שרשור

[tausucks]

עדר של נונקונפורמיסטים

מצחיק מאוד, לי דווקא נדמה ש"עדריות" פרושה הנהירה חסרת ההבחנה אל דוקטורט באוניברסיטה מסויימת דווקא: כי זה מה שכולם עושים, כי היא קרובה, כי אני מכיר את המזכירה והיא מאוד אוהבת אותי, כי שם עשיתי מאסטר, כי אני פוחד לנסות משהו שאני לא מכיר. הסוגיה היא לא רק כלכלית, היא גם כלכלית. כל מי שמעוניין ללמוד לתואר שלישי יכול, במאמץ פעוט ובכל תחום לימודים, (אני לא מגזים) למצוא אוניברסיטה בצפון אמריקה או באירופה שתעניק לו תנאי מחייה ולימודים טובים בהרבה מהמקובל בת"א.פועל יוצא מהתפיסה הרווחת שם שדוקטורט זה לא תחביב. הסוגיה היא גם אקדמית, והדוגמא שלך מעניינת. אם נדמה לך שאוניברסיטאות בלטביה או בקפריסין נחותות מבחינה אקדמית או מבחינת יוקרתן מאוניברסיטאות בישראל, אזי כנראה אתה נושם קצת יותר מדי זמן את אויר הביצה המצחינה שאנו שוחים בה. כן, לטביה זה חור, קפריסין זה חור (או כך נדמה לי ולך, אולי יש שם אוניברסיטאות טובות.) ואוניברסיטת ת"א זה חור. אז אם אתה רוצה לצאת לטיול במזרח, לעבוד בהיטק, או ללמוד רפואת שיניים בלטביה - יופי לך (עדר או לא עדר.) אם אתה רוצה לעשות דוקטורט באוניברסיטת ת"א - תזכור שאין שום סיבה לאכול חרא. יש חלופות טעימות הרבה יותר. tausucks

 

[Adi 2606]

../images/Emo45.gif צודק מאד!

ובמיוחד בתחומי המדעים המדוייקים! אבל יש בהחלט בעיה עם "דור העתיד" ומאד מתסכל שאף אחד שם למעלה ב"מגדל השן" של בניני הסנאט והמנהלהלא מצליח לחשוב כמה שנים קדימה - אולי יהיה איזון תקציבי, אבל סטודנטים וחוקרים עתידיים אין.

 

[tausucks]

שיר הלל לעדר

עדיין מצחיק. הויכוח הוא על תופעת העדר (לעשות דוק בחו"ל או לא לעשות) והתשובה שלך היא שיר הלל לאוניברסיטאות בארץ. טוב. עכשיו לטפל. בתחום הכלכלה אוניברסיטת ת"א מדורגת במספר הפרסומים במקום ה - 25 ביחס לאוניברסיטאות בארה"ב ובארופה. לא רע אבל בטח לא "בעלת שם עולמי". אף מחלקה אחרת בישראל בכל תחום לא מתקרבת למיקום כזה. יתר על כך, על היחס בין מספר פרסומים ורמה אקדמית מוטב לא להכביר מילים. ראה: http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msyberg/Higher_Education/Letter_to_MALAG_members.pdf דרוג תחומי המחקר באוניברסיטאות בישראל לשנת 2001 מראה שתחום המתמטיקה בעברית נמצאת בפיגור ניכר יחסית לת"א וויצמן וקצת לפני בן-גוריון והטכניון (אולי כולם "מהמקומות המובילים בעולם"?) בייחס ללימודי מגדר וביקורת תרבות - אינני מצוי בתחום ואינני כשיר להעריך את בשלותם, האם מדובר בחוגים אופנתיים, או האם הענין "חשוב". זה גם הייחס שהיתי מצפה מתלמידים בתחומים אלה לגבי תחום שבו הם אינם בקיאים. עניין של נימוס מקצועי מינימלי. אגב, אותו הדרוג לשנת 2001 גם מראה שוויצמן מוביל ב-18 מתוך 22 קטגוריות מחקריות שנבחנו. כך שברמה המקומית וויצמן נהנה מעליונות אקדמית על כל מוסד אחר. גם המלגות טובות. לסיכום: כמעט כמעט השתכנעתי, לא צריך חו"ל - אפשר אולי וויצמן. tausucks

 

[kers]

ואני דווקא חשבתי

שהנדסה, מדעי המחשב ותחומים מסוימים בביולוגיה הם החוגים "האופנתיים". לראיה, חתכי הקבלה אליהם הרבה יותר גבוהים מאשר למדעי הרוח, כלומר - הם הרבה יותר מבוקשים. מהו המידע שעליו אתה מבסס את הטענה שדווקא חוגי מדעי הרוח הם חוגים "אופנתיים"? בתור דוקטורנט אתה ודאי יודע שבאקדמיה לא מקובל לטעון טענות שאין להן בסיס אמפירי. נראה לי שלפני שמאשימים אחרים בכך שאינם מתמצאים בעובדות, כדאי לבדוק שלך יש את כל העובדות הנכונות. אותו הדבר לגבי לימודים בחו"ל. "אופנתיות" היא שיקול מינורי אם בכלל בהחלטה כזו. FYI, במדינות מתוקנות במערב אירופה קבלה לדוקטורט לא נחשבת כקבלה ללימודים, אלא כקבלה למקום עבודה, שמבטיח שכר קבוע במשך מספר שנים, ללא תלות ברצון הטוב של המנחה או היחידה או מישהו בהנהלת האוניברסיטה. קבלת השכר כרוכה בחלק המקרים בעבודה כמתרגל או עוזר מחקר, אבל העבודה מובטחת לכל תקופת הלימודים. בשונה מישראל, שבה צריך לקבל מחדש בכל שנה את העבודה כמתרגל ואת המלגה. כלומר, משיקולי כדאיות בלבד עדיף לעשות דוקטורט בחו"ל ולא בארץ (לפחות לא בת"א, אני מודה ומתוודה שאני לא מכירה מספיק את האוניברסיטאות האחרות), ואין כאן שום עניין של "אופנתיות".

 

[kers]

גם אם זו היתה הכוונה

אתה שוב לוקה באי דיוק. טענת שרוב חוגי מדעי הרוח הם חוגים "אופנתיים". האם כוונתך לטעון שמקצועות כמו פילוסופיה (ע"ע יוון העתיקה), הסטוריה, גיאוגרפיה ובלשנות, כולם חוגים במדעי הרוח, הם מקצועות חדשים של העולם המערבי הליברלי? כאמור, כדאי להימנע מהכללות פראיות בתחומים שברור שאתה מבין בהם מעט מאוד. ישנה נטיה במדעים המדוייקים לזלזל במקצועות מדעי הרוח ומדעי החברה, כתחומים כביכול פחות "חשובים". למעשה, היתרון היחידי של המדעים המדוייקים על פני מדעי הרוח והחברה מבחינת "חשיבות" הוא היכולת להפיק מהם תועלת כלכלית, וכפי שטענת בעצמך, בעולם האקדמי שיקולים כלכליים חשובים פחות משיקולים אינטלקטואליים. ואם במומחים עולמיים עסקינן, לא זכור לי (ואני מתנצלת אם אני טועה) שיש ישראלים שזכו בפרס נובל בתחומי המדעים המדויקים, אבל דווקא בתחום הספרות והכלכלה (תחום ממדעי החברה, כשהזוכה היה דווקא פסיכולוג) יש כמה זכיות. נכון, יש באוניברסיטת ת"א מומחים עולמיים בתחומם, ולדוקטורנטים שלהם בהחלט יש יתרון בלימודים בת"א. אבל רק חלק קטן מהדוקטורנטים בת"א באמת עובדים עם מנחים יחידי סגולה שאין שני להם בעולם. לכל היתר יש סיכוי טוב למצוא הנחיה באותה הרמה ובתנאי עבודה טובים יותר בחו"ל. אגב, גם האוניברסיטאות בישראל מייחסות חשיבות להתנסות באוניברסיטאות בחו"ל. אם יש לך ספק בזה, נסה להתקבל למשרה אקדמית בישראל בלי דוקטורט או פוסט דוק או נסיון כלשהו באוניברסיטה בחו"ל. וכדאי גם לבדוק לכמה מהמרצים בחוג שלך יש דוקטורט מישראל ולכמה דוקטורט מחו"ל. אני לא יודעת מה המצב בחוגים אחרים, אבל בחוג שלי (שלמרות הרושם שעשוי להיווצר הוא לא במדעי הרוח) יש רוב מכריע לבעלי דוקטורט מחו"ל, מה שמעיד גם על כך שזה לא איזשהו "טרנד" עכשווי, אלא נוהג שקיים כבר הרבה מאוד שנים, שאולי יש מאחוריו עוד רציונל חוץ מ"אופנתיות".

 

[tausucks]

אוניברסיטת ת"א - באמת פגר מת

אוניברסיטת תל-אביב היא באמת פגר מת. לא רק בגלל היחס לתלמידי מחקר שהוא באופן כללי מגעיל ונצלני - כאילו עושים לך טובה שנותנים לך ללמד בשביל גרושים. הבעיה שהאוניברסיטה פשוט מתפרקת - לחוגים אין כסף, לחוקרים אין תקציבים,לתואר ראשון לומדים בכיתות של 100 סטודנטים, רוב הפרופסורים יושבים על התחת השמן שלהם עם המשכורות המנופחות + קביעות בלי לעשות כלום כל היום, וכל חודש ההנהלה חושבת על איזה שטות אחרת כדי לקבור את האוניברסיטה קצת יותר עמוק. חרא אוניברסיטה - ודוקטורט לעשות רק, רק בחו"ל. tausucks

 

[סגל אקדמי זוטר]

שרשור

 

[johnny maxwell]

בקשר ללימודים מתקדמים בחו"ל

שלום לכולכם, אני סטודנט (תואר I) להנדסה באת"א ומתחיל כעת את השנה הרביעית והאחרונה. אני מאד מעוניין להמשיך לעשות תואר שני ואולי, בתקווה, גם שלישי. מכל מיני סיבות, אני מתחיל להשתכנע מיום ליום שלא כדאי לי להתחיל זאת באת"א. חלק מהסיבות הן כמובן כלכליות (מילגות לא מספקות ולא מובטחות וכן הלאה) שבהן אתם בוודאי בקיאים יותר ממני. מכל מה שאני שומע ורואה מסביב לי באוניברסיטה, נראה לי שבהחלט לא כדאי להישאר בה. סיבות נוספות קשורות לאי שביעות רצון ניכרת, בלשון המעטה, מהתואר הראשון אבל כנראה לא כאן המקום לפרטן. פחות או יותר השלמתי עם המחשבה שאני רוצה ללמוד בארה"ב (חודש מילואים בשנה רק מחזק אותי בכיוון הזה). השאלה שלי היא כזאת: לפי מה שהבנתי ממקורות שונים, בארצות הברית שמים יותר דגש על הדוקטורט ופחות על התואר השני ומתייחסים אליו בתור שלב ביניים בעל חשיבות פחותה (האם זה נכון?) במסלול ישיר לדוקטורט. או לכל הפחות, מתייחסים למאסטר בשונה מאשר אצלנו. במידה וזה נכון, האם יש טעם בלהסתפק בלעשות בארצות הברית את התואר השני בלבד ואז לחזור לכאן? או שמא זה מאד לא כדאי ועדיף להמשיך שם לדוקטורט, או לחילופין לעשות את המסטר פה ואת הדוקטורט שם? תודה ובהצלחה במאבק בגזרות האוניברסיטה...

 

[Rtitan]

יש לי בעייה עם ניסוח כזה...

צר לי, אבל דווקא כדוקטורנט באוניברסיטת ת"א, קשה לי עם ניסוח כזה, האומר "רוב הפרופסורים יושבים על התחת השמן שלהם"... ושאר הדברים. אני מבין את הכעס, גם לי ולכל השאר כאן לא ממש קל (אני מילגאי...) ואם יש מאבק צודק הוא בדיוק המאבק הזה - ודווקא לא לעצמנו - אנחנו, במקרה הגרוע ביותר נוכל למצוא עתיד אחר וריווחי יותר מעבר לים, אני מדבר על מאבק שהוא ללא שום ציניות - "ציוני". כי כן, אמנם את הדוקטורט אני עושה כאן, אבל את הפוסט?... ואת שאר הקריירה שלי?... בתנאים הנוכחיים - ממש לא כאן וחבל - אבל המדינה פשוט עושה כל מה שהיא יכולה כדי להגר אותי ואותנו מכאן. ומי יישאר? מה היתרון של מדינת ישראל על פני שאר העולם? משאבים טיבעיים?... לא ממש, מבירור שעשיתי לאחרונה התברר שהנפט לא ממש מצוי במקומותינו, כמו גם זהב, יהלומים או פחם... (כן - זה כן היה ציני...

) . רק משאב אחד - המוח שלנו - שהיה ויהיה הקטר שימשוך את המדינה הזו קדימה. אבל אינני מתכוון לחיות בעשירון החמישי-שביעי (כשהראשון הוא "העליון") עם היכולות שלי. ובהעדר המשאב הזה - אני מותיר לאחרים להבין לאן דברים יכולים להגיע. אז אני מבין את הכעס, העלבון תימהון - אבל אלו פנינו... לא צריך לרדת להתבטאויות כאלו, בוודאי מעל דפי פורום שאמור לייצג גם את דעותי ודעות של רבים אחרים.