ש ל ו ם

[tullana]

ש ל ו ם

כמה נחמד לגלות שאצל אחרים זה כמעט אותו הדבר, השינה המשותפת כולל בעיטות והשכמות, השאלות... אני ממש טרייה בעניין והאמת היא שלבד זה ממש לא נורא, לפעמים אפילו נחמד שלא צריך להתווכח בענייני חינוך והתנהגות אבל לילדים קשה, קשה כל כך, איך מונעים את תחושת הנטישה הזו? איך גורמים להם להרגיש רצויים ואהובים אפילו כאשר אבא איננו ובקושי מתקשר? (הוא חי בחו"ל) אנחנו חד הוריים סודיים עדיין, הסביבה לא ממש שותפה לעניין וכמובן ישנה התקווה שהמצב עוד ישתנה, אבל בינתיים אנחנו כאן והוא שם אחרי משבר עמוק. מקווה למצוא כאן את מקומי, שיהיה לכולם רק טוב

 

[רק אביגיל]

צריך להבדיל ולהפריד

בין מה שאת נותנת ומעניקה לבין העצב שבפרידה. אני מניחה שאת תמיד נותנת את הרגשת הרצוי והאהוב כמה שיותר ומצד שני הפרידה היא עובדה קיימת שאין לה תחליף בדמותך. את לא יכולה להעניק אותך פעמיים , אני חושבת. ובמיוחד כשגם לך הפרידה קשה. לדבר על זה ביניכם , לא לטאטא מתחת לשטיח , במיוחד כשאתם מרגישים שעדיין אי אפשר לשתף בזה את הסביבה. לא לנסות "לפצות" בצורה מלאכותית. זה נראה לי באינטואיציה , המצב הבריא ביותר. אז בינתיים תמשיכי לשתף אותנו כאן , אולי זה קצת יעזור

. איתך בתקוותך , ברוכה הבאה.

 

[חריפמתוק]

חד הורי חופשי אבל אחראי

להיות חד הורי, זה דבר קשה, אך לא נורא (אני במצב הזה כבר 12 שנה. זה לא רק לא נורא, אלא באמת, במדה רבה כיף. אבל כדי להינות בשקט, למרות שלא כל יום עסל, צריך לעבוד קשה. הילדים צריכים את האמא או את האבא, בין אם הוא הלך או הלך לו. החסך הזה, הוא התמודדותו של הילד. אבל סום הלפ פרום א פרינד, עזרה מקצועית תורמת להתמודדות. להורה ולקשייו יש פינה משלו. לילד יש מקום שבו הוא לא חייב למצוא חן בעיני אבא או אימא ולהוציא את כעסו, את עצבותו, את הקושי והזעם. אל תתביישי, זאת לא מחלה. זאת אפילו גאווה, כשאנו מצליחים להפיק מן הילדים שלנו בני אדם.

 

[רק אביגיל]

בדיוק

חריפמתוק זה צירוף שמסמל נכון את המצב.

וגם אני מצטרפת להמלצה לפנות לעזרה מקצועית שתתן לכל את את פינת הפרטיות שלו , ותמיכה בשלבים קשים יותר של התהליך. ברוכ/ה בא/ה תבלין.

 

[tullana]

תודה לכן,

האמת היא שאני נעזרת עכשו בפסיכולוג ולו כדי לעמוד על הרגליים אחרי המשבר שפקד אותי, מרגישה שעומדת בזה יפה מאד ובכל זאת תוקפים אותי מדי פעם חולשה ורפיון ידיים נוכח קשיי היומיום והחרדה מפני העתיד.אפרופו עתיד-לכולם יש צוואה מסודרת? ומה עם ביטוח לאומי? בכמה כסף מדובר והאם כדאי להתחיל בתהליך הבירוקרטי המיגע?ואם האיש יחליט לחזור? יגידו שאני מרמה? כרגע אני לגמרי לבד ואפילו כסף אני לא ממש בטוחה אם, כמה ומתי יגיע....

 

[רק אביגיל]

יופי ../images/Emo13.gif

שאת נעזרת כך.

וחולשה ורפיון , לא ינחם אותך , אבל זו נחלת רבים , שמצבם לכאורה יציב יותר , גם. כאמור , גם כאן את יכולה להיעזר בקצת עידוד בעת הצורך. בנוגע לצוואה , לדעתי החשיבות שלה יותר במקרים שהאב לא רשום , שזה מקרה שונה משלך , כנראה. אבל , כל אחד יכול לערוך צוואה אם יש לו דברים חשובים לקבֶּע. לגבי ביטוח לאומי , את יכולה לבדוק באתר שלהם וכל מצב הוא בסיס לשינויים , אף אחד לא יכעס עלייך. את מצהירה על מצב נתון , שבהחלט יכול להשתנות (ואז מה טוב , לא?

) ופשוט מודיע שהמצב הספציפי הסתיים. גם בכך יוכלו לעזור לך שם. אני מניחה שיהיה יותר קל אם הפרידה נערכה בהסכם כל שהו מאשר שהוא סתם קם ונעלם , אבל כנראה יימצא פיתרון כלשהוא לכל סוג של בעיה. בכל מקרה לא יזיק לשאול ולברר , אפילו טלפונית. באתר הורים קיים דף (המופיע בקישורי הפורום ) ומרכז את כל הכתובות שניתן לפנות אליהן לעזרה שירות והתייעצות. וכמובן באתר ביטוח לאומי , אפשר להזמין חוברות הסברה , בנושא הזכויות. ואנחנו כאן איתך , מחזיקים אצבעות שהכל ייסתדר ויהיה יותר נח

.

 

[tullana]

המון תודה ../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif