שרשור היסטוריה מוגבר - עניינים כלליים

HBERG1

New member
בעניין איך עונים על שאלות בגרות

שבוע טוב ומבורך סיימתי לפני 4 שנים את הלימודים בבית ספר והחלטתי לעשות בגרות מוגבר בהיסטוריה על מנת להעלות את הבונוס. למעט קצת סיוע מהמורה בבית ספר הכל למדתי בעצמי וכל מה שכרוך להליכים של רישום אסיפת חומר וכו הייתי עצמאי.. אני נערכתי מספר חודשים מראש ואני שולט בחומר הדבר היחידה שמטריד אותי זה העניין של מענה על שאלון בגרות. כלומר, נתון לי בבגרות יותר משלוש שעות אם אינני טועה. יש 3 נושאים ויש גם סעיפים ניתן להגדיר בגדול שעה לכל נושא. יש מגוון רחב של תשובות עקיפות וישירות שניתן לענות באמצעותם על השאלה. השאלה היא כמה שורות צריך להקדיש לכל סעיף? שצריך למנות סיבות-אזי כמה שורות על כל סיבה? וכמה סיבות צריך למנות? מה האורך של תשובה ממוצעת? ואם יש לכם עוד טיפים אשמח מאד. אני קורא סמוי פה ולומד הרבה אני מודה מאד לאיתמר לוי ולשאר אנשי הפורום. נערכתי מראש אספתי חומר התאמצתי הרבה ושקדתי על הבגרות הזו ככה שאצטער מאד שאפסיד נקודות רק על בסיס עניין טכני כזה או אחר. תודה שבוע טוב
 

dovehrman

New member
הסטוריה מוגבר 022209 תאריך?

הבגרות בהסטוריה מורחב 5 יח"ל 022209 באיזה תאריך? הסטוריה א או ב? שני או רבעי?
 
היסטוריה מוגבר

בדף היסטוריה מוגבר של ערוץ ההיסטוריה יש הפניות לסיכומים המלאים הן על נושא ארה"ב והן על נושא גטו קרקוב. ראה קישור מצורף:
 
מועד בחינה - היסטוריה מוגבר

השנה, בניגוד לשנים קודמות, הבחינה בהיסטוריה מוגבר (שאלונים 22209, 22303, 24) אינה מתקיימת עם היסטוריה א' - כלומר לא ביום שני ולא ביום רביעי הקרובים, אלא ביום ראשון ה-4 ביולי בשעה 11:00.
 
איך עונים

עניתי על שאלה דומה לא מזמן ולהלן עיקריה: 1. הבחינה למי שנבחן על שלושה נושאים (נבחני משנה ואקסטרנים) היא 3 וחצי שעות - מה שנותן 70 דקות לכל נושא, מה שאמור לתת משהו כמו 20 דקות פלוס לכל סעיף (כלומר לשני סעיפי שאלת הנושא ולשאלה הקטנה). כמובן, לקחת בחשבון שאלות שעשוית להוביל לתשובות ש"ירוצו" על הדף לעומת תקיעות בשאלות אחרות. 2. אין הגדרה אחידה לנפח תשובה. הכל תלוי בשאלה. לפעמים השאלות בבחינה מזמנות תשובות ארוכות ולפעמים גם תשובות קצרות. הכלל הוא שמה שנכון ומתאים אף פעם לא גורע ולעומת זאת מה שלא מופיע ונכון עלול כן לפגוע. בדרך כלל - המפתח הוא סעיף=עמוד (אבל זה תלוי גם בגודל הכתב, עובי העט, מיצוי מקום בשורה וכו' וכמובן בדרישות הספציפיות הנתונות בכל שאלה). כמו שאמרתי, אם יודעים וזה רלוונטי - לכתוב תוך התחשבות בגורם הזמן. 3. בדרך כלל מומלץ להסתפק במה שביקשו (בעיקר בגלל מגבלת הזמן) ולכתוב את הדברים הרלוונטיים ביותר. במקרה של חוסר ביטחון ועודף בזמן תמיד אפשר להוסיף עוד. תלוי כמובן מה יהיו ההנחיות לבודקים (האם להמשיך לקרוא את הגורמים מעבר לדרישות). 4. מאוד חשוב להתבונן במילת ההוראה - ציין/הצג/הסבר ולענות בהתאם (קישור המפרט את הדרישה הכרוכה בכל מילת הוראה מצורף כאן). רצוי לענות ע"פ הדרישות הכמותיות בכל שאלה - אם מבקשים שני גורמים - להסביר שני גורמים (אפשר תמיד במשפט מסכם להוסיף שהיו עוד גורמים ולהסתפק בציונם). אם יש עוד שאלות בעניין זה, אשמח לענות
 

a87

New member
כמה חשוב לדייק בתאריכים ושמות?

בהנחה שהתשובה לא מדברת ישירות עליהם. למשל בקשר לנושא "קרקוב" האם מספיק לכתוב "הגרמנים" בלי לציין על איזה גוף בדיוק מדובר (האס.אס או המשטרה או ההממשל האזרחי). האם מספיק לרשום יו"ר היודנראט או שחשוב לציין אם זה בבירשטיין או רוזנצוויג וכו'. תודה רבה על העזרה!
 
תאריכים ושמות

נראה לי שזה עניין שהוא תלוי נסיבות. תאריכים הם תמיד ענין חשוב ולו ברמה הפסיבית, אם נשאלת שאלה התוחמת תקופות. לגבי הענין של "גרמנים" או גופי אכיפה של גרמניה בפולין (בקרקוב) ככל שתדייק יותר בגוף, כך התשובה תהיה טובה יותר, בעיקר אם השאלה נוגעת ישירות לגופים אלה. גם בעניין השמות, תלוי במה עוסקת השאלה. ברור שהבאת שם מדויק של ראש היודנרט מראה ידע. כלומר, הירידה לרזולוציה של שמות ותאריכים תלוית נושא/שאלה - כאשר ככל שמדייקים יותר, הקרדיט עולה. אין כאן מדע מדויק של ניקוד, בעיקר לאור העובדה שהמבחן מתחלק לשלושה נושאים (לאקסטרנים ולנבחני משנה) או שני נושאים (תלמידי תיכון). במקרה של שלושה נושאים - כל נושא מקבל 33 נק'. לפיכך כל סעיף מקבל בממוצע 11 נק'. כל סעיף מבקש בין שתיים לשלוש משימות, מה שמשאיר 4-3 נק' לכל עניין. כלומר, שמות ותאריכים הם חשובים אך לא בהכרח הדבר המרכזי בתשובה עצמה (ושוב בכפוף לכל האזהרות של נושא ושאלה).
 
למעלה