צופה מלונדון
Well-known member
כל פעם שהחברה שם משתמשים במושג ׳ באנו לעבור תהליך׳ זה מצחיק אותי ממש. אין הזוי מזה בעיניי.
מה שכן, כמעט בכל עונה אני מופתעת מחדש כמה הפכפך יכול להיות הרגש המתהווה אצלי בקשר אליהם.
כשסתיו נכנסה התייחסתי אליה כאל ׳פריק שואו׳ מעוות ועד מהרה נשביתי בקסמה והיא ממגנטת אותי ממש, אני מבינה את המניעים למעשיה ומתחברת אליהם. היא מצחיקה אותי ממש, ופתאום אני רואה שהיא יפהפיה ממש.
גם ליאל שנכנס לבית בקול תרועה וצלצולים, ליאל שעד לפני ימים ספורים עורר בי גועל ממש, נכנס לי פתאום ללב עד כדי כך שבא לי לשבת אתו לקפה
גם את מעתוקה שלא היה לי גרם של סבלנות למה שנראה בעניי כמשחק מוגזם וטמטמת כואבת - בא לי לחבק חזק ולהגיד לה שהיא יכולה לפעמים לנוח והכל יהיה בסדר.
אברהם, שבתחילה חשבתי שהוא הזוכה של העונה הפך לדמות נתעבת ומכוערת ממש.
ועל כל אלה - בעיניי הם הראויים לשבת על ספסל הגמר.
מה שכן, כמעט בכל עונה אני מופתעת מחדש כמה הפכפך יכול להיות הרגש המתהווה אצלי בקשר אליהם.
כשסתיו נכנסה התייחסתי אליה כאל ׳פריק שואו׳ מעוות ועד מהרה נשביתי בקסמה והיא ממגנטת אותי ממש, אני מבינה את המניעים למעשיה ומתחברת אליהם. היא מצחיקה אותי ממש, ופתאום אני רואה שהיא יפהפיה ממש.
גם ליאל שנכנס לבית בקול תרועה וצלצולים, ליאל שעד לפני ימים ספורים עורר בי גועל ממש, נכנס לי פתאום ללב עד כדי כך שבא לי לשבת אתו לקפה
גם את מעתוקה שלא היה לי גרם של סבלנות למה שנראה בעניי כמשחק מוגזם וטמטמת כואבת - בא לי לחבק חזק ולהגיד לה שהיא יכולה לפעמים לנוח והכל יהיה בסדר.
אברהם, שבתחילה חשבתי שהוא הזוכה של העונה הפך לדמות נתעבת ומכוערת ממש.
ועל כל אלה - בעיניי הם הראויים לשבת על ספסל הגמר.
