד רוצה להיות מאלפת כלבים, איך שהיית מכירה מישהו שהוא מאלף כלבים, קודם כל היית רואה בו מודל לחיקוי, והיית אוהבת או מעריצה אותו. אולי כשהיית מכירה אותו היית משנה את דעתך, אם היית מוצאת בו יותר תכונות שאת מנסה למגר מעצמך. בכל אופן, קשה לדעת אם דרך הבנה את הסובבים אותך יהיה לך קל להבין את עצמך או דרך הבנה לעצמך קל לך יותר להבין את הסובבים. זה עניין אישי. מה שבטוח, זה שהבנת עצמך והבנת האחר, או קבלתם, זה אותה גברת בשינוי אדרת. זה אותו תהליך. המפתחות אליהן כדאי לשאוף: קבלה, אהבה (אהבת חינם), חמלה. ותמיד לזכור - אם היית עושה את זה ממש טוב, לא היית פה. אנחנו כולנו פה על מכללת כדור הארץ כדי ללמוד, ולכן זה סופר טבעי שאנחנו לא מושלמים. ילד שקורא שוטף לא מתאים לכיתה א', עורך דין מדופלם לא הולך ללמוד תואר במשפטים. כולנו כאן כי יש לנו שיעורים ללמוד. והשיעורים האלה תמיד משתקפים במערכות יחסים. תראי כמה שקבלת האחר היא חשובה - כל אחד מאיתנו הולך בשביל של עצמו, שביל שחשוב מאוד שהוא יישאר עליו. כל מערכת יחסים משמעותית שיש לכל אחד מאיתנו יכולה להטות אותנו מהשביל. הנה דוגמה - ילד שהייעוד שלו הוא להיות מורה, שאמא שלו רוצה שהוא יהיה טייס. או שחקן. היא עשוייה להסיט אותו מהמסלול שלו כי כל פעם שהוא משחק בלהיות מורה, או רוצה ללמד, או משהו, היא תשלח לו מסרים שיגרמו לו להפנים את התשוקה הזו, ועד שהוא יהיה ער הוא כבר ישכח לגמרי את הכיוון שהוא זכר כל כך טוב כשהוא היה קטן. גם מערכות יחסים משניות, בבגרות, יכולות להשכיח מאיתנו חלקים גדולים ממי שאנחנו. גם אנחנו יכולים לעשות את ז לעצמינו. אנחנו יכולים ללמוד לעמוד איתן מפני התנהגויות כאלה, אבל כמה חשוב ונעים וחברי זה לא לנסות להתנגח ככה באנשים אחרים, אלה פשוט לקבל אותם, כדי שלא להסיט אותם אפילו לרגע מהמסלול שלהם. ואז - אתגר האתגרים - לקבל את עצמינו!!! וואוו, כמה קשה! התחלת הדרך, כמובן - מדיטציה, מדיטציה, מדיטציה. אם אפשר, כל יום, עשר דקות. אני מקווה שלא העמסתי עלייך...
 
לא העמסת עליי... את עוזרת לי מאוד.

מדיטציה. כיצד את עושה אותה? קשה לי עם דבר כזה דווקא, אני אדם חושב. חושבת המון. תמיד מנתחת הכל ויש לי מלא מחשבות סרק שאינן מועילות לי לעיתים. כשעשינו ניסיון לשיעור יוגה בבית הספר שערכה חברה מהכיתה שיודעת יוגה היא ביקשה לא לחשוב על שום דבר וזה לא הצליח לי... זה קשה. האם יש בכלל קשר? מממ... כיצד את בעצם עושה זאת?
 
יש קשר הדוק.

את מדברת פה עם הפטפטנית מספר אחד של אזור השרון! את לא תאמיני כמה אתגרים זה מעמיד מולי! אני אתן לך את הדוגמה הכי מצחיקה - כשהתחלתי לתקשר, או להקשיב לאינטואיציות שלי, היה לי מאוד קשה עם זה שבדרך הזו מעבירים מחשבות, ולא מילים. מרוב שהתעקשתי להגיד במשפט את מה שהייתי רוצה להגיד, מה שכמובן לוקח הרבה יותר זמן, הייתי מפספסת את התשובה, שכבר נאמרה בזמן שאני מסתבכת עם מילים... אני מכירה את ההרגשה הזאת כשמתחילים למדוט, שהמוח לא שותק. יש לי שתי עצות בשבילך: 1. תתמודדי עם זה. אני משערת שגם כשאת רוצה שהראש ישקוט את שומעת את הקול הזה צועק מאחורה "שאף אחד לא ידבר פה! אני לא רוצה לשמוע מילה!" נכוI? זה מה שהיה אצלי בהתחלה וזה שיגע אותי במשך חודשים. ואת יודעת מה? בהתחלה, אין מה לעשות, נלחמתי בזה. כשהרגשתי שניסיתי את כל השיטות, אז רק הייתי מתבוננת בזה. ואחר כך, כשכבר הייתי רגישה מאוד למדוט, זה פשוט הפסיק. אגב, זה לא נעלם לתמיד. זה מה שמציל אותי כשאני מתבקשת לעשות דברים שאני לא מוכנה אליהם. תחשבי על הקול הזה כעל העוגן שלך. הוא מושך אותך למוכר. את חייבת ללמוד לחיות איתו, לנצל את מה שהוא יכול לתת לך ו"להרים" אותו כשאין בו שימוש. אלה דברים שפשוט קורים עם הזמן. וביום שכבר תדעי למדוט, אם תגיעי למקום שזה לא הזמן עבורך לבקר בו, או תתבקשי לעשות משהו שעדיין אין ביכולתך, את תוכלי לשים לב איך העוגן שלך מתעורר לחיים ומתחיל להזכיר לך את הזה ששכחת על הגז וההוא שלא אמרת לו מה שרצית להגיד... וכשהוא ישתוק - הפלא ופלא - זה יהיה בסוף של התרגיל הזה. אז אני מציעה להתיידד איתו ופשוט להתאמן. כמובן, שיעזרו מאוד טכניקות של דמיון מודרך, שם מותר לקול שלך לדבר, כי הוא מנחה אותך במדיטציה. יש לנו כבר מעט מדיטציות במאגר המאמרים שלנו, את יכולה להמציא לך כאוות רוחך, לבקר במקומות קסומים, להכניס אור לתוך הגוף, להצמיח שורשים... אין סוף. 2. את יכולה למדוט תוך כדי פעילות, לדוגמה - למדוט תוך כדי שאת מתבוננת להבת נר. או תוך כדי שאת מתרכזת בשאיפה ובנשיפה. אני לא ממליצה בחום על השיטה הזאת כי אין שם שום פוטנציאל לשיחרור - השיטה הזאת לא מלמדת אותך "להכנס למרווח שבין המחשבות", כמו שדיפאק צ'ופרה אומר. אני רק ארחיב על הנקודה הזאת ודי - דיפאק צ'ופרה, בסמינר המדהים שלו "לאמן את התודעה, לרפא את הגוף", מסביר כך (פחות או יותר) על מדיטציה - מדיטציה היא הדרך שלנו להגיע אל המרווח שבין המחשבות. מה הכוונה? - הכוונה היא שהשקט הפנימי, הידיעה הפנימית, מסתתרים במרווח שבין מחשבה למחשבה. במצב הטבעי כמעט ואין מרווח בין המחשבות. אבל אם מתרגלים למדוט, לומדים להרחיב את המרווח הזה, לאט לאט. ושם בעצם, טמון הכוח הגדול של מדיטציה. וזו המטרה שלה.
 
נראה שאת נהנית לתת לי תשובות ../images/Emo13.gif

קצת קשה לי להבין את עניין המדיטציה, אבל זה בטח, כמו כל שאר הדברים בחיים, בסופו של דבר, עניין של הרגל. לא?
 
בטח נהנית לתת תשובות

זה לא נפל עליי משמיים, עניין הפורום... אני רציתי אותו ועבדתי בשבילו, בגלל שאני נהנית לנהל אותו. מדיטציה זה עניין של הרגל, כמו כל דבר. היום, כשהיתרונות במדיטציה יומית כבר מוכחים בצורה מדעית, אני מוכרחה להמליץ בחום לנסות את השיטה הזאת.
 
תודה רבה לך על הכל ../images/Emo13.gif

נתת לי כמה תשובות חשובות. אני אנסה להבין איך עושים מדיטציה בעצמי, או לבקש מהחברה שיודעת יוגה ללמד אותי, היא יודעת לעשות זאת אם אני לא טועה, או להשתמש במדריכים שבפורום. אם יהיו לי עוד שאלות אחזור לשאול אותך
 
למעלה