תאום אחד שזקוק ליותר

liri251

New member
תאום אחד שזקוק ליותר

הקטנים בני 11 חודש..
מזכירה שיש לי ילד בן שלוש וחצי גם.
עבודה תובענית ומעט זמן עם הילדים...
אחד מהם הפך להיות מאוד תלותי בי. רוצה כל הזמן על הידיים שאני נמצאת. הולך אחרי לכל מקום. בוכה שאני הולכת אפילו לשירותים.
אני לא נבהלת כי גם הגדול שלי היה בול כזה. אבל אז היה אחד ועכשיו יש 3. הוא מסרב לשבת על הריצפה או בעגלה צורח מתנגד....לא מוכן ללכת לאף אחד שאני שם. לא נרדם אלא אם כן אני לידו וחייב שאשאר לידו עד שנרדם חזק אחרת בוכה.
אני משתדלת להיות איתו כל הזמן אבל יש לי עוד שניים בבית.
איך עושים את זה? מה אפשר לעשות כדי להחזיר לו את הביטחון..
 
לא קל...
גיל 11 חודשים הוא גיל שאצל הרבה ילדים מופיעה חרדת נטישה, והקושי של הילדים להיפרד מאיתנו בגיל הזה הוא קושי אמיתי, אבל ממש כמו שאת מתארת, גם עבורינו ההורים זה שלב לא פשוט בכלל.
הצורך שלנו לא "להזניח" אף אחד גורם לנו לרגשות אשמה ולפעמים גם לכעס על הילד ה"תלותי" יותר.
אבל, כמו שכתבת את מכירה את זה מהבן הגדול ולכן את יודעת שזה שלב התפתחותי שחולף עם הזמן. בינתיים, אני הייתי מנסה לאפשר לו עד כמה שניתן לקבל את כל תשומת הלב שהוא צריך, ועם זאת להיות גם עם הילדים האחרים. גם כשתינוק אחד בידיים עדיין ניתן לדבר אל השני, לשבח את הגדול על דברים קטנים שהוא מצליח בהם ולהעצים אותו, ואפילו להיעזר בו. ובמצבים שבהם נמצא איתך מישהו נוסף כן להשתדל להעניק תשומת לב גם לאחרים. אם יש לך אפשרות אפילו לצאת כל פעם עם אחד מהם (גם אם מדובר על פרק זמן קצר - אפילו אם זה לצורך ביצוע מטלה כלשהי. למשל: ללכת עם אחד מהם לסופר, לאסוף חבילה מהדואר, לטייל עם הכלב...) שבו כל אחד זוכה בזמן אמא - זה יקל גם עליהם וגם עליך.
&nbsp
 
למעלה