שקילת הריון לאחר הפלה יזומה

[גליה173]

שקילת הריון לאחר הפלה יזומה

שלום לכן, אני אהיה בת 43 באוקטובר. יש לי שלושה ילדים והרבה זמן התלבטתי עם הריון רביעי. כשהוא בא לי בהפתעה ומוקדם מהזמן שרציתי נורא נבהלתי. הרגשתי חלשה גם פיזית וגם רגשית ועשיתי הפלה עם כדורים. כמובן שהיתה חוויה לא נעימה ועצובה אבל הרגשתי שהפחד גובר על הכל. היום אחרי שלושה חודשים אני מרגישה הרבה יותר חזקה ומוכנה. עדיין מפחדת בגלל הגיל אבל רוצה. הייתי אצל הרופא למעקב אחרי ההפלה. הוא אמר שייתכן שנשארו קצת שאריות. אמר שייתכן שזה ימנע את השתרשות ההריון. אמר גם שזה יכול להיות קשור לפעילות ברחם בעקבות העובדה שזה זמן הביוץ רמת האסטרוגן עולה וייתכן שזה מה שראה. אני מחכה לראות אם נכנסתי להריון. האם מישהי חוותה רצון להריון לאחר הפלה יזומה מרצון להפסיק את ההריון? האם הרגשתן רע או אשמות בעקבות זאת? אני חייבת לומר שהרופא גם התייחס בצורה מבלבלת. מצד אחד כאילו מצפה ממני לרצות להיכנס להריון לאחר ההפלה (אמר שנתקל בהרבה מקרים), מצד אחד נותן לי להרגיש לא נוח עם העניין. הוא בעצם שלח לי מסרים סותרים. כשמצד אחד דיבר על כניסה להריון ומן הצד השני השמיע מעין ביקורת סמויה. הוא לא יודע עליי בעצם כלום. לא מכיר אותי או את מצבי וזה היה חוסר רגישות לדעתי איך שהתייחס. יצאתי משם בתחושת מועקה ובלבול. אשמח לשמוע אתכן.

 

[schlomitsmile]

הרופא,עם כל הכבוד לו, צריך להתמקד בעבודתו מה הוא חושב עלייך או החלטתייך, ממש לא שייך לעניין.
ואולי כיון שהגעת כבר מבולבלת ובמערבולת רגשית,
שמעת את הסתירות האלה אצלו?
אין לי מושג, וכאמור, גם לא נראה לי חשוב מה האדון חושב

מה את חושבת? מרגישה?
מה בן-זוגך חושב? מרגיש?
זה בעיניי העיקר כאן.

 

[גליה173]

תודה על התגובה

אכן, אני גם חושבת שהרופא צריך להתמקד בעבודתו. לדעתי הוא פשוט קצת עייף ואיבד את הרגישות או שלא היתה לא אף פעם. אני מצידי חושבת שאחכה לראות אם נכנסתי להריון ואם לא אז זה יביא אותי להשלמה עם העובדה שאני נשארת עם שלושה ילדים מקסימים שזה הרבה ומדהים. יש לי שני בנים ובת. יותר מזה מה עוד אפשר לבקש. אם לא נכנסתי עכשיו להריון אקח את זה כמשהוא שלא נועד להיות. נתתי עוד צ'אנס. הכל זה טיימינג בחיים מסתבר.
אם יש פה עוד מישהיא שחותה בלבול אחרי הפלה אשמח לשמוע ומה הביא אותה להחלטה? יש פה הרבה הפחדות לגבי הריון בגיל 40+ למרות שמצד אחד שומעים גם על הרבה הריוונות קלים בגילה הזה. אני בכושר מצוין ובריאה. האם משהי מכירה או חוותה פה הריון מעל גיל 40 ויכולה לשתף אתי? אחותי ילדה בגיל 42 והיה לה בסדר גמור.

 

[עינת דולב הדס]

מסכימה

הרופא צריך להתעסק בענין הרפואי ולא בהחלטות שלך.
מי שחי בבית זה את בן זוגך והילדים ואת היחידה שיכולה לעשות את השיקול הזה לא הוא.
אני מעולם לא חוויתי הפלה ואני רק יכולה לתאר לעצמי את התחושות האויומות המלוות לכך. אם זו הפלה מבחירה או לא.
בכל מקרה אני מאחלת לך שמה שתרצי שיקרה בסוף גם יקרה ויהיה הדבר הכי מופלא ונהדר למשפחתך שיכול להיות.
ומאחלת לך אומץ ותבונה להגיע להחלטות הכי נכונות לכם...

