פרק שלישי
ממש אהבתי את החזרה של פייפר לליצפילד - איך שכולם מפחדים ממנה כמו השטן, איך שהיא לוקחת את הדברים שלה בחזרה, איך שהיא מפחידה את החדשות.
מה שעוד אהבתי זה את הסצנה של מורלו כשהיא מגלה דרך שיחה עם אחותה שכריסטופר מתחתן (אבל מסרבת להאמין שהוא זה שבוחר להתחתן ובעצם לסיים את הקשר). המשחק של יעל סטון ממש הרשים אותי בסצנה הזאת !
הרעיון שסוזן (קרייזי אייז) היא זאת שהצילה את פייפר מעונש היה רעיון ש"דחפו" ולא הרגיש לי טבעי (אז נראה שזה היה קרב הוגן - אז מה? פייפר כיסחה לפנסטאקי את הפרצוף והשיניים - מה זה מול אגרוף אחד ?!). מצד שני, הטוויסט שעירב את סוזן היה די מגניב - לא הייתי חושבת לכיוון הזה בכלל.
וי מעצבנת.
היא אומנם דמות מאוד חזקה, אבל בניגוד לרד היא מאוד מניפולטיבית- ואין בה חמלה או סימן לאנושיות אמיתית.
אני גם לא מאושרת מזה שרד יצאה עם ידה על התחתונה בפרק הזה (הסצנה עם העוגה).אומנם הבנות השחורות לא היו בצוות המטבח שלה - אבל איכשהו אני חושבת שהיא לא הייתה מפלה אם אחת מהן הייתה צריכה אותה או נכנסת למטבח.
