שרשור התנהגות לשבוע חדש

astrid2

New member
אלימות בגן?
*לא לראשי*

הבן שלי, בן השנתיים וחצי חוזר לאחרונה מהגן וכל הזמן טוען שמרביצים לו. לפני שבועיים זה היה ילד ספיציפי, בכל יום הוא חזר ואמר שהוא הרביץ לו, דחף אותו וכאלה. ניגשתי לגננת וסיפרתי לה על העניין. מהיכרותי עם הילד המרביץ לכאורה זה היה נשמע מאוד משונה. הוא ילד מתוק שתמיד מנסה להתקרב לבן שלי ולהתיידד איתו, אבל הנחתי שיכול להיות שהוא עושה משהו שלא נעים לבן שלי ולכן פניתי לגננת. היא עשתה איתם שיחה ודיווחה לי שעילם (הבן שלי) אמר שהילד צועק עליו אבל היא יישרה את ההדורים ביניהם ובאמת מאז הוא לא התלונן עליו.
ועכשיו, כל השבוע האחרון הוא מתלונן על ילד אחר. מספר לכולם: לי, לאבא, לסבתא... כמעט כל שיחה נגמרת בכך שהוא מספר על מריבה בינו לבין הילד האחר. הוא לקח לי, הוא נתן לי מכה בראש, הוא נשך, הוא דחף... לא כ"כ נעים להגיד, אבל יש לו נטיה לדרמה... גם עליי ועל אבא שלו הוא אומר שאנחנו מרביצים לו
אז אני כבר לא יודעת אם להאמין... לפנות עוד פעם לגננת? אמרתי לו שבכל פעם שהילד ההוא מציק לו שיפנה לגננת ויצעק שזה לא נעים לו וילך משם, והוא ילד מאוד אסרטיבי שיודע להגן על עצמו ובכל זאת ממשיך להתלונן...
התעייפתי, סליחה על החפירה
 
שווה פנייה ובירור


מקסימום בזבזת לה ולך 2 דקות


אני בעד לשאול אותה.
צריך לקחת בערבון מוגבל מה שאומרים-לי יש ילדה בגן שאומרת שם ספציפי של ילד כל פעם ששואלים אותה למה היא מדברת לא יפה. הילד הנ"ל הוא כל כך ילד טוב שאין מצב שאמר דברים כאלה ובכלל לא משחק איתה או לידה.

יש מצב שהוא קלט שאתם עושים מזה סיפור והוא מקבל ככה תשומת לב ולכן ממשיך לספר לכל מי שבדרכו. אמרת לו מאוד יפה וחשוב שידע למי לפנות במקרים כאלה. תחזרי על זה וזהו-סגרי עניין. במקביל, כדאי לברר עם הגננת אם זה נכון ואיך היא פועלת בגן.
 

tiger mom

New member
תראי

לפעמים באמת יש ילד שמציק
לפעמים יש ילד שהציק פעם אחת והילד שלך ממשיך לדבר על זה
לפעמים יש ילד שמציק לאחרים והילד שלך לוקח על הסיפור בעלות

איך יודעים?
זה לא פשוט.
אפשר לדבר על זה עם הגננת שוב. כי אולי באמת הילד מציק
כדאי להמשיך לדבר עם הילד שלך שילך לגננת להתלונן
 

Mנטה

New member
לפעמים זה קטע אופנתי כזה

אצלנו בגיל הזה היתה ילדה שהיתה מלבה את כולם נגד ילד אחר וכל הזמן היו אומרים שהוא מרביץ, על אף שהמסכן בכלל ילד כאפות.
 

פריZמה

New member
שווה לברר אבל

אני קוראת לזה ״ למידת כוחן של מילים״. הבן שלי עבר בין סיפורים מסמרי שיער על מכות, על כך שאף אחד לא משחק איתו, על בידוד בחדר מסויים בגן וכו.
משך החזרה היה קשור ישירות למידת הרושם שדבריו עשו עלי.
מאידך - אסור להתעלם לגמרי - אין לשדר לילד שלא מקשיבים לו
השיטה שלי היתה דיבוב מלא כשהוא סיפר וניסיון לפתח את הסיפור לכל מיני כיוונים. כשהוא באמת חטף מכות לא התפתח סיפור פנטזיה מדהים אלא חזרה שוב ושוב על הנושא הכואב בלי פרפראות
 

astrid2

New member
תודה לעונות


פרפרים- אני יכולה לגשת לדבר איתה, אבל לא רוצה להצטייר בתור האמא הנודניקית שכל שבוע באה להתלונן על ילד אחר...

אני מרגישה שגם אם היו דברים בגו, כלומר, יכול להיות בהחלט שהייתה לו היתקלות עם הילד ההוא, הוא כבר הפך את זה לאיזו סאגה מתמשכת בגלל שהוא רואה שהוא מקבל מאיתנו המון תשומת לב בעניין... ומצד שני אני לא יכולה להתעלם כשהוא מספר לי על זה.
 
זוהי לאו דווקא תלונה-אלא בירור


הכל תלוי בגישה שאיתה מגיעים ובטוחה שאת לא מצטיירת כנודניקית.
 

astrid2

New member
טוב, דיברתי הפעם עם הסייעת

הגננת לא הייתה היום, אבל שאלתי את הסייעת אם היה משהו בינו לבין הילד המכה לכאורה. היא אמרה שבאחד מהימים הוא נתן לו מכה אבל הן דיברו איתו וזה היה חד פעמי. כנראה שהילד שלי נתפס לזה וזה חזר על עצמו שוב ושוב אולי בגלל שזה היה מאוד משמעותי עבורו או בגלל שהוא "נהנה" מתשומת הלב שזה מעניק לו.
 
חשבתי כך


אל תתרגשי מזה, פשוט בפעם הבאה שהוא יגיד ככה- תקשיבי לו ותגידי לו שיפנה לגננת/סייעת ויגיד להן כשמציקים לו וזהו-עברי הלאה.
 

mitmit11

New member
התנהגות סביב השינה לדובון בן כמעט 4


אזהרת חפירת-על

הלו"ז שלנו הוא שמהגן הולכים לחצר של סבתא או לגינה, באזור 18-18:30 חוזרים הביתה, אוכלים ואז מקלחת. הצפרדעון נרדם באזור 19:30 ואז הדובון נשאר סוליקו. לפני מס' חודשים צימצמנו את זמן הטלויזיה בבית לפרק אחד בבוקר ושניים אחה"צ-ערב. תחת הנחה שלא עשה "סרטי מקלחת" (היום אפשר לוותר נכון אמא
) ואכן הוא נקי ומצוחצח הוא ממצה את הקצבת הפרקים שנותרה לו (בד"כ אחד הוא רואה בזמן שהצפרדעון במקלחת איתי כי הוא לא תמיד רוצה להתקלח איתו יחד). אנחנו תמיד מציעים לו משחק אחרי הפרק או לחילופין לצייר. בעבר הוא זרם עם זה ואחרי משחק-שניים בחרנו ספר והלכנו לישון. היום הוא מתעקש על עוד טלויזיה, מודע לכך שאם יקים צעקות רמות הוא יעיר את הצפרדעון ולחלוטין משתמש בזה, אם בכל זאת בוחר לשחק אז "סוחט" עוד ועוד שוב עם איומי הצעקות.
בחלק מהפעמים אנחנו מושכים לפי כלל ה"עוד אחד ואז בוחרים סיפור", במיעוט אנחנו נכנעים במיעוט יותר קטן אנחנו מתעקשים (בד"כ כשהצפרדעון בכל מקרה התעורר כבר או לא הלך לישון מסיבה זו או אחרת).
ואז מתחילה סאגת "לא אכלתי מספיק" / "אני רעב" / צמא וכו' שמשחקת היטב לרגש הפולני. הבעיה היא שלאחרונה הוא באמת לא אוכל טוב בארוחת הערב ויש אמת בדבריו (אתמול אכל 5 פרוסות לחם אז לא ממש נכנענו לתירוץ הזה...
).
אחרי שהסאגה הוסדרה יש את הלבחור ספר. שניים. ארבעה אבל קצרים (זו יציאה חדשה מהסופ"ש).

יוצא שהילד נרדם באזור 21:30-22:00, אנחנו עם הלשון בחוץ, מותשים ובלי זמן לעצמנו (לא מדברת על תחזקות הבית
זוועות
).

הוא ישן צהריים בגן (כרגע גם לא ניתן לביטול כי פיזית אין להם איפה לתפעל את הגדולים הלא-ישנים, מה גם שכוווולם ישנים ולהורים זה סבבה). בבית בסופ"שים לא. בלי השנ"צ הוא הופך למפלצת תלת ראשית מהשעה ארבע-חמש ועד שנרדם. זה יכול להיות בהתרסקות בסלון בפינה אקראית בשבע או במיטה שלו אחרי שהוציא לנו את המיץ בעשר צפונה. שלב ה"קריסה" שלו תמיד נופל על אוכל/התארגנות שלא מאפשרת לנו פניות להרגיע ולהשכיב אותו לישון בצורה נורמלית.

אז עצות לסידור המצב או שיפור (אפילו פעוט) שלו יתקבלו בברכה
(נכתב לאחר לילה של שעה וחצי שינה בחסות שיני הצפרדעון הבוקעות).
 

tiger mom

New member
נראה לי

שהוא הבין שהוא יכול לנצל אתכם בערב.
גם העובדה שאתם לא עקביים עוזרת לו.
יש ילדים שמסתדרים עם חריגות חד פעמיות (הגדולה שלי) ויש ילדים שכל חריגה רוצים להפוך להרגל (האפרוח שלי). ולכן איתו אני מעדיפה לא לעשות חריגות. אפילו שזה קשה לפעמים. כי אם פעם אחת יש לי זמן וכח להקריא 3 סיפורים במקום שניים ממחר הוא ידרוש שלושה כל הזמן. אז נכון שבערב הראשון זה היה לי כיף. אבל זה מתנקם בי אח"כ כי זה לא תמיד מתאפשר לי.

כל הקטע של "לא אכלתי מספיק" וכו, נראה כמו פשוט חיפוש של תשומת לב, למשוך עוד זמן איתכם.

אני מבינה את הרצון לא להעיר את הצפרדעון.
אבל נראה לי שאתם צריכים לעשות סדר. לקבוע מה הזמן שמותר לצפיה בטלוויזיה או מה הזמן המשולב לצפיה +סיפורים.
ולהסביר לו שאם הוא צופה עוד קצת אז הוא מפסיד סיפור.
הפחד שלכם מהצעקות שלו כי הוןא יעיר את הצפרדעון יוצר מצב שכל הכח אצלו והוא יודע את זה.

אני יכולה להגיד לך שאצלנו כשהאפרוח נ\הפסיק לישון צהריים הייתה תקופה מאד ארוכה ובלתי נסבלת עד שהוא התאפס על עצמו. עם הגדולה זה היה עיניין קצר יחסית. והיא גם לא נודניקית גדולה. פשוט עייפה אז נרדמת. אבל עם האפרוח זה היה כמה חודשים (בערך חצי שנה) שהוא היה נרדם אחה"צ או נודניק בצורה מטורפת ובכיין.
היה קשה אבל זה היה חיוני כי בלי זה הוא היה נרדם מאוחר ולא מתעורר בבוקר ואז כמובן עייף במשך היום.
אין בכלל מה לעשות איתו אם הוא ער בצהריים בגן? אין פינה אחת שקטה בשבילו? לשחק עם גננת אחת בשקט? מוזר לי שבגילאים האלה כולם עוד ישנים.
 

ממושקה4

New member
ממליצה לך לקנות שעון דיגיטלי


אני הזמנתי מאיזה אתר אחרי הלידה (יעיל כשאת קמה באמצע הלילה ורוצה לדעת מה השעה ואין לך
כח לחפש את הפלאפון) .
כשאת רואה שהוא מתחיל למשוך זמן , תגידי לו שהוא יכול לעשות X עד שהשעון יראה 5 במקום 2
(נניח 21:12 עד 21:15) השעון התחלף - יאללה למיטה .
אצלנו זה עובד ממש טוב ("זה לא אני זה השעון" )
נראה לי שבמקור זאת עיצה של קרן - והיא מעולה
.
 

Angelina30

New member
אנחנו משתמשים בטיימר של התנור

אני תמיד מתריעה כשמתחילה לצפות בפרק לפני שינה ששמתי ״פעמון״ שיצלצל שעבר הזמן וברגע שהשעון מצלצל מפסיקים מיידית ושומרים את המשך הפרק לבוקר.
 

giraffelle

New member
השנקל שלי

טלוויזיה לפני השינה מאד מפריעה להיכנס למוד שינה. אני לא יודעת איך את יכולה לעשות את זה בלי להוריד מהמכסה המותרת, מה שכמובן לא ימצא חן בעיניו, אבל נראה לי שיהיה מועיל להגביל את הצפייה לשעות מוקדמות יותר.

חוץ מזה נראה לי שמשחק לפני השינה זה מתכון בטוח למריחות וסחיטות. רצף קבוע מראש של פעולות, אוכל - מקלחת - סיפור במיטה, זו אופציה יותר בטוחה לטעמי. קל לי לדבר כי יש לי רק ילדה אחת והיא טיפוס של כללים וחוקים, אבל זה נראה לי רעיון טוב גם באופן כללי... הרבה יותר קל לעבור ממקלחת לסיפור מאשר לעזוב משחק.

מה עם לנסות להשכיב אותו לישון מוקדם יותר? אפילו ביחד עם הקטן? אם זה יגרום לו להתעורר מוקדם יותר הוא יכול לראות יותר טלוויזיה בבוקר במקום בערב.
 
יש לכם המון דברים בערב

יש גם טלוויזיה וגם אמבטיה וגם משחק או ציור וגם סיפור והכול נזיל כזה, לפעמים ככה ולפעמים ככה ואפשר או שני ספרים או ארבעה וכו'.
אני חושבת שאתם צריכים לקבוע סדר יותר ברור ולא לאפשר כל כך הרבה בחירות ואופציות בשעת הערב. אני מודה שאני אישית גם לא הייתי מוותרת על העניין הזה של הערת הצפרדעון. זה מהדברים שהיו מביאים לי את הסעיף בצורה הכי קיצונית. מה זאת אומרת שאתה צועק ומעיר את אח שלך? בכוונה? ועוד מאיים בזה? אם מישהו משלי היה מנסה דבר כזה הייתי מבהירה שאם אתה תעיר אותו אז ממחר אין טלוויזיה בערב ואתה במיטה ב-7:30 ביחד איתו. זאת התנהגות שלגמרי לא מקובלת בעיני במשפחה (אבל אולי אלו השריטות שלי...
).
 


שגרת ערב קבועה בלי חריגות ובלי יותר מדי בחירה.
עוד הייתי מנסה להעביר את הטלוויזיה להיות הדבר האחרון שעושים לפני השינה,כך ששלילה שלה תהיה סנקציה מיידית ומוטיבטור לשיתוף פעולה לאורך הערב.
(ובגלל שהוא בן 4 כדאי,לדעתי,גם להכין אותו מראש לשגרה החדשה ולא להפוך לו את החוקים בהפתעה)
 

MotheRonit

New member
אני חכמה רק על ילדים של אחרים את כבר יודעת

אבל כעקרון מה שאני עושה. בגדול זה שכל הבית (וגם אני נכללת ברשימה הזו
) הולך לישון. מכשירי החשמל כבים. חושך. (הקטע עם האור בשעה מאוחרת... מהר לקנות וילונות שחורים
) אוירה רגועה ושנטי בנטי (לשמחתי זה בא לי טבעי לגמרי
). אני מבינה שיש צורך להעסיק אותו בזמן שאת עסוקה עם אחיו אז אני דווקא לא הייתי קובעת X פעילויות אלא מסגרת זמן. להגיד לו שיש לו עד שמשהו קורה (התרחשות מסוימת שמהווה נקודת זמן לסיום, אני למשל אומרת לפיץ שהוא משחק חופשי עד שאני מסיימת להחליף לקטנה או עד שהיא נרדמת... כמה נוח
) או לחילופין להקצות לעניין זמן (לוקח לך בערך חצי שעה? אז תראי לו בשעון עד מתי שיש לו את הזמן הזה וכשהמחוג מגיע לנקודה מסוימת הוא מפסיק כל פעילות גם אם באמצע).
* במסגרת הזמן החופשי הזה הייתי מקצה דברים ספציפים שמתאימים לך למסגרת הזמן. לפני השינה יש מאגר של סיפורים קצרים שאני מסכימה. תיבה של משחקים שהם בטוחים לשימוש עצמאי. מאגר של סרטונים באורך המתאים...
* ואת הכל עושים באור עמום, ובשקט. במסגרת הזאת של הזמן אני מבהירה ומשבחת שמדובר בזמן אקסטרה של אח גדול ובוגר. ואם רוצים את התנאים המשופרים האלה הוא צריך לעמוד בכללים המסוימים שאת מכתיבה.
* לפחות בתקופה הקרובה אחרי שיש לו את הזמן החופשי לעצמו הייתי מכניסה אותו למיטה (הבנתי שהוא נקי מצוחצח ומאורגן אחרי מקלחת-שיניים-פיג'מה בשלב הזה?) ועוזרת לו לכבות את עצמו אבל לא לכוון לשינה
אלא לתת לו להוציא מהמערכת את כל העוד פיפי-קקי-חיבוק-סיפור-צמא-נשיקה-אמא אני אוהב אותך.
אם בשעה 19:30 הוא נכנס למיטה להערכתי הגסה גם אם זה יקח שעה. 20:30 זו עדיין שעה סבירה ללכת לישון ושאתם (באופן יחסי) לא תהיו עם הלשון בחוץ.
כל ההתייחסות שלי אגב הייתה למישהו שהוא לבד... אבל אם אתם שניים אז גם על זה אפשר לפרט "תכנית ב"
אם תרצי
 

mitmit11

New member
לכולן. הרשמים הועברו ונקראו

בעיון ע"י החצי. הערב נגבש "חוקי בית"/אסטרטגיה וניצמד אליה.

אני יודעת שהרבה ילדים נכנסים למיטה בשעה X ואז יכולים לשהות שם ערים גם שעה פלוס, תוהה אם זה יצליח עם הקוצים בטוסיק החמוד של הדובון. נחכה ונראה
 
למעלה