 

[גליה173]

תודה על ההבנה.

כן זה נכון. הפלה אפילו בשלבים הכי מוקדמים שיש היא דבר לא נעים אפילו שאת יודעת שאין שם עוד כלום מלבד כמה זרימות דם שהם הפוטנציאל. זה השאיר אותי עם הרבה רגשות אשם ובלבול. אבל הבלבול היה שם גם לפני. לגבי הרופא זה ממש נכון. ברגע שנכנסתי אליו למרפאה הוא זרק לי "את בהריון?". בהתחלה חשבתי שאולי הוא לא זוכר אותי אך הוא זכר מצוין , זו היתה מעין התבדחות. גם מאד לא לעניין כי הוא ממש לא יודע באיזה מצב רגשי אני. כזה משפט עבור משהיא אחרת יכול לגרום לתחושות קשות. בכל מקרה, תודה על התגובה אני גם מאד מקווה שהדברים יתבהרו תוך שבועיים כשאדע אם קיבלתי או לא. אם לא אקבל אחזור לכאן כמובן. אשמח עדיין לשמוע חוויות של נשים מגיל 40 +.
תודה תודה תודה

 

[שירהד1]

ברזומה שלי 7 הפלות, וממש לא מרצון-

אני בת 40 וחצי, יש לי שני ילדים (בת 7 וחצי, ובן 4 וחצי). כעת אני בראשית הריון עשירי ואחרון בהחלט. לפני ההריון עם בני השני היתה לי הפלה עקב הפסקת דופק, ובשלוש השנים וחצי האחרונות (דהיינו מגיל 37), חוויתי עוד 6 הפלות- רובן כתוצאה מהפסקת דופק בשבועות 7-9ואחת כתוצאה מטריזומיה 18 שהתגלתה בעובר (הפסקת הריון בשבוע 16). פעם אחת עברתי הפלה עם הציטוטק, פעם אחת היה הריון כימי, וכל שאר הפעמים- נאלצתי לעבור גרידות כדי להוציא את תוכן ההריון.
זוועת עולם. נורא ואיום. אין לי מילים, ומי שלא עברה הפלות חוזרות לא תבין לעולם מה זו התופת הגופנית ובעיקר התופת הנפשית הזו.

ולמה אני מספרת לך זאת?- כדי שתקחי בחשבון שגם אם תרצי הריון נוסף, ותיכנסי להריון, ככל שגיל האישה עולה, כך גדלות הסכנות לעובר וגדלה הסכנה למומים/הפסקות דופק/בעיות כרומוזומאליות. כך שקחי זאת בחשבון עת את מנסה להיכנס להריון.

וזה לחלוטין לא נכון מה שכתבו לך פה, שחווית ההפלה היא נוראית, בין אם מדובר בבחירה ובין אם מדובר שלא בבחירת האישה.
כאשר הביולוגיה/הגורל/הסטטיסטיקה לא מאפשרים לאישה להביא לעולם ילד, או ילד נוסף- מתנפץ חלום, מתנפצת תקווה, הקימה מהאבל קשה ביותר, ולחוות זאת שוב ושוב ושוב זו תופת נפשית של ממש.
וכאשר אישה בוחרת לעבור הפלה, היא לפחות בוחרת. היא השולטת על גופה ועל מה שקורה בו. אף אחד לא קובע לה, היא לא מרגישה שהגוף בגד בה, היא לא מרגישה "פחות אישה" ממישהי אחרת. חוסר השליטה באובדני הריון הוא חוויה נוראית. פה לפחות שלטת במצב, והחלטת החלטה לגבי גופף ולגבי משפחתך.

לגבי חוסר הרגישות של הרופא- לא מפליא אותי. מיעוטם של הרופאים מתייחסים בצורה אנושית ואמפטית כלפי המטופלים שלהם, וזה נכון גם לרופאי/ות נשים.

שיהיה בהצלחה, בכל החלטה שתקבלו.

 

[גליה173]

תודה על התגובה

אני מסכימה איתך. מה שאת עוברת נשמע קשה קשה קשה.
מקווה שתצליחי הפעם. מחזיקה לך אצבעות.
באמת.
רק אושר אמן

 

[שירהד1]

תודה על המילים היפות.

 

[עינת דולב הדס]

כל מה שאני רוצה

זה לחבק אותך.
אני מבינה שזה קשה לאין שיעור.
אני מתנצלת אם נפגעת מדבריי שכתבתי שזה לא פשוט לעבור הפלה בין אם זה מבחירה ובין אם לא.

 

[שירהד1]

תודה עינת. ההתנצלות התקבלה