שעון שמתקתק

דילמה11

New member
שעון שמתקתק

היי, חדשה בכל נושא הפורמים אבל כבר כמה שבועות נמצאת בדילמה ולא יודעת לאן או לי לפנות. קצת רקע על עצמי - אוטוטו בת 36, נמרצת, מצליחה בעבודה, יפה ויש הטוענים אפילו חתיכה. כל ה"מעלות" האלה לא קידמו אותי לאחד הדברים שתמיד רציתי וזה - זוגיות מאושרת. כיום עדיין רווקה! לפני מס' שעות ביקרתי אצל רופא הנשים שלי שחזר והתריע כי אם אני רוצה ילדים כדאי להתחיל " לעבוד" אל הנושא ולא לחכות יותר. עדכנתי את הרופא - כי "לעבוד" על הנושא זה קצת בעייתי היות ואין אני נמצאת במערכת זוגית כלשהיא. הדילמה - האם באמת כדאי להתחל " לעבוד" על הנושא כפי שממליץ הרופא שלי ? אם כן - מה עכשיו? אין אפרנס ילד לבד ? נכון שאני עובדת ומצליחה אך אם אני מתכוונת להפוך לאם חד הורית מן הסתם אצמצם שעות עבודה ואולי אפילו אצטרך לעבור לתפקיד פחות בכיר אם פחות שעות שמשתמע מכך הכנסה נמוכה יותר ואז איך אפרנס????? האם לחכות? ואם כן עד מתי???? אני יודעת שאני רוצה ילד ואפילו ילדים אך האם בכל מחיר ???? שיגדלו ללא אבא. שיגדלו אם אמא שעובדת שעות מטורפות על מנת להביא פרנסה נאה או אם אמא שנמצאת בבית אך "לא יכולה" לספק את כל מההעולם מציע( כמובן בגדר הנכון).??? אנא - אשמח לקבל קצת תגובות על מנת שאוכל להתחיל לסדר לעצמי בראש דברים. תודה רבה
 
שלום לך מבינה את הרצון והשעון הביולוגי אך,,,,

וגם אני במבט לאחור חושבת שעשיתי החלטה מאד אמיצה כשבחרתי ללדת לבד והייתי צעירה ממך,,בת 33 כשילדתי, אומרת בכנות גמורה,ילד זה הדבר הכי מדהים שיש,הורות זה המקצוע הכי קשה ומאד, אך,,,,,,,עלייך לדעת שלבד זה מאד קשה לא כל אישה בנוייה באופייה לגדל לבד, זה לא רק הקטע הכלכלי אלא המון נפשית, אם יש לך תמיכה ממשפחה,סביבה שבה תוכלי להעזר אז השיקול הוא שונה לפעמים, אני מגדלת שני בנים ללא אב (ומזונות חלקיים) וז לא פשוט, לא תכננתי לגדל שניים האמת,,וממש לא רציתי לבסוף החלטתי להשאיר, זה לא פשוט כלל ומציעה להסתכל כל כל ההיבטים כי הריון נגמר,ואחר כך את צריכה להתמודד לבד עם המון דברים, זה האמת וכל האמת ומאחלת לך בהצלחה בהחלטה, אילנה,
 
החלטה לא פשוטה

אבל הכי משמעותית שתעשי בחייך.. למרות שאת בטוח יודעת אתזה, ילד אי אפשר להחזיר לחנות או לתת כשנמאס... ילד זה משהו שלנו משהו שאנחנו מתחייבים לו לכל החיים. יש לזה המון המון פלוסים... אבל גם יש מינוסים, קשיים, ויתורים, כעסים ועצבים. אם את מוכנה לכך, זה רק את יכולה לדעת. הגיל הוא בהחלט פקטור חשוב, כמה צעירה את רוצה להיות כשתתחילי את האמהות? קשיים שמתגברים עם העליה בגיל... ושוב, אף אחת כאן לא תוכל לומר לך כן או לא מוחלט. זה צריך לבוא מתוך תוכך. בהצלחה
 

saritamedi

New member
אני בעד!

אני התחלתי על סף גיל 40..מצאתי שותף להורות.ויש לי ילדה מקסימה בת שנתיים וחצי. יש גם אופציה של בנק הזרע. תתיעצי גם בפורום אמהות יחידניות מבחירה. זוגיות אפשר למצוא אחר כך..לילד אי אפשר לחכות בלי סוף. זו דעתי.
 
יש עוד אפשרויות

מלבד זוגיות ובנק הזרע, יש עוד דרך להורות: הורות משותפת. כמו זו שמעליי בשרשור, גם אני הבאתי לעולם את בני עם שותף -- גם כן בגיל 36. כך שאכן, בני חי איתי ואני זו שעושה את רוב הטיפול בו, אבל בכל זאת -- יש עוד מישהו ברקע שדואג לו ולפרנסתו. זה לא פשוט, אבל זו מין פשרה -- די סבירה לדעתי. אגב, כאן בפורום פרסם מישהו שהיה שמח לגדל ילד עם מישהי. ויש גם אתרים מיוחדים להיכרות מהסוג הזה: beparent.co.il mychild.co.il gobaby.co בקיצור: לא חסרות אפשרויות. רק צריך להחליט. בהצלחה.
 
למעלה