תאור מקרה

אליה68

New member
תאור מקרה

שלום, הרבה מאד זמן לא ביקרתי כאן והופתעתי לגלות שאין נוכחות של מנהל הפורום. מישהו מוכן לעדכן אותי, מה קרה כאן בהעדרי? ולענין עצמו, לראשונה בחיי המקצועיים, הגיעה אלי מתאמנת שהשאירה אותי speechless. כבר בפגישתנו הראשונה, הרגשתי שהיא מאד עצורה, ממעטת להתבטא, ממעטת לחייך. עלתה בי תחושה חזקה שהיא חוסמת / חסומה ולא מאפשרת לעצמה או שרק לי נגישות לעולמה הפנימי, כשהנטיה להשתמש בביטוי "לא יודעת" לא נופל מהנטיה הטבעית שלה למצמץ. כיוון שהמוטו שלי בדר"כ הוא לא להכנס בדלתות סגורות, הנחתי לענין מתוך מחשבה שזה ענין של זמן שתלמד לסמוך ולבטוח בקשר בינינו, ענין של זמן שנשכיל שתינו לפתח את התקשורת היחודית לנו ואני אלמד טוב יותר להגיע אליה ולהיות בשבילה. בפגישה השניה, כשעסקנו בהגדרת המטרה שלה, קרה משהו שלא ידעתי כיצד להתמודד איתו. כשביקשתי שתתאר לי את נקודת ההצלחה שלה. היא הסתפקה בתאור לקוני ביותר ואמרה שאינה יכולה לשתף אותי. עוד אציין כי לא חויתי דרכה כל התלהבות והתרגשות מהמטרה, הבנתי שהמטרה כפי שהיא מוגדרת לה, אינה יכולה להניע תהליך עוצמתי. אי לכך, הסברתי לה את משמעותה של הגדרת המטרה ואת מוגבלותי כמאמנת שמתקשה ללוות אותה עם כיסוי עיניים למקום לא ידוע נפרדנו בסיכום שעליה לשקול האם האימון אצלי ובכלל מתאים לה, והאם היא מוכנה להסתכן בלפתוח מולי סוגיות קריטיות מעין אלה. השתמשתי במילה "סיכון" כיוון שזו היתה מילה שלה, כשאמרה לי בפגישה הראשונה שהיא מוכנה להסתכן בדברים חדשים. מכל מקום, סיכמנו שתחשוב, אם למען מטרתה היא מוכנה להסתכן, בלהיפתח אלי כמאמנת שלה (שזה דבר חדש), על מנת שעבודתנו תהיה יעילה. להארותכם ולעצתכם החכמה
 

ordanco

New member
את מקסימה...

את מקסימה... זה הדבר הראשון שחשתי. אנחנו לא מכירים והנה התרשמתי מדבריך, מכנותך ומהאתיקה שלך. BE COOL כיוון שאת פועל ממקום חיובי ואמיתי וטובת המתאמנת אכן עומדת מול עיניך. יכול להיות שמתאים לה אימון בשיטה אחרת או בשיטה שלך עם מאמן/ת אחרת, לאף אחד מאיתנו, וגם לא לי, מתאימים כל המתאמנים, אני אישית פועל בשיתוף עם מאמנים נוספים ומבצעים הפניות אחד לשני. (יש גם פסיכולוגית ופסיכיאטר...). יכול להיות שהיא היתה צריכה את תמרור העצור והשיקוף שלך על המקום שלה. אני לא באמת יודע כיוון שלא הייתי שם, בתור סופרויזור מהצד נשמע שאת חזק בעיניינים ואני סקרן לשמוע מה יקרה בפגישה הבאה..... תספרי לנו לאחר הפגישה?
 

אליה68

New member
חיממת את לבי

היי אורן תודה על ההתייחסות החמה והענינית כאחד. היה לי נעים לשמוע שאני מקסימה ואף נעים יותר לקבל חיזוק ל"אני מאמין" שלי. אשמח לשתף בהשתלשלות המקרה קדימה. המשך יום מצוין
 

שכטמן1

New member
תגובה

את מתארת מקרה של אדם מופנם סגור שרגיל לחיות כך שנים זה קצת יומרני לעשות שינוי בפגישה ראשונה בפגישות הראשונות מייצרים יחסים תני לה להכיר אותך ולבטוח בך, בטרם את נכנסת בה עם מטרות יעדים חזון ומילים נוספות שזרות לה עכשיו יש לי שאלה אליך: מה זה אומר "לא יודעת"? מה קשה לה בעולמה? אולי ה"לא יודעת" זה אחד מהחסמים שלה להציליח עצתי תתחברי לכאב שלה, ולאחר מכן תשאלי למה זה כואב? ואולי משם היא תרצה להתחייב לאימון ולעשות שינוי אשמח לענות על שאלות נוספות במייל [email protected] דני שכטמן- מאמן אישי/עסקי
 

אליה68

New member
תודה על תגובתך

שלום דני מרגישה צורך להתחיל דוקא בלספר לך על חויתי את קריאת הפוסט שלך. בחוייתי ייחסת לי דברים שאינם שלי ולכן חזרתי לקרוא את הטקסט שלי מחדש ומציעה גם לך לעשות כן (אך הפעם הקשב באמת) כיוון שמנסיון של 7 שנות אימון, אינני מתיימרת ליצור שינוי בפגישה אחת ואף מיידעת את מתאמניי ששינוי ראוי לא יתרחש גם לא ב- 3 חודשים. פריצות דרך - כן. שינוי בר-קיימא - לא. לייחס לי יומרה שכזו נשמע לי לא מחובר. דבר שני, דיברתי על הפגישה השניה ולא הראשונה שלה עוד קדמה שיחת גישוש והכרות בת שעה. דבר שלישי - ציינתי את המקום והמרחב שחשוב לצורך פיתוח וביסוס אמון ובטחון. דבר רביעי - חזון הוא לא חלק מאוצר המילים שלי. בחויה שלי "נכנסת בי" וא-ף ע-ל פ-י כ-ן, אני בוחרת להסב תשומת לב רבה לכל מה שאני יכולה להתרם בו, דרכך. תראה דני, ברור לי לחלוטין שיש שם לא מעט קשיים וחסמים שלא נולדו במשרדי וברור לי ש"לא יודעת" אומר המון, בפרט שהוא דומיננטי כל כך בשיח שלה. זו הסיבה שאני מוצאת עצמי מתלבטת ומתחבטת בשאלה אם בשלב זה בחייה היא ברת אימון או זקוקה לסוג אחר של עזרה. אני לא מ-ת-י-מ-ר-ת להיות הדבר הנכון לכולם. אינני חושבת שאנשים צריכים להיות מחויבים לאימון. האימון הוא רק כלי. אנשים צריכים להיות מחויבים למטרות שלהם כדי שהכלי הזה יהיה יעיל. והמחויבות הזו תצמח מתוך חוית הערך של המטרה. היא הגדירה מטרה יבשה שלא הצליחה ליצור אצלה דבר פרט לאדישות ולחוסר התלהבות שצועק "הצילו". היא בעצם עשתה עוד ממה שהיא רגילה לעשות. כיוון שלא היית נוכח במפגש, אספר לך שהייתי אמפטית ורגישה מאד לחויה שלה, סיפרתי לה שאני מבחינה בקושי האמיתי שלה וביקשתי את רשותה לדבר על זה. היא לא הסכימה. כמובן שכיבדתי ושיתפתי אותה בפלונטר שנוצר במרחב האימון. ביקשתי שתייעץ לי כיצד נוכל בכל זאת לעבוד יחד, היא הציעה שבפגישה הבאה תביא תמונה שתשקף את המטרה. אמרתי שזה רעיון מצוין. ........עכשיו, כשאני חושבת על זה תוך כדי כתיבה אליך, מתבהר לי שזה היה מספיק. שאולי הדרך אליה לא עוברת דרך המילים, או הדרך שלה אל העולם נעשית באופן שונה מהאופן בו אני מורגלת. וואוו, זה מעניין. היא ממש פותחת לי עולם חדש של הסתכלות והתמודדות. בהתרשמותי פחות משהיא לא סומכת עלי כגע, היא לא סומכת על עצמה (משהו שעוד אחקור עימה, כמובן) ואולי כאן היא מזמינה אותי לדבר בשמה (גם את ההשערה הזו, אעלה ואברר עימה). בשלב זה של האימון אני בהחלט מוכנה ומזומנה לעשות זאת בשבילה. ונבחן יחד לאן זה מוביל וכיצד להתפתח משם. תודה רבה רבה. עזרת בהחלט, גם אם בהתחלה עוררת בי בעיקר אנטגוניזם, דבריך עוררו אותי לחשיבה מחדש על שארע. שבת שלום
 
היי אליה

לכולנו ישנם מקרים דומים של מתאמנים שצריך לגשת אליהם אחרת אני רואה זאת כהזדמנות עבורינו לגלות יצירתיות ולהתפתח . אני הייתי מניחה לעניין המטרות וכו.. כרגע ומנסה להמשיך להתחבר אליה באפיקים אחרים כגון קלפים, ציור, כתיבה,מוסיקה, תנועה וכו.. אנשים שקשה להם להתבטא במילים בדרך כלל מפתחים אפיק אחר של ביטוי עצמי כגון הנ"ל שציינתי. אם היא הגיעה אליך ורוצה להמשיך להגיע לפגישות תני לכך את הזמן ונסי כיוונים אחרים. בהצלחה וחג שמח:)
 

תלתלית3

New member
אולי תבנו אמון בהתחלה.

נסי לעקוף את ההתנגדות דרך קלפים, דמיון מודרך, משחק תפקידים וכדו'.
 
למעלה