ת´שמעו תגובה של רופא...
אז ככה. מישהו מבוגר שאני מכירה מקבל מספר שנים כדורי בונדרמין לטיפול בבעיות של שינה. זה לא עוזר לו, הוא עדיין סובל מבעיות אלה ללא שינוי אך מממשיך לקחת בהוראת רופאת המשפחה שלו את הכדור... לא יודעת מי מכם מכיר את הכדור הזה אבל הוא ידוע כתרופה ממכרת ולוקחים אותה רק לכמה ימים אחרת זה פשוט ממכר (מי שרוצה הוכחה מוזמן להביט בעלון המצורף לכדורים אלה). אותו אדם לא ידע על כך, מדובר באיש שעבר את השבעים...כמה עצוב. הוא דיבר עם מישהו שקרוב אליו ואותו מישהו הסביר לו שזה ממכר ושכדאי שיתייעץ עם הרופאה שלו לגבי מה עושים כעת, כי כדורים ממכרים אסור ככה סתם להפסיק על דעת עצמך. המליצו לו אפילו לפנות לפסיכיאטר כדי שייעץ לו מה לעשות, במה להחליף כדורים אלה ואיך להפסיק איתם בהדרגה. אז הוא דיבר עם רופאת המשפחה שלו והתגובה שלה היתה: גם קרובת משפחה שלי לוקחת את זה וזה בסדר. אז הוא פנה לעוד רופא אחר, כדי לשמוע את חוות דעתו. הרופא האחר אמר לו: מה, שלחו אותך לפסיכיאטר? מה, אתה משוגע?! ובזה נסתיימה השיחה. הוא ממשיך לקחת את הבונדרמין, ממשיך להתקשות לישון בלילה, ואף סובל מחלק מתופעות הלוואי הלא נעימות של הכדור הזה. ואני חושבת לי: ישראל. שנות האלפיים (ושתיים!) וכזו התייחסות של רופאים להפניה לפסיכיאטר. מה, צריך להיות משוגע כדי לפנות לפסיכיאטר? מה יחשוב אותו אדם מבוגר כעת? בעצן הוא נמצא במבוי סתום. חושש כמובן ללכת לפסיכיאטר כי חושב שזה אומר שהוא משוגע (הרי ככה אמר לו רופא מוסמך!), ובעצם אין לו איך לקבל עזרה. עצוב עצוב. זהו סתם חשבתי לשתף.
אז ככה. מישהו מבוגר שאני מכירה מקבל מספר שנים כדורי בונדרמין לטיפול בבעיות של שינה. זה לא עוזר לו, הוא עדיין סובל מבעיות אלה ללא שינוי אך מממשיך לקחת בהוראת רופאת המשפחה שלו את הכדור... לא יודעת מי מכם מכיר את הכדור הזה אבל הוא ידוע כתרופה ממכרת ולוקחים אותה רק לכמה ימים אחרת זה פשוט ממכר (מי שרוצה הוכחה מוזמן להביט בעלון המצורף לכדורים אלה). אותו אדם לא ידע על כך, מדובר באיש שעבר את השבעים...כמה עצוב. הוא דיבר עם מישהו שקרוב אליו ואותו מישהו הסביר לו שזה ממכר ושכדאי שיתייעץ עם הרופאה שלו לגבי מה עושים כעת, כי כדורים ממכרים אסור ככה סתם להפסיק על דעת עצמך. המליצו לו אפילו לפנות לפסיכיאטר כדי שייעץ לו מה לעשות, במה להחליף כדורים אלה ואיך להפסיק איתם בהדרגה. אז הוא דיבר עם רופאת המשפחה שלו והתגובה שלה היתה: גם קרובת משפחה שלי לוקחת את זה וזה בסדר. אז הוא פנה לעוד רופא אחר, כדי לשמוע את חוות דעתו. הרופא האחר אמר לו: מה, שלחו אותך לפסיכיאטר? מה, אתה משוגע?! ובזה נסתיימה השיחה. הוא ממשיך לקחת את הבונדרמין, ממשיך להתקשות לישון בלילה, ואף סובל מחלק מתופעות הלוואי הלא נעימות של הכדור הזה. ואני חושבת לי: ישראל. שנות האלפיים (ושתיים!) וכזו התייחסות של רופאים להפניה לפסיכיאטר. מה, צריך להיות משוגע כדי לפנות לפסיכיאטר? מה יחשוב אותו אדם מבוגר כעת? בעצן הוא נמצא במבוי סתום. חושש כמובן ללכת לפסיכיאטר כי חושב שזה אומר שהוא משוגע (הרי ככה אמר לו רופא מוסמך!), ובעצם אין לו איך לקבל עזרה. עצוב עצוב. זהו סתם חשבתי לשתף.
