שלום, שלחו אותי אל ד"ר אביתר רייטר

[טיפ_טיפ]

דוקטור,יש לך פציינטים../images/Emo8.gif

מעט תיקונים הכרחיים:
מנוע הדיזל הומצא בשנת 1893.... קטר הקיטור המהיר בעולם יושב ב- NRM בעיר יורק ומספרו - 4468. אפשר לספר עליו כאן ימים רבים.... השיא על רכבת פסים הוא 581 קמ"ש ולא 515... עילוי מגנטי - 599 קמ"ש הושג באוקטובר 2005. יום טוב.

דוקטור,יש לך פציינטים

 

[אביתר777777777777777]

אני מחלק קוד-אקמול ויסטה לקטרים../images/Emo6.gif

דוקטור,יש לך פציינטים

אני מחלק קוד-אקמול ויסטה לקטרים

יש את פרופסור מלינג שתמיד נמצא...

 

[0Pandemonium0]

המ...תודה על העזרה ומצטער על הטרחה,

היסטוריית הרכבת
התשובות לשאלות ששאלת פורסמו לאורך השנים באלפי ספרים עבי-כרך (לצערי לא בעברית) וניתן מלא בהן אנציקלופדיות שלמות. מרביתן קיימות בצורה מתומצתת באינטרנט באתרים שונים, כל אחד בהתאם למדינה בה נוצר. דוגמה יפה לסקירה מפורטת של הסטורית הרכבות בבריטניה, מולדת הקטר והרכבת המודרנית, ניתן למצוא באתר הזה. ננסה בכל זאת לסכם מאוד בקצרה את הנושא, ונשמח לענות על שאלות ממוקדות יותר: הרעיון של מסילה לכרכרות נולד עוד בתקופת הרומאים, ואולי אף פני כן, בדמות חריצים שנחצבו בדרכי האבן, והתפתח באופן הדרגתי מאז. המסילה הרשמית הראשונה הופיעה במכרות בתחילת המאה ה-17, אולם עד תחילת המאה ה-19 כל הקרונות הונעו בכח האדם או הבהמה. הקטר הראשון בעולם היה קטר קיטור, שנבנה בבריטניה ב-1803-1804, ובסביבות 1829 הופיע קטר הקיטור המודרני הראשון, אחרי שנבנו כבר רבים אחרים מתקדמים פחות. חיידק הקמת מסילות הברזל התפשט בעולם די מהר, בהתחלה בבריטניה עצמה ואחר כך בשאר אירופה ובצפון אמריקה ובהמשך ברוב מדינות העולם. לדוגמה, בגרמניה נחנכה מסילת הברזל הראשונה בשנת 1835 ובארץ ישראל רק ב-1892. כל הקטרים הראשונים היו קטרי קיטור, בהם הורתחו מים לאדים (קיטור) שנדחסו ושימשו להנעת בוכנות המחוברות באמצעות טלטלים לגלגלי הקטר. בעשור הלפני-אחרון של המאה ה-19 הומצא הקטר החשמלי, שבו הותקן מנוע חשמלי שקיבל את החשמל מבחוץ (פסים או חוטים) או מסוללה. מעט לאחר מכן הומצא מנוע הדיזל, ולא חלף זמן רב עד שנבנה קטר הדיזל הראשון. היו שיטות רבות אחרות להנעת רכבות, אבל אלו העיקריות שתפסו. הרכבות הראשונות נמשכו/נדחפו על-ידי בהמות או אנשים, והוגבלו למהירויות אלו. לאורך המאה ה-19 זינקו המהירויות כך שבתחילת המאה ה-20 כבר נשבר מחסום ה-100 מייל לשעה (כ-160 קמ"ש) ושיא העולמי הנוכחי לקטרי קיטור, 126.3 מייל לשעה הושג באמצע שנות ה-30, אם כי היה מדובר בנסיעות מיוחדות, ולא בשירות סדיר, ודבר זה נכון גם לשיאי המהירות הנוכחיים - 357 קמ"ש לקטר חשמלי, 515 קמ"ש לרכבת על פסים וכמה עשרות קמ"ש יותר לרכבת בעלת עילוי מגנטי.

המ...תודה על העזרה ומצטער על הטרחה,
אבל מאחר שאני מעדיף תשובות ספציפיות בעברית, אני אשאל כאן בקשר למשהו שמטריד אותי: אם הרכבות לקראת סוף המאה ה-19 היו כל-כך איטיות (טוב, די איטיות), אז מה עשו הנוסעים כשרצו לנסוע למרחק גדול שזמן ההגעה אליו ארך ימים? אני יודע שבמאה ה-20 היו רכבות עם חדרים שאפשר לישון בתוכן, זה היה גם במאה ה-19? או שהייתי אמור פשוט לרדת באיזו תחנה בדרך, לבלות שם את הלילה ולתפוס רכבת נוספת למחרת בבוקר? שוב תודה.

 

[בני הספל]

אם תבקר בכל עיר באירופה

המ...תודה על העזרה ומצטער על הטרחה,
אבל מאחר שאני מעדיף תשובות ספציפיות בעברית, אני אשאל כאן בקשר למשהו שמטריד אותי: אם הרכבות לקראת סוף המאה ה-19 היו כל-כך איטיות (טוב, די איטיות), אז מה עשו הנוסעים כשרצו לנסוע למרחק גדול שזמן ההגעה אליו ארך ימים? אני יודע שבמאה ה-20 היו רכבות עם חדרים שאפשר לישון בתוכן, זה היה גם במאה ה-19? או שהייתי אמור פשוט לרדת באיזו תחנה בדרך, לבלות שם את הלילה ולתפוס רכבת נוספת למחרת בבוקר? שוב תודה.

אם תבקר בכל עיר באירופה
תראה שליד כל תחנת רכבת יש הרבה מלונות ואכסניות. כאן התשובה.

 

[קובי לו]

זה לא אומר שום דבר

אם תבקר בכל עיר באירופה
תראה שליד כל תחנת רכבת יש הרבה מלונות ואכסניות. כאן התשובה.

זה לא אומר שום דבר
הסיבה לריבוי מלונות ואכסניות ליד תחנות רכבת היא פשוט נוחות ורצון ל"תפוס" תיירים מזדמנים. במיוחד במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כשהתחבורה בתוך העיר לא היתה מי יודע מה, נוסעים שבאו מחוץ לעיר (בעיקר ממקומות רחוקים וגם ככה הרכבת נסעה על 30 או 40 קמ"ש במהירות ממוצעת) היו עייפים ורצו למצוא במהירות מקום להניח בו את ראשם ללילה וגם לאכול ארוחה חמה ולשתות איזו כוס בירה או כוסית וויסקי או ברנדי. ואת זה עשו המלונות, האכסניות והפונדקים בצורה טובה מאוד. עד היום הרבה פאבים באוסטרליה נקראים hotel. כי בעבר היה חוק שמחייב פאב להחזיק במספר חדרי שינה כיוון שאם יש אורח שהשתכר שהוא יוכל להשאר ללון במקום.

 

[בני הספל]

קובי, זה לא אומר ולא סותר

זה לא אומר שום דבר
הסיבה לריבוי מלונות ואכסניות ליד תחנות רכבת היא פשוט נוחות ורצון ל"תפוס" תיירים מזדמנים. במיוחד במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כשהתחבורה בתוך העיר לא היתה מי יודע מה, נוסעים שבאו מחוץ לעיר (בעיקר ממקומות רחוקים וגם ככה הרכבת נסעה על 30 או 40 קמ"ש במהירות ממוצעת) היו עייפים ורצו למצוא במהירות מקום להניח בו את ראשם ללילה וגם לאכול ארוחה חמה ולשתות איזו כוס בירה או כוסית וויסקי או ברנדי. ואת זה עשו המלונות, האכסניות והפונדקים בצורה טובה מאוד. עד היום הרבה פאבים באוסטרליה נקראים hotel. כי בעבר היה חוק שמחייב פאב להחזיק במספר חדרי שינה כיוון שאם יש אורח שהשתכר שהוא יוכל להשאר ללון במקום.

קובי, זה לא אומר ולא סותר

 

[קובי לו]

דיוק בהבנת הנקרא

קובי, זה לא אומר ולא סותר

דיוק בהבנת הנקרא
לא אמרתי שסותר, רק כן אמרתי שזה לא אומר. כלומר, אתה ניסית להראות נקודה מסויימת בכך שמתקיימים תנאים מסויימים. אני רק הראתי שאלו לא תנאים מספיקים. לא טענתי שההיפך ממה שטענת הוא הנכון. לא ולא. רק טענתי שמה שאתה הבאת הוא לא מהווה הוכחה.

 

[בני הספל]

נראה לי שאתה לא הבנת

דיוק בהבנת הנקרא
לא אמרתי שסותר, רק כן אמרתי שזה לא אומר. כלומר, אתה ניסית להראות נקודה מסויימת בכך שמתקיימים תנאים מסויימים. אני רק הראתי שאלו לא תנאים מספיקים. לא טענתי שההיפך ממה שטענת הוא הנכון. לא ולא. רק טענתי שמה שאתה הבאת הוא לא מהווה הוכחה.

נראה לי שאתה לא הבנת
פותח השירשור שאל איך האנשים ישנו בלילות (או משהו כזה) בגלל שהרכבות היו איטיות והמרחקים ארוכים. אז עניתי שהתשובה נמצאת במלונות ליד התחנות. זה לא אומר שלא היו עוד סיבות להקמת המלונות סביב התחנות . לכן כתבתי שזה לא סותר את מה שאמרת. יש מבין?

 

[חן מלינג]

קרונות שינה

המ...תודה על העזרה ומצטער על הטרחה,
אבל מאחר שאני מעדיף תשובות ספציפיות בעברית, אני אשאל כאן בקשר למשהו שמטריד אותי: אם הרכבות לקראת סוף המאה ה-19 היו כל-כך איטיות (טוב, די איטיות), אז מה עשו הנוסעים כשרצו לנסוע למרחק גדול שזמן ההגעה אליו ארך ימים? אני יודע שבמאה ה-20 היו רכבות עם חדרים שאפשר לישון בתוכן, זה היה גם במאה ה-19? או שהייתי אמור פשוט לרדת באיזו תחנה בדרך, לבלות שם את הלילה ולתפוס רכבת נוספת למחרת בבוקר? שוב תודה.

קרונות שינה
לא חקרתי אף פעם את נושא קרונות השינה המוקדמים, אבל לפי המאמר האמריקאי בוויקיפדיה, קרונות השינה הראשונים הופיעו בארה"ב מיד אחרי הרכבות הראשונות, וב-1865 כבר ייצרה חברת Pullman את קרון השינה המודרני הראשון. באופן טבעי, באותה תקופה רק העשירים יכלו להרשות לעצמם לנסוע בקרונות שינה, ושאר העם נאלץ למצוא פתרונות אחרים - עצירות במלונות, נסיעה בקרונות רגילים בלילה וכדומה.

 

[0Pandemonium0]

תודה רבה לכולם.../images/Emo13.gif

קרונות שינה
לא חקרתי אף פעם את נושא קרונות השינה המוקדמים, אבל לפי המאמר האמריקאי בוויקיפדיה, קרונות השינה הראשונים הופיעו בארה"ב מיד אחרי הרכבות הראשונות, וב-1865 כבר ייצרה חברת Pullman את קרון השינה המודרני הראשון. באופן טבעי, באותה תקופה רק העשירים יכלו להרשות לעצמם לנסוע בקרונות שינה, ושאר העם נאלץ למצוא פתרונות אחרים - עצירות במלונות, נסיעה בקרונות רגילים בלילה וכדומה.

תודה רבה לכולם